עם הצו החדש של Sostegni, שאישורו, בתקווה, יתבצע במהלך השבוע הבא, ממשלת דראגי צריכה לשלם 18 מיליארד תרומות שאינן ניתנות להחזר לחברות ולמספרי מע"מ בקשיים כלכליים. סכום זה יוסיף ל-27 מיליארד הסובסידיות ששולמו לעסקים עד כה ב-14 חודשי המגיפה הללו. מול קריסת מחזור המערכת הכלכלית שלנו שהסתכם ב-2020 ב-350 מיליארד יורו, עם 45 מיליארד הפיצויים הללו, כ-13% מסך ההפסדים יכוסו: למעשה זוטת. לומר שזה המשרד ללימודי CGIA.
אם נזכיר שהפער התקציבי של 40 מיליארד יורו הצביע על ידי הפרלמנט ב-22 באפריל, אנו מסתכנים בכך ש-18 מיליארד הפיצויים הללו יגיעו באיחור. למעשה, כמו שלא היה מעולם ברגע זה, הזמנים במתן הסיוע מכריע לתת מעט חמצן למתקשים. אם בשבועות האחרונים שככו מחאות הרחוב, מצב המשבר שבו נמצאים מגזרים כלכליים רבים הוחמר עוד יותר. למעשה, יש מאות ומאות אלפי חברות שעדיין סגורות לחלוטין או סגורות למחצה. עם זאת, נראה ברור שבהשוואה לממשלה הקודמת חל שינוי הקצב המיוחל. אמנם לא מספיק, אבל לאמצעי התמיכה העסקית שיאושר בשבוע הבא יש מימד כלכלי חשוב שלא הושג מעולם.

חוב ציבורי להצלת המדינה?

ההתנגדות שמועלית לא פעם על ידי פרשנים רבים נגד החלטת הממשלה לתת סובסידיות היא שבדרך זו אנו מפזרים כספי ציבור, ומסייעים להגדלת החוב מכל פרופורציה. תזה לגיטימית, אשר, עם זאת, אינה מבינה את סבירות ההשפעות של אמצעים אלה בכללותם.
ברור שההוצאות השוטפות הנוספות הללו תורמות להגדלת החוב הציבורי של ארצנו, אבל זה נכון באותה מידה שאם לא נציל עסקים ומקומות עבודה, אנחנו לא מניחים את היסודות להניע מחדש את הצמיחה הכלכלית שנותרה האפשרות היחידה ביכולתה. לצמצם בשנים הקרובות את כמות החוב הציבורי שצברנו מאוד עם המשבר הזה.
לכן, הצלת עסקים זעירים וקטנים איטלקיים פירושה שמירה על נתח חשוב מכלכלת ארצנו. המספרים מדברים בעד עצמם. בניכוי עובדי מדינה, עסקים עם פחות מ-20 עובדים מהווים 98 אחוז מהחברות במדינה ומעסיקים את רוב האיטלקים, כלומר 54,6 אחוז מהמועסקים. יתר על כן, מציאות מיקרו אלה מייצרת 37 אחוז מהערך המוסף הלאומי השנתי, ציון שלא נמצא באף מדינה גדולה אחרת באיחוד האירופי.  

דראגי ופרנקו: הסיוע יגיע לפחות עד דצמבר

עם זאת, משרד המחקר של CGIA בטוח שהמשאבים שהועמדו לרשות העסקים והאנשים עבור מספרי מע"מ עם צו Sostegni bis לא יהיו האחרונים. ראשית, מכיוון שעד כה מלאי הפיצויים הישירים איפשר לכסות בממוצע רק 13 אחוזים מההפסדים של מערכת הייצור האיטלקית. שנית, מכיוון שההצהרות שנאמרו לקראת סוף מרץ האחרון על ידי שני ראש הממשלה, מריו Draghi, שניהם של השר, דניאל פרנקו, הם היו מאוד מרגיעים. ראש הממשלה ידע להדגיש את זה השנה "יש צורך ללוות חברות ועובדים בנתיב היציאה מהמגיפה, זו שנה שבה לא מבקשים כסף, נותנים כסף". שר הכלכלה, מנגד, הכריז כי "אני מצפה לסיים עם צעדי התמיכה למשק לקראת סוף השנה" .

לבטל את מיסי החברות

כדי למנוע מהסבסוד העתידי לשמש עסקים בעיקר לתשלום מסים, יש צורך "להטיל" את אפס מיסי המדינה, מה שמאפשר למספרי מע"מ ולעסקים קטנים לחסוך השנה כ-28 מיליארד אירו. הקלה שיהיו לה ממדים חשובים אשר מן הסתם ניתן לצמצם על ידי מתן אפשרות לאפס נטל המס רק לפעילויות שהכנסותיהן מתחת לרף מסוים או על בסיס אובדן מחזור. אובדן הכנסה זה של 28 מיליארד נאמד בהנחה לאפשר לכל הפעילויות הכלכליות עם מחזור ב-2019 של פחות ממיליון יורו לא לשלם מס הכנסה אישי, IRES ו-IMU על המחסנים לשנה הנוכחית. חברות אלו, המסתכמות בכ-4,9 מיליון יחידות (שווה לכ-89 אחוז מהסך הארצי), עדיין צריכות לשלם מסים מקומיים, כדי לא לגרום לבעיות נזילות לראשי ערים ונשיאי האזור. בהקלה מהנטל של מס לא הוגן לעתים קרובות, הם יחיו עם פחות חרדה, פחות מתח ויותר שלווה במשך שנה. לא רק זה, אלא שעם 28 מיליארד שנחסכו נניח את היסודות להתניע מחדש את כלכלת המדינה.

CGIA, צו התמיכה bis: "רק 18 מיליארד אינם ניתנים להחזר. כך מכוסים רק 13% מההפסדים "