שניים מכל שלושה משרדים ממשיכים לשלם לספקים שלהם באיחור. ההרגל הרע הזה שאפיין את רוב המנהל הציבורי האיטלקי (הרשות הפלסטינית) במשך עשרות שנים נמשך בשני הרבעונים הראשונים של השנה. למרות שעדיין מוקדם להכליל, במקרה של משרדים יש לנו אישור שנמשכים עיכובים בתשלום. זה מה שמשרד המחקר של CGIA אומר.
בסקר האחרון [רבעון שני 2023], למעשה, מדד זמני התשלומים (ITP) [לסיכום, מחוון עיתוי התשלומים מוגדר במונחים של תשלום ממוצע באיחור/מוקדם המשוקלל על פי סכום החשבוניות ולצורך חישובו מסר משרד הכלכלה והאוצר הוראות הפעלה מפורטות עם החוזרים מס. 3/2015 ו נ. 22/2015] עבור תשעה מתוך 14 משרדים קדם לו סימן פלוס; המשמעות היא שרוב הגופים הללו לא עמדו בהוראות החוק לגבי תשלומים בעסקאות מסחריות בין הרשות לבין חברות פרטיות [מאז 2013, בעקבות ההטרמה למערכת המשפטית שלנו של החקיקה האירופית נגד תשלומים מאוחרים (הנחיית האיחוד האירופי/2011/7), זמני התשלום בעסקאות מסחריות בין גופים ציבוריים איטלקיים לחברות פרטיות אינם יכולים בדרך כלל לעלות על 30 ימים (60 עבור סוגים מסוימים של אספקה). , בפרט ציוד רפואי)].
המצב הקריטי ביותר נוגע למשרד האוניברסיטה והמחקר: אם ברבעון הראשון של השנה בוצעו ממוצע התשלומים 12,22 ימים מראש, בשני העיכוב עלה על 80 יום. גם התיירות הייתה גרועה, אחרי +14,26 ברבעון הראשון, היא ראתה שהעיכובים עלו ברבעון ל-+68,80. גם משרד הפנים בבעיה: אחרי +46,70 בשלושת החודשים הראשונים, בשלושה השניים ירד ל-+39,85, אבל עדיין איחור נורא ביחס לזמני התשלום הנדרשים בחוק. גם מצבו של משרד העבודה קריטי שכן רשם +9,45 ו-+26,28 ימים ברבעון הראשון והשני בהתאמה.
לעומת זאת, יש רק כמה משרדים: אם זה של Business and Made in Italy שמר על מקדמה של כיום אחד מתחילת השנה, החוץ ירד מ-3,65 ל-2,73 ימים, בעוד שבראשון. ברבעון רשמה דפנס עיכוב של 2,92, אבל בשני היא התאוששה, ושילמה את החשבוניות 4,33 ימים מוקדם יותר. המחלקה היחידה המועילה ביותר היא החקלאות: אם בשלושת החודשים הראשונים של 2023 הוקדם התשלום לעומת המועד החוזי ב-46,25 ימים, בשלושת החודשים השניים הוא ירד ל-17,79 ימים.
עד היום רק חמישה משרדים עדכנו את הנתונים המתייחסים ל-ITP לרבעון השלישי של 2023 ורק החקלאות (-23,16 ימים) ממשיכה, אם כי בקצב איטי יותר, במסלול החיובי שנרשם בשני הרבעונים הקודמים. ארבעת האחרים - עסקים ותוצרת איטליה (+16,21 ימים), תשתיות ותחבורה (+16,89), אוניברסיטה/מחקר (+18,51) ופנים (+35,78) - מאחרים בנחמה.
ועם ההאטה הכלכלית המתמשכת, סביר מאוד שגם בתשעת החודשים הראשונים של השנה גורמים ציבוריים אחרים (גופים, אזורים, מחוזות, רשויות בריאות מקומיות, עיריות וכו') חשבו על הארכת זמני התשלום. המדגיש עובדה שאין להפריכה: באיטליה נאבקת הרשות לשלם לספקיה במסגרת המגבלות החוקיות.
• עסקים ממתינים לתשלומים של כמעט 50 מיליארד
הנתונים העדכניים ביותר הזמינים לשנת 2022 אומרים לנו שלכל הרשות הפלסטינית שלנו יש חוב סחר שוטף כלפי הספקים שלה, בעיקר עסקים קטנים ובינוניים, בהיקף של 49,6 מיליארד יורו; כמעט באותה רמה שהייתה לנו ב-2019, השנה שלפני המגפה.
ביחס לתוצר, החמצת תשלומים באיטליה מסתכמת ב-2,6 אחוזים. לאף מדינה אחרת באיחוד האירופי 27 יש שכיחות כה גבוהה. בקיצור, למרות המאמצים, הרשות הפלסטינית שלנו ממשיכה להיות המשלמת הגרועה ביותר באירופה. לפי Eurostat, למעשה, לאף מדינה אחרת באיחוד האירופי יש ציון גרוע יותר משלנו.
• חובות מס יש לקזז בזיכויים מסחריים. עכשיו יש הצעת חוק יוזמה עממית
כדי לפתור בעיה עתיקת יומין זו שמעמידה במבחן חברות קטנות ובינוניות רבות, עבור משרד המחקר CGIA יש רק דבר אחד לעשות: לספק על פי חוק פיצוי יבש, ישיר ואוניברסלי בין זיכויים נזילים מסוימים וניתנים לאיסוף שצברה חברה כלפי הרשות וחובות המס והתרומה שעליה לכבד לאוצר. הודות לאוטומטיזם הזה היינו פותרים בעיה שאנחנו גוררים אחריה כבר עשרות שנים. ולבסוף, ישנה אפשרות להגיע להגדרה רגולטורית, בתקווה, תוך זמן קצר למדי. למעשה, הרדיקלים האיטלקיים אוספים חתימות (כולל מקוונות) ברחבי המדינה במשך כמה חודשים כדי להציע לסנאט הצעת חוק יוזמה פופולרית העוקבת אחר מה שצוין על ידי ה-CGIA. למידע נוסף היכנסו לאתר dei רדיקלים איטלקיים.