יש לנו 2 מיליון מובטלים, אבל חברות לא יכולות למצוא מיליון עובדים

הפרדוקסים הקיימים בשוק העבודה שלנו ניכרים ואחד מהם מודגש בהערה זו של משרד המחקר CGIA: אם המובטלים באיטליה הם קצת פחות משני מיליון, מתוכם כ-800 אלף בין הגילאים 15 ל-34 שנים.איסטאט, "מועסקים ומובטלים", רומא, 2 באוקטובר 2023], לפי שר העבודה שלנו [מרינה אלווירה קלדרונה, נאום בפורום Confcommercio שכותרתו: "גיבורי השוק והתרחישים של שנות ה-2000", רומא, 19 באפריל 2023], עם זאת, יהיו מיליון מקומות שחברות לא יכולות למצוא. 

שיהיה ברור, זה לא חדש; בארצנו היצע וביקוש תמיד נאבקו כדי לפגוש זה את זה. לא רק. למחפשי עבודה יש ​​לרוב ליקוי חינוכי וחוויתי משמעותי בהשוואה לכישורים המקצועיים הנדרשים לפעילות כלכלית.

עם זאת, העובדה היא שעדיין יש לנו אנשים רבים, בעיקר צעירים, ללא עבודה, בעוד שחברות רבות, גם בדרום, נאלצות לוותר על חלק ניכר מההזמנות, מכיוון שאין להן מספיק משאבי אנוש. להתמודד עם ההזמנות החדשות הללו. התוצאה של מצב זה נותנת לנו תמונה מדאיגה: משפחות רבות ממשיכות להישאר בתנאים של שבריריות כלכלית וכמו שעסקים רבים, שאינם מסוגלים להגדיל את פעילות הייצור, אינם יכולים לגדול בגודלם וליצור עושר חדש לחלוקה.   

רתכים, רופאים, מהנדסים, טייחים לא ניתן למצוא בשום מקום

הודות לנתונים העולים מסקר Excelsior התקופתי שנערך בקרב יזמים איטלקיים על ידי Unioncamere-Anpal, משרד המחקר CGIA מנה את 50 הנתונים המקצועיים הראשונים שקשה למצוא. כמעט בלתי אפשרי למצוא רתכי קשת חשמליים, רופאים כלליים, מהנדסי אלקטרוניקה/תקשורת, טייחים (שכוללים גם טייחים, מעצבים וגבס) ומנהלי חברות (של בתי ספר פרטיים ומתקני בריאות פרטיים). מתוך הבלוק הראשון הזה, ב-8 מתוך 10 מקרים החיפוש אחר יזמים (פרטיים וציבוריים) הופך לכישלון.

לא פחות קשה למצוא בשוק העבודה הם מכונאי מבחנים, אחיות/מיילדות, טכנאי אלקטרוניקה (מתקין ותחזוקה של חומרה), רפדים ויצרני מזרונים, עובדים המועסקים במכונות ספינינג וליפוף, רתכים וחותכי להבה. , מהנדסי אלקטרוניקה, טכנאי חשמל ועוד. עובדים המועסקים על נולים מכניים לאריגה וסריגה. מתוך הבלוק השני הזה, ב-7 מתוך 10 מקרים הבקשות היזמיות נותרו חשופות.

בצפון מזרח, כמעט משרה אחת מכל שתיים נותרה לא מאוישת.

אם בצפון מחפשים בעיקר מלצרים, עובדי חנויות ומנקים, בדרום הביקוש מתרכז בלבנים וגם כאן במלצרים ועובדי חנויות.

עם זאת, מבין ארבע החטיבות הגיאוגרפיות של המדינה, התעוררו הקשיים הגדולים ביותר במציאת עובדים בצפון מזרח. למעשה, בבולצאנו, אחוז ההיארעות הגבוה ביותר של 2022 אחוז נרשם ב-52,5. אחריה פורנונה עם 52 אחוזים, גוריזיה עם 48,8, פאביה עם 48,3, טרנטו עם 47,9, אודינה עם 47,8, בולוניה וויצ'נזה עם 47,7, לקו עם 46,9, 46,8 ופאדובה עם 15. למרות שרמת האבטלה באזורי הדרום עומדת בממוצע על כ-3 אחוזים, אפילו בחלוקה זו הסתכנה אחת מכל שלוש משרות חדשות שלא יאויש. את הפסגות הגבוהות ביותר, לעומת זאת, ניתן לראות בצ'יטי ול'אקילה עם 43,6 אחוזים, בקלטניסטה עם 40,5 אחוזים, קליארי עם 39,2 אחוזים, ברינדיזי וסאסארי עם 39, סירקיוז עם 38,8, איסרניה, מאטרה ופסקארה עם 38,5. Benevento עם 38,1 ואז כל האחרים.

מאז 2017 קשיי הגיוס יותר מכפילו את עצמם

בניתוח אחוזי ההיארעות של קשיי רכש, משנת 2017 ועד היום (ספטמבר 2023) היא הוכפלה יותר. אם לפני שש שנים רק 21,5% מהיזמים שרואיינו הצהירו שהם נאבקים מאוד במציאת עובדים חדשים, בסקר שנערך בחודש שעבר האחוז עלה ל-47,6%.

ברור שהמגמה עתידה לעלות עוד בשנים הקרובות. השילוב של הירידה בשיעור הילודה והעלייה המתקדמת בגיל הממוצע אמור ליצור לא מעט בעיות ליזמים שבין היתר יידרשו להחליף מספר רב של עובדים המגיעים לפרישה.

יש לנו 2 מיליון מובטלים, אבל חברות לא יכולות למצוא מיליון עובדים