יפן: Gcap, פיתוח ובנייה של מטוס העל של העתיד מתחילים

עם מעשה אחרון לפני מספר שעות ביפן בין איטליה, אנגליה ויפן, סוף סוף יוצאים לדרך הבנייה והפיתוח של המטוס מהדור השישי שאמור להימסר לכוחות המזוינים עד 2035. עונת המטוסים מהדור השישי מתעוררת אפוא לחיים, טסים במהירויות על-קוליות עם נשק עתידני (לייזר ואלקטרומגנטי), התגנבות כולל ויכולת פעולה הדדית בכל התחומים, מהמסורתיים ועד לחדשים (חלל, סייבר, מתחת למים).

מאת אנדראה פינטו

ההסכם על תוכנית אוויר קרבי עולמית (Gcap) שהוכרז לפני מספר שעות בטוקיו מהווה צעד חשוב קדימה בשיתוף פעולה ביניהם איטליה, יפן ובריטניה בתחום פיתוח ובניית מטוס קרב על-קולי דור שישי. שר ההגנה האיטלקי, גואידו קרוסטו, הדגיש את החשיבות של שיתוף פעולה זה בהקשר בינלאומי המאופיין בשחקנים אגרסיביים, חוסר יציבות גוברת, תחרות בין מדינות ושינויים טכנולוגיים מהירים.

Crosetto הדגישו שיוזמת Gcap חיונית כדי להישאר צעד אחד לפני האיומים המתפתחים והדגישה את החשיבות של שמירה על יחסים חזקים המבוססים על ערכים משותפים כמו דמוקרטיה, חופש, כיבוד זכויות אדם ושלטון החוק. ההסכם לא רק נועד לפתח לוחם עתיד, אלא גם לחזק עוד יותר את הקשרים בין שלוש המדינות בתחומי ההגנה והביטחון. כמו כן, השר הביע את רצונו להעצים ולפתח עוד את שיתוף הפעולה באמצעות ה-Gcap, והצביע על כך שפרויקט זה מייצג מסר חזק וחיובי לשאר העולם בדבר יציבות השותפויות בין העמים המעורבים. הפגישה המשולשת בין שרי ההגנה של איטליה, יפן ובריטניה מסמנת מחויבות משותפת להתמודד עם אתגרים גלובליים ולשמור על תפקיד מוביל בביטחון הבינלאומי.

תוכנית Gcap

הפרויקט השאפתני איטלקית-אנגלית-יפנית, עד 2035, היא שואפת להחליף את היורופייטר הנוכחיים, F2 ו-F16. המטוס הוא לא מטוס קרב פשוט אלא סינתזה בטיסה של טכנולוגיות רב-דומיינים שונות המסוגלות לשלוט על נחילי מל"טים חמושים מלמעלה, או לבצע התקפות סייבר עוצמתיות ועוד הרבה הרבה יותר. בתוך ה Gcap מחקרים ופרויקטים שפותחו עבור ה-Tempest בבריטניה והיפנים עבור ה-FX יזרמו יחד. גם חיל האוויר האמריקני נתן קריצה לתוכנית, אשר ב"דומיננטיות אווירית מהדור הבא" יכול להיפתח לשיתופי פעולה עתידיים. כרגע יש לארה"ב שני פרויקטים: "חודר נגד נגד"של חיל האוויר - לוחם התגנבות ארוך טווח לליווי מפציצי התגנבות - וה FA-XX של חיל הים. עד כה רק בואינג, לוקהיד-מרטין ונורת'רופ-גרומן חשפו לעולם רעיונות דור שישי.

השתתפות איטלקית כמו שחקן ראשון ה-Gcap יאפשר לתעשייה הביטחונית האיטלקית לעשות צעד נוסף קדימה, ובכך לבסס את עצמה בעמדה מיוחסת בין התעשיות הבינלאומיות במגזר.

באנגליה לאונרדו לתוכנית Tempest היא נוכחת עם חברות שונות והאנשים שיעבדו על התוכנית במהלך 25 ​​השנים הקרובות יגיעו ל-20 אלף יחידות, בהתחשב בעובדי מיצובישי אלקטריקמיצובישי תעשיות כבדות היי ביפן, לאונרדוAvio Aeroאלקטרוניקה ed MBDA איטליה.

