(מאת מסימיליאנו ד'אליה) המשחק שנערך על לוח השחמט בין איטליה לטורקיה סימן מהלך חדש של איסטאמבול, סוג של מטרת שיקים. היום כל ממשלת לוב שנכנסה זה עתה לתפקידה תלך לטורקיה. הנשיא עבדול חמיד מוחמד דביבה יוביל משלחת של 13 שרים, בהם רמטכ"ל הצבא ומושל הבנק המרכזי. למרות שמקורות דיפלומטיים אומרים כי הפגישה תוכננה למשך זמן מה, רבים טוענים שבימים האחרונים חלה תאוצה. הסיבה היא פשוטה, לתת תשובה לאיטליה, אך מעל הכל לאינטרסים שלנו בלוב ובכל הים התיכון, מאיי יוון ועד לוב. התשובה להצהרתו של דראגי ביום חמישי שעבר כי הגדיר את ארדואן "דיקטטור", בהעדר התנצלות רשמית מאיטליה, היא להתערב גם כלכלית באינטרסים שלנו. לא במקרה אספקת מסוקי לאונרדו AW-169 בשווי של 70 מיליון יורו הופסקה על ידי טורקיה. פררו האיטלקי מאוד רועד גם הוא מכיוון שיש לו אחד מגידולי אגוזי הלוז הגדולים ביותר שלו בטורקיה. בסך הכל יש כ- 1500 חברות איטלקיות שעושות עסקים באנטוליה תמורת חליפין טרום-מגפה שהייתה סביב 17 מיליארד אירו.
אם נחזור ללוב, האסטרטגיה הטורקית היא עדינה. ארדואן לאחר שהגן על טריפולי מכוחותיו של הגנרל הפטר ושכירי החרב של החברה הפרטית הרוסית וגנר יבקש היום מממשלת לוב את הצעת החוק. לא מדובר רק בהבטחת הזמנות ל -130 החברות הטורקיות שכבר קיימות באזור, אלא אולי במשהו נוסף. היכולת לנהל או לכוון את זרמי הנדידה ממדינת צפון אפריקה כרצונה היא כלי נשק אסטרטגי מכריע לפגוע באיטליה ובאירופה, שתמיד נזהרו מהנוכחות הטורקית בנאט"ו ונרתעים עוד יותר מכניסת האימפריה העות'מאנית לשעבר. לקהילה האירופית. אם ארדואן יצליח בתוכניתו, הוא יבדוק את כל היבשת הישנה. ממזרח עם פליטים סורים ומדרום מלוב עם מהגרים מכל אפריקה.
עם זאת, ארדואן יכול לשאול עוד יותר את לוב. תחזוקת התזכיר שנחתם בשנת 2018 היוצר את אזור השיפוט הימי הטורקי-לובי. זה חותך את הים התיכון לשניים ופוגע ביוון ברצינות רבה. אזור שיש בו גם האינטרסים של האני שלנו, שבעבר עם ספינות החיפוש של סייפאם נאלצו לסגת לאחר שהפחידו אותם ספינות צבאיות טורקיות.
בהמתנה להתנצלות רשמית מצד ממשלת איטליה, צפוי מהלך נוסף בלוח השחמט החם ביותר בים התיכון. אולי משימתו של שר החוץ די מאיו בארה"ב יכולה להיות הפיתרון המובהק: לחפש תמיכה ללא תנאי בכוכבים והפסים בלוב ומחוצה לה.