העיקריים שבהם ועדיין בתוקף הם קצת יותר מארבעים ובשלוש השנים האחרונות (2020-2022) ההערכה היא שהם יעלו למדינה לפחות 113 מיליארד יורו (למען הדיוק 112,7). אנחנו מדברים על הבונוסים שהציגו בעיקר שני המנהלים האחרונים כדי להתמודד עם ההשפעות הכלכליות השליליות שנגרמו מהמגיפה והמלחמה באוקראינה על חלק ממגזרי הייצור, משפחות, שכירים ועצמאים. הניתוח בוצע על ידי משרד המחקרים של CGIA.
צריך לעשות רציונליזציה בהוצאות
זה יהיה לא נדיב לטעון שחלק גדול מהכסף הזה הושלך ועדיין נזרק לרוח, מה שעוזר להגדיל משמעותית את החוב הציבורי, שבהשוואה להופעת קוביד (2019), עלה בלמעלה מ-21 נקודות אחוז של תמ"ג. כמובן, סובסידיות רבות ניתנו גם למי שלא נזקק להן, ואחרות הוכנסו רק כדי "לאסוף" קונצנזוס מדיני מיידי. הכל נכון: גם אם יש להדגיש שרבות מהחריגות הללו השפיעו גם על מדינות אחרות באירופה. עם זאת, אנו מאמינים שהגיע הזמן לעשות רציונליזציה בהוצאות. התרחיש הכלכלי והחברתי שמתגבש הולך וקודר, שלא לדבר על כך שעד סוף השנה הנוכחית ימוצו אמצעי הרכישה של אג"ח ממשלתיות על ידי הבנק המרכזי האירופי וכי אותו הדבר, בעקבות האינפלציה הגואה, ככל הנראה יהיה נאלץ להעלות את הריבית. צעדים שעלולים להרע את יציבות החשבונות הציבוריים שלנו. לכן, בהתחשב בכך שממשלת דראגי לא נראית מוכנה, לפחות לעת עתה, לנקוט בפער התקציבי כדי לשחזר את המשאבים הדרושים כדי לתת מעט חמצן לכלכלה שלנו, כל שנותר הוא לקצץ בהוצאות השוטפות כדי להתאושש לפחות אחד חלק גדול מהמשאבים הדרושים להתמודדות עם מצבי החירום הכלכליים של החודשים האחרונים. למעשה, קשה לעקוב אחר דרכים אחרות; מהמאבק בהעלמות מס, ההכנסות הגדולות ביותר שאנו מצליחים לשחזר מדי שנה הן מוגבלות מאוד והגדלה אפשרית של ההכנסות באמצעות התאמה כלפי מעלה של המסים לא תהיה מעשית. לכן, קהל הבונוסים צריך להיות הקשוב ביותר להשגת המטרה שהוזכרה לעיל. במילים אחרות, רק מ"מספריים" של ההוצאות עבור בונוסים נוכל למצוא את הכיסוי הדרוש כדי לתדלק מדיניות כלכלית חדשה בעלת אופי מרחיב כדי להתמודד, למשל, עם החשבונות הגבוהים והעלייה באינפלציה.
