בעבר הפרידו ביניהם לעתים קרובות יותר מאלף קילומטרים, שכן הראשון היה בצפון והשני בדרום. היום המצב לא התהפך, אבל הוא השתנה לעומת העבר. המרחק, למשל, התקצר ועומד כיום על פחות מ-500 קילומטרים, שכן העירייה העשירה ביותר באיטליה, Lajatico (מחוז פיזה), נמצאת במרכז איטליה, בעוד שהעניה ביותר, Cavargna (מחוז קומו), נמצאת על הגבול עם שוויץ. מצב זה נובע מכך ש-985 משלמי המסים המתגוררים בלאג'טיקו בשנת 2021 הצהירו על הכנסה ממוצעת של אירפף בסך 54.708 יורו, ה-94 הנוכחים בכפר Cavargna, לעומת זאת, רק 6.314 יורו. לומר שמשרד המחקר CGIA הוא שניתח את נתוני משרד הכלכלה והאוצר בהתייחסו להחזרי מס הכנסה לשנת 2021.
שלנו היא מדינה אשר בהיותה ארוכה וצרה מציגה, גם מקריאת דוחות המיסים של משלמי המסים שלה, הבדלים בולטים מאוד עם סימני "התרוששות" שלמרבה הצער משפיעים גם על הצפון: מבין 50 הרשויות ה"עניות" ביותר של המדינה. מדינה, למשל, עד 11 הם מהצפון. ברוב המוחלט של המקרים אנחנו מדברים על מציאות הררית קטנה מאוד שחוו התרוקנות אוכלוסיה והזדקנות מתקדמת של האוכלוסייה שנותרה ב-30-40 השנים האחרונות. עם זאת, מילאנו נותרה בירת המחוז העשירה ביותר באיטליה עם 37.189 יורו; כמעט כפול מ-18.706 יורו שהוכרזו ברגוסה.
בהינתן גבולות הריכוזיות שבהחלט תרמו ל"פיצול" המדינה, לא ניתן לשלול שעם האצה נחרצת לעבר אוטונומיה מובחנת, תוך זמן קצר למדי ניתן יהיה לקצר את המרחקים הכלכליים/חברתיים בין הצפון למדינה. דרומה, אך גם בין השטחים העשירים והעניים הנמצאים באותו אזור.
ה-CGIA מזכירים כי בכל מקרה יש להדגיש כי נתונים אלו אינם כוללים את הכנסתם של נבדקים החייבים במס חלופי או פטורים ממיסוי ישיר (כגון ריבית על הכנסה הונית והכנסה שהושגו מיישום משטר המס השטף). ומכל תוספות (הכנסה אזרחות, קצבת יחיד, קצבת נכות וכו'). מן הסתם, סטטיסטיקה זו אינה כוללת גם את השפעות העבודה השחורה וההעלמות ממס אשר באזורים המוחלשים ביותר במדינה מהווים לרוב "תועלת" אמיתית לתמיכה כלכלית בקבוצות החברתיות החלשות במיוחד.
העיריות העשירות ביותר נמצאות במרכז-צפון
אחרי לג'טיקו, שבין תושביה נכלל הטנור אנדראה בוצ'לי, במקום השני מבין העיריות העשירות ביותר אנו מוצאים את באסיליו (MI) עם הכנסה כוללת ממס הכנסה של 49.325 יורו, פורטופינו (GE) עם 45.617 יורו, בוגוניו (NO) עם 42.366 יורו וארנה (LC) עם 42.254 יורו. בירת המחוז הראשונה שאנו רואים בדירוג הלאומי היא מילאנו שנמצאת במקום ה-12 עם 37.189 יורו. מונזה אחריה במקום ה-33 עם 32.237 יורו, ברגמו במקום ה-39 עם 31.883 יורו ופאביה במקום ה-57 עם 30.606 יורו. לבסוף, בין בירות המחוז של אזור המרכז-צפון, אנו רואים את בולוניה במקום ה-92 עם 29.480 יורו, רומא במקום ה-120 עם 28.646 יורו, בולצאנו במקום ה-133 עם 28.473 יורו, פירנצה במקום ה-186 עם 27.636 יורו עם 255 יורו ב-27.059 יורו, , טורינו במקום ה-290 עם 26.840 יורו, גנואה במקום ה-665 עם 25.011 יורו, טריאסטