עובדים: ל-8 מתוך 10 יש עבודה קבועה

עובדים מיומנים גדלים, אבל יש לנו את שיעור התעסוקה הנמוך ביותר בגוש האירו והעצמאים יורדים

זה רגע חיובי במיוחד עבור שוק העבודה שלנו. הן לרישום ההיסטורי של המועסקים והן לגידול במספר בעלי חוזה העסקה קבוע ולבסוף, גם לגידול, במיוחד בשנה האחרונה, של עובדים בדרגות הסמכה גבוהות. 

תיעוד היסטורי של מועסקים

בשנת 2023, למעשה, מספר המועסקים באיטליה הגיע ל-23,6 מיליון יחידות, 471 אלף יותר מאשר בתקופת טרום קוביד, מתוכם 213 אלף מעורבים בדרום שהייתה הפריסה הגיאוגרפית שרשמה את אחוז הגידול הגבוה ביותר במדינה (+3,5 אחוזים). יתרה מזאת, התחזיות אומרות לנו שהמלאי הכולל של המועסקים עתיד לגדול עוד יותר, ולהגיע ל-24 מיליון עובדים עד 2025 (ראה כרטיסייה 4 ותרשים 1).

ל-84% מהעובדים יש חוזה קבוע

גם בשנה שעברה הגענו לשכיחות של 84 אחוז ממי שיש להם חוזה עבודה לתקופה קצובה (15,57 מיליון מתוך 18,54 מיליון) על סך העובדים.

אם נשווה את מספר השכירים במשרות קבועות בשנת 2023 לנתונים זהים לתקופה שלפני המגפה, הגידול עמד על 742 אלף יחידות (+5 אחוזים) (ראה לוח 1).

נדרש יותר ויותר כוח אדם מוסמך

לבסוף, מספר העובדים המתמחים/מוסמכים גדל בשנה האחרונה ב-5,8 אחוזים (+464 אלף), השווה ל-96,5 אחוזים מהמשרות החדשות שנוצרו ב-2023; ואילו בהשוואה לשנת 2019 השינוי נותר חיובי (+2,3 אחוזים), אך מוכל יותר מאשר בשנה הקודמת (+192 אלף) עם השפעה של 40,7 אחוזים על המשרות החדשות שנוצרו בארבע השנים האחרונות (ראה כרטיסייה 2).

נושאים קריטיים רבים עדיין נותרו

למרות שאנו יכולים לסמוך על התוצאות החשובות המשמעותיות הללו, יש עדיין כמה בעיות קריטיות שאנו נאבקים להתגבר עליהן. העיקרי שבהם נותר שיעור התעסוקה הנמוך; מבין 20 מדינות גוש האירו, איטליה מעלה את החלק האחורי עם 61,5 אחוזים "אומללים", לעומת ממוצע של 70,1 אחוז בגוש האירו (ראה טבלה 3).

אין להתעלם גם מהמגמה שרשמו עובדים עצמאיים; בהשוואה לשנת 2019 הם ירדו ב-223 אלף יחידות (-4,2 אחוזים), למרות שבשנה האחרונה היה סימן התאוששות קל של +62 אלף יחידות (+1,3 אחוז) (ראה כרטיסייה 1) . שלא לדבר על כך שלמרבה הצער, היו לנו היסטורית רמות שכר נמוכות בממוצע ממדינות אחרות באיחוד האירופי, בשל רמה נמוכה מאוד של פריון עבודה, שיעור NEET גבוה מאוד ושיעור תעסוקה לנשים נמוך מכל אֵירוֹפָּה.

אלה כמה הבזקים על שוק העבודה האיטלקי שצולמו על ידי משרד המחקר CGIA.

בהשוואה לקדם קוביד, התעסוקה גדלה במיוחד בדרום. 

בשנים האחרונות, ברמה הטריטוריאלית, רשמו אזורי דרום איטליה את העליות המשמעותיות ביותר בתעסוקה. בהשוואה ל-2019, פוליה רשמה +6,3 אחוז (+77 אלף יחידות), ואחריה ליגוריה וסיציליה שתיהן עם +5,2 אחוז (הראשונה עם +31 אלף יחידות והשנייה עם +69 אלף), קמפניה עם +3,6 אחוזים. (+58 אלף יחידות) ובזיליקטה עם +3,5 אחוז (+7 אלף יחידות). עם זאת, ברמה המחוזית, לצ'ה עם +16,5 אחוזים (+36.500 יחידות) השיגה את אחוז הגידול המשמעותי ביותר במדינה בהשוואה לתקופה שלפני המגפה. אחריה Benevento עם +12,4 אחוז (+10 אלף יחידות), Enna עם +11,2 אחוז (+4.800 יחידות), Frosinone עם +10,9 אחוז (+16.600 יחידות) ו-Ragusa עם +9,4 אחוז (+10 אלף יחידות). עם זאת, לא כל דרום איטליה הצליחה לסמוך על תוצאות חיוביות. בין המקומות האחרונים בדירוג הפרובינציאלי אנו רואים מציאויות נוספות מהדרום: בפרט דרום סרדיניה וסירקיוז שבהן התכווצות התעסוקה הייתה -4,3 אחוזים לשניהם (הראשונה עם -4.900 יחידות והשנייה עם -5 אלף), קלטניסטה עם -5,2 אחוזים (-3.400 יחידות), ססארי עם -6,8 אחוזים (-12.600 יחידות) ולבסוף, מחוז Marche של Fermo סוגר את הדירוג עם -7,9 אחוז (-6 אלף יחידות).

עובדים: ל-8 מתוך 10 יש עבודה קבועה