היקר ביותר הוא רנצי לשעבר
היקר ביותר לקופה הציבורית הוא בונוס רנצי לשעבר: בתקופה של שלוש שנים 2020-2022 הסכום שהוצא יסתכם ב-28,3 מיליארד אירו. הוצג בשנת 2014, מ-2020 ממשלת Conte II העלתה את המדד הזה ל-100 יורו. פיצויים ששולמו מדי חודש בתלושי שכר של עובדים ברמת הכנסה שלאורך השנים נעה סביב 28 אלף יורו. מאז מרץ השנה ירד סכום הצעד המשולם לעובדים באופן דרסטי, גם אם הוא מתקזז על ידי מנגנוני התיקון שהוכנסו עם רפורמת IRPEF, אשר, עם זאת, אינם מענישים את העובדים מבחינה כלכלית. בונוס, זה רנזי, ששימש להכביד על המשכורות של האיטלקים, במטרה להגביר את הצריכה הביתית. יקרים לא פחות היו גם בונוסי הבנייה; לפי נתוני סוכנות ההכנסה, בין תחילת 2020 לסוף 2021 הם עלו לקופת המדינה קצת פחות מ-25 מיליארד יורו. למרות שקוזזה לפחות בחלקה מהעלייה במיסוי על רווחים נוספים שנצברו על ידי חברות מתחום האנרגיה, העלות הכוללת של הבונוס החברתי מסתכם ב-22 מיליארד יורו, שהוכנס במחצית השנייה של 2021 והורחב/התחזק מספר פעמים גם בחלק הראשון של 2022, הוא משמש להרגעת העליות בחשבונות החשמל והגז, במיוחד עבור משפחות מעוטות הכנסה ועסקים עתירי אנרגיה. מכבידה לא פחות הייתה העלות עבור הקהילה של בונוס הסופר אקולוגי של 110%; נכנסה לתוקף ביולי 2020 כדי לתמרץ את ההסמכה האנרגטית של מלאי הדירות שלנו, נכון ל-31 במרץ השנה זה עלה לתקציב הציבורי, לפי ENEA, 21,1 מיליארד יורו.
אנחנו צריכים להאיץ את ה"מחסום" של בונוסים לבנייה ולחלקם להגיע לתחנה
מתוך כ-113 מיליארד יורו של חיובים למדינה המוערכים על ידי ה-CGIA, 46 מיליארד מיוחסים לבונוסים שסובבים את מגזר הבנייה. לפי נתוני רשות המסים, למעשה, בתקופה של שנתיים 2020-2021 סכום העברות האשראי וההנחות בחשבונית הסתכם ב:
- 13,6 מיליארד יורו עבור בונוס החזית;
- 5,5 מיליארד יורו עבור הבונוס האקולוגי;
- 4,9 מיליארד אירו לארגון מחדש;
- 0,9 מיליארד אירו עבור הסיסמבונוס;
- 0,01 מיליארד יורו עבור עמדות טעינה.
לסכומים אלו המסתכמים בסך הכל 24,9 מיליארד, יש להוסיף גם את הניכויים שנצברו עבור עבודות הבנייה שהושלמו אשר עשו שימוש ב-110% סופר אקו-בונוס. לפי נתוני ENEA, נכון ל-30 באפריל 2022 הנטל על המדינה היה 21,1 מיליארד יורו. הרשו לי להבהיר, אף אחד לא מתעלם מהתפקיד שהיה לבונוסים בשנים האחרונות בהשקת הבנייה מחדש, בהוצאת המחתרת ובשיפור היעילות האנרגטית של בתינו; חלילה. עם זאת, ההרשעה בהוצאת יתר ו"סימתם" את שוק הבניינים/מפעלים נפוצה מאוד.
קחו למשל שמענק הארגון מחדש - בתחילה עם שיעור מס של ניכוי הוצאות השווה ל-41 אחוזים - הוכנס לפני 24 שנים, כלומר בשנת 1998. מתוקף העובדה שארצנו זקוקה למשאבים ציבוריים כדי להתמודד עם מצבי החירום של הרגע הזה - כמו מחיר חשבונות האנרגיה, הזינוק באינפלציה ועליית מחירי חומרי הגלם - ניתן להחזיר כסף רק על ידי קיצוץ בהוצאות הציבור, או על ידי התחלת הגבלת עונת הבונוס והסבסוד בהדרגה. נתון לגשם, לעתים קרובות אפילו למי שלא היה צריך.
בגזרת הבנייה, למען האמת, הדבקה כבר תוכננה על ידי המחוקק, אבל עדיין איטית מדי. במקום זאת, עלינו להאיץ את הפחתת הטבות המס, ולפחות עבור חלקם להגיע לאפס שלהם, ובכך לשים קץ לעיוות ההפצה שהעלו מומחים רבים: בונוס הסופר אקולוגי של 110% ותמריצים רבים אחרים הוכיחו. להיות רגרסיבי, כלומר להרוויח, במיוחד, משכבות ההכנסה הגבוהות, שיותר מהאחרות נהנו מ"הנחות" אלו.