The Tempest היא תוכנית בריטית, הממומנת מכספי ההגנה לפיתוח טכנולוגיות חדשות המופקדות על צוות חברות בהן היא ממלאת תפקיד חשוב. לאונרדו, שיש לה 7 מפעלים בבריטניה. אלה באדינבורו ולוטון יהיו המעורבים ביותר בתוכנית Tempest. באיי מערכות ידאג לפיתוח שלדת המטוס והמטוס ככזה, רולס רויס של המנוע ו MBDA של החימוש המשולב (טילים אבל גם לייזרים) ולאונרדו יהיה תפקיד בלעדי בגזרת המערכות האלקטרוניות המשולבות.

איטליה עוקבת אחרי תוכנית Tempest כבר שנים, בניגוד גמור לתוכנית הפרנקו-גרמנית-ספרדית שנקראת FCAS למרות שלאחרונה גרמניה גילתה עניין מיוחד בתוכנית ה-Gcap המשולשת.

אבל מה הם הקריטריונים, מחשבה, עבור הדור השישי?

המטרה היא טיסה אוטונומית שהיא תכנון מכונה שלא מנוהלת על ידי אנשים על הסיפון אלא על ידי טייסים מרוחקים, התפתחות טקטית של אפריל הנוכחי. קָצֶה.

מעצבים אמריקאים עובדים על אב טיפוס המסוגל לנהל מספר לא פרופורציונלי של מידע עם עמידות מדהימה לעומסי יתר וכדי לעשות זאת רק רובוט יוכל להבטיח את היכולת הזו. הרוסים, לעומת זאת, מאמינים שאף מחשב לא יכול לגרום למכונה לעבוד כמו אדם.

תכונה נוספת של מטוסי העתיד הללו היא ראות נמוכה. כיום, התגנבות דור חמישי, כך נראה, אינה חסינה לחלוטין בפני מערכות ההגנה האוויריות הרוסיות S-400. אלה מהדור השישי יצטרכו להיות בלתי נראים לחלוטין.

הקריטריון הבא הוא ה מהירות. כיום המטוס הצבאי המהיר ביותר בטיסה עובר בסביבות מאך 3, פיתוח הדור השישי אמור להיות מסוגל לעבור את סף המאך 5, ובכך לפתוח את עונת הטיסות העל-קוליות. סביר להניח שמהירות השיוט של העתיד תהיה זהה למהירות שלאחר השריפה של היום – מאך 1,5-2. המטוס יוכל לטוס ללא תדלוק לאורך זמן, ולכן ימשיך לפטרל במרחקים גדולים מבסיסו.

מנקודת מבט מבנית, מומחים מאמינים שהמטוס יהיה מאוד ארגונומי. דוגמה אמינה היא כנף סגורה בגוף המטוס ולא תצויד במשטח זנב אנכי. אולי בבסיס עיצוב המטוסים עומד הרעיון של "כנף מעופפת" (כמו ה-B-2 העתידני, של חיל האוויר האמריקאי).

המטוס צריך להיות קל לתמרון בזוויות של כ 60 מעלות. יכולת התמרון מאפשרת ללוחמים לנוע במסגרת מסלולי "הגנת הטילים". המטוס בעל יכולת התמרון גבוהה מאוד לא יצטרך לחשוש מכל הגנה מפני טילים.

יכולת פעולה הדדית חייבת להיות מוחלטת עם כוחות ביבשה, בים, באוויר, בחלל, בחלל, במרחב הקיברנטי ואפילו מתחת למים. שלל המידע שיתקבל ממרכזי הפיקוד והבקרה השונים יצטרך לאפשר למטוסי הדור השישי שליטה מוחלטת בשמיים.

לחימוש יתווספו קורות לייזר. ככל הנראה המכונות האחרונות יצוידו לא רק בטילים, המשמשים בעיקר כיום, אבל גם עם מערכות לייזר. ייתכן שהנשק יהיה גם מסוג אלקטרומגנטי או היפרסוני עם מסלול משתנה ויטוס במהירות כזו שמערכת ההגנה האווירית לא תוכל לעמוד בקצב שלהם.

יפן: Gcap, פיתוח ובנייה של מטוס העל של העתיד מתחילים