אם ברמה הלאומית היחס הוא כעת אחד לאחד, בדרום, לעומת זאת, העקיפה כבר התרחשה; אנחנו מדברים על ההשוואה בין מספר הפנסיות המשולמות לזה של המועסקים. אם באיטליה הראשון שווה ל-22.772.000 והאחרון מסתכם ב-23.099.000, באזורי הדרום והאיים הפנסיות המשולמות לאזרחים הן 7.209.000, בעוד שהעובדים הם 6.115.000.
תוצאה מדאיגה המדגימה בבירור את ההשפעות שנגרמו בעשורים האחרונים בשל שלוש תופעות הקשורות בקשר הדוק: ירידה בשיעור הילודה, הזדקנות האוכלוסייה ונוכחות עובדים בלתי סדירים. השילוב של גורמים אלו מצמצם בהדרגה את מספר משלמי המסים הפעילים, וכתוצאה מכך מגדיל את דרגות מקבלי הרווחה. זה מה שמשרד המחקר של CGIA אומר.
• איך לאזן את המערכת מחדש?
אין פתרונות פלא וגם אם התוצאות היו זמינות לא היינו מקבלים אותם לפני 20-25 שנה. עם זאת, עם פחות ופחות צעירים ויותר ויותר פנסיונרים, ניתן להפוך את המגמה בטווח הבינוני עד הארוך רק על ידי הרחבת בסיס התעסוקה. כפי ש? קודם כל להביא לידי ביטוי חלק ניכר מהעובדים ה"בלתי נראים" הנמצאים בארץ. אנחנו מדברים על אלה שמבצעים פעילות לא חוקית, שלפי איסטאט מסתכמת בסביבות 3 מיליון אנשים שיוצאים לשדות, למפעלים ולבתים של האיטלקים מדי יום כדי לבצע את פעילותם הבלתי סדירה. כמו כן, יש צורך לעודד עוד יותר את כניסתן של נשים לשוק העבודה, בהתחשב בכך שאנו נמצאים בתחתית הרשימה באירופה לגבי שיעור התעסוקה של נשים (שווה לכ-50 אחוז). יתר על כן, עלינו לחזק מדיניות המעודדת צמיחה דמוגרפית (סיוע לאמהות צעירות, משפחות, קטינים וכו') ולהאריך את חיי העבודה של אנשים (לפחות אנשים המבצעים פעולות פקידותיות או אינטלקטואליות). לבסוף, יש צורך להעלות את רמת ההשכלה של כוח העבודה שבאיטליה עדיין מהנמוכים באיחוד האירופי כולו. אם לא נעשה את כל זה מהר יחסית, בעוד כמה עשורים שירותי הבריאות והביטוח הלאומי עלולים להתפרץ.
• עד 2027 נצטרך "להחליף" כמעט 3 מיליון עובדים
למרבה הצער, אין הרבה זמן; מגמות מדאיגות מאוד עולות מקריאת הסטטיסטיקה הדמוגרפית/תעסוקה. בין 2023 ל-2027, למשל, שוק העבודה האיטלקי ידרוש מעט פחות משלושה מיליון עובדים להחליף אנשים המיועדים לפרוש.
בקיצור, ב-5 השנים הקרובות כמעט 12 אחוז מהאיטלקים יעזבו לצמיתות את מקום עבודתם לאחר שהגיעו למגבלת הגיל. עם פחות ופחות צעירים המיועדים לצאת לשוק העבודה, "החלפת" חלק ניכר מאלה שיגלשו לפנסיה תהפוך לבעיה גדולה עבור יזמים רבים. מזכירים לכם שב-5 השנים האחרונות האוכלוסייה האיטלקית בגיל העבודה (15-64 שנים) ירדה בלמעלה מ-755 אלף יחידות ובשנת 2022 לבדה הסתכמה ההתכווצות ב-133 אלף.
• עם יותר אנשים מבוגרים, נדל"ן, תחבורה ואופנה נמצאים בסיכון
מדינה שאוכלוסייתה מתבגרת יותר ויותר עלולה להיתקל בבעיות חמורות באיזון הכספים הציבוריים שלה בעשורים הקרובים; במיוחד בשל הגידול בהוצאות על שירותי בריאות, פנסיה, תרופות וטיפול אישי. כמו כן, יש לציין כי עם נוכחות רחבה מאוד של מעל גיל 65, כמה מגזרים כלכליים חשובים עלולים לסבול מהשלכות שליליות. עם נטייה נמוכה בהרבה להוצאות מאשר האוכלוסייה הצעירה, חברה המורכבת בעיקר מאנשים מבוגרים מסתכנת בצמצום המחזור של מגזר הנדל"ן, התחבורה, האופנה והאירוח (HoReCa). מצד שני, בנקים יכולים לסמוך על כמה השפעות חיוביות; עם נטייה גדולה יותר לחסוך, אנשים מבוגרים צריכים להגדיל את הגודל הכלכלי של הפיקדונות שלהם, ובכך לגרום למוסדות אשראי רבים "לשמח".
• מילאנו, רומא ברשיה המציאות הכי טובה. מסינה, נאפולי ולצ'ה, לעומת זאת, הכי לא מאוזנות
ברמה הפרובינציאלית בשנת 2022, המציאות הטריטוריאלית הטובה ביותר באיטליה הייתה מילאנו (האיזון שניתן על ידי ההפרש בין מספר הפנסיות והמועסקים השווה ל-+342 אלף). אחריה רומא (+326 אלף), ברשיה (+107 אלף), ברגמו (+90 אלף), בולצאנו (+87 אלף), ורונה (+86 אלף) ופירנצה (+77 אלף). כאמור, התוצאות של מחוזות הדרום היו גרועות. בין הכל, רק קליארי (+10 אלף) ורגוסה (+9 אלף) מציגות מאזן חיובי. המצבים הכי לא מאוזנים, לעומת זאת, נוגעים לפאלרמו (-74 אלף), רג'יו קלבריה (-85 אלף), מסינה (-87 אלף), נאפולי (-92 אלף) ולצ'ה (-97 אלף).
הירשם לניוזלטר שלנו!