פריחה ללא תשלום: אם לא תינקט פעולה עם משאבים נאותים, 30% ממשקי הבית והחברות הקטנות והקטנות לא יוכלו עוד לשלם עבור חשמל וגז עד סוף השנה
ה"ירושה" שתמצא הממשלה החדשה כנדוניה מסתכמת ב-35 מיליארד יורו לפחות. או ליתר דיוק, הסכום שצריך לשלם עד סוף שנה זו, לפחות כדי לצמצם במחצית את השפעות משבר האנרגיה הנוכחי. אחרת, הסיכון שעסקים רבים וכמה שיותר משפחות אינם מסוגלים לשלם את החשבונות שלהם, וכתוצאה מכך לסגור את האספקה שלהם, הוא גבוה מאוד. לומר שזה המשרד ללימודי CGIA.
כיצד חושב הנתון הזה? אם ניקח בחשבון שבהשוואה לשנה שעברה, עליות מחירי האנרגיה הקובניות בשנת 2022 היו 127,4 מיליארד יורו, יש להפחית את הסכום הזה מהתמיכה של 58,8 מיליארד שסיפקה ממשלת דראגי כדי להתמודד עם החשבונות הגבוהים. סכום אחרון זה כולל גם את כ-14 מיליארד שממשלת דראגי אישרה אתמול. בהשוואה ל-2021, אפוא, משקי בית ועסקים, בניכוי הסיוע המוקצה, יצטרכו לשאת בעלות של גידול בעלות החשמל והגז של כמעט 70 מיליארד יורו.
• יש לאשר גם את חוק תקציב 2023
בהתחשב בחוסר סבירות שהעלייה הזו תאופס לאפס, לפי משרד המחקרים של CGIA, המנהל החדש ש"יצא" מהסקרים ב-25 בספטמבר יצטרך להתאושש לפחות מחצית (35 מיליארד) עד סוף הבחירות. שנה לתמוך באלה שאין להם כסף לשלם להם, אחרת הסיכון שהמדינה "תקרוס" סביר מאוד. התחייבות כלכלית שתרעיד את הוורידים בפרקי הידיים, בהתחשב בכך שעד סוף השנה, אלא אם "נגלוש" לקראת התרגיל הזמני, גם הפרלמנט החדש יצטרך לאשר את חוק התקציב לשנת 2023 תמורת כמה עשרות מיליארדי אירו.
• אנו מסתכנים שעד סוף השנה 30% ממשקי הבית והחברות הקטנות והקטנות לא יוכלו לשלם את החשבונות שלהם
על פי הסקר המדגם שנערך בפברואר האחרון על ידי Arte, 15,4 אחוזים מהחברות הקטנות והבינוניות והמשתמשים הביתיים (שרבים מהם עצמאים ומספרי מע"מ) לא הצליחו לכבד את תשלום חשבונות החשמל והגז שלהם. הסכומים החריגים הסתכמו ב-26 מיליון יורו, נתון שבינתיים בהחלט גדל. לפני שבעה חודשים עמד סכום החובות בממוצע על בין 7-800 יורו לחודש למשתמשים ביתיים, כ-5 יורו לעסקים קטנים ומספרי מע"מ. עם העליות שאפיינו את חשבונות החשמל והגז בחודשים האחרונים, מדווח משרד הלימוד של CGIA, אנו מסתכנים שעד סוף השנה יהיו לפחות 30 אחוז משתמשים ביתיים ולא יוכלו חברות קטנות ובינוניות לשלם את החשבונות.
• סיוע: 180 מיליארד לקוביד, "רק" 58,8 מול אנרגיה יקרה
לדברי מומחים רבים, ההשפעות הכלכליות השליליות של החשבונות הגבוהים שפגעו במשפחות ובעסקים השנה יהיו דומות לאלו שנגרמו בשנתיים האחרונות על ידי המגיפה. אנו מזכירים שבין הסגרים שנקבעו בצו למגזרים כלכליים רבים לבין המגבלות על ניידות אנשים שהוטלו בחוק, בין השנים 2 ל-2020 הממשלות העוקבות חילקו 2021 מיליארד יורו בסיוע. בזכות הכיבוד, התרומות שאינן ניתנות להחזר והזיכויים במס, המדינה נותרה בעינה. כמובן שהחוב הציבורי בהשוואה לתוצר עלה ל-180 אחוזים (שנת 155), אולם המשבר החברתי נותר בשליטה וארצנו, בעוצמה גבוהה משל רבים אחרים, הצליחה להתאושש. ההוכחה לכך היא שעד היום, תוך עמידה ברף מדאיג מאוד, יחס החוב/תוצר ירד ל-2020%. עם משבר האנרגיה, לעומת זאת, ב-148 הצעדים להפחתת החשבונות היקרים הסתכמו ב-2022 מיליארד יורו; משאבים אשר, יש להדגיש, הוקצו מבלי להזדקק לכל חריגה תקציבית, גם אם ברור לכל כי הם נראים לא מספיקים להתמודד עם משבר אנרגיה שהחזיר אותנו כמעט 58,8 שנה אחורה. לפחות עד שהאיחוד האירופי יטיל מכסה על מחיר הגז והניתוק בינו לבין זה של חשמל המופק ממקורות מתחדשים.
• אין אלטרנטיבה: יש צורך לבצע את סטיית התקציב
100 הימים הראשונים של ההנהלה החדשה יהיו עמוסים בבעיות וקשיים. ידענו את זה. ולמי שינצח בבחירות, במיוחד בהתחלה, יהיו מעט משאבים כספיים. מוכר באותה מידה. עם זאת, אם יאושרו אמצעים אלה כדי להכיל את העליות בעלויות האנרגיה, יהיה צורך להחזירם באמצעות גירעון חדש. אחרת, עבור ספקים רבים, אי תשלום/פיגור על ידי משתמשים, במיוחד החשבונות של נובמבר ודצמבר שהם מהיקרים בשנה, יחוו עלייה שלא נראתה כמותה. ברור שלפחות עד שהאיחוד האירופי יגיע להסכמה על הכנסת מכסה למחיר הגז וניתוק הגז הזה מזה של חשמל המיוצר עם אנרגיה מתחדשת, הדבר היחיד שצריך לעשות זה לשקם עסקים ומשפחות בקשיים. , קיזוז לפחות מחצית מהעלייה בעלות האנרגיה, השבת משאבים באמצעות הגדלת החוב הציבורי. ברור בהסכמת בריסל שבינתיים צריכה לשחרר את המגבלות הרגולטוריות על סיוע המדינה.
• "רק" שליש מהחוב הציבורי שלנו נמצא בסיכון
הודות להזרקת נזילות מסיבית שהציג ה-ECB ב-5-6 השנים האחרונות עם הקלות כמותיות, שליש מהחוב הציבורי שלנו מוחזק כעת על ידי פרנקפורט. לכן, למעלה מ-900 מיליארד יהיו למעשה "מוגנים" מכל צורה של ספקולציות פיננסיות בינלאומיות. אם ניקח בחשבון שכ-66 אחוז נוספים מהחלק הנותר מוחזק בידי חוסכים איטלקיים (משפחות, בנקים, חברות ביטוח וכו'), זה אומר ש"רק" שליש מסך החוב הציבורי האיטלקי יהיה בידיים של משקיעים זרים, שבאופן פוטנציאלי, הם עלולים "לעורר", אם לא יחשבו במדינה שלנו כסולטנית, עלייה חדה במרווח ובעקבות כך קריסה פיננסית. לאחר שווידאתי שהמצב פחות קריטי ממה שהוא נראה, אין זה אומר שאנו יכולים להגדיל באופן דרמטי את ההוצאה הציבורית, תוך התעלמות מכל דבר ומכולם. חלילה. עם זאת, אם אנחנו לא רוצים שחלק חשוב מהכלכלה שלנו ייסגר, לדעתנו יש צורך להעמיד עוד 35 מיליארד סיוע עד סוף השנה, שיכול, כמוצא אחרון, להיות מקוזז על ידי סיוע מקביל. עלייה בחוב הציבורי.
• לחילופין, מס את הרווחים הנוספים של חברות האנרגיה ב-75%?
האם כחלופה לפער התקציבי, האם 35 מיליארד היורו הדרושים ל"הצלת" משפחות רבות וכמה שיותר עסקים יוחזרו באמצעות הידוק המיסוי על הרווחים הנוספים של חברות האנרגיה? האם ההצעה הזו, שהושקה בימים האחרונים על ידי כמה מנהיגים פוליטיים איטלקיים, נראית ריאלית? להלכה, כן, אם כי יש לציין כי עם המיסוי הנוכחי שנקבע בצו על 25 אחוז, האוצר שואף לגבות קצת יותר מ-10 מיליארד יורו. לכן, כדי לגבות את ה-35 מיליארד יהיה צורך להביא את גובה המיסוי לכ-75%. עם זאת, יש לזכור כי חברות האנרגיה, בתום התשלום הראשון שנקבע לקראת סוף יוני האחרון, שילמו קצת פחות ממיליארד לעומת ה-1 הצפויים; האם הם "יסכימו" לראות את ההיטל משולש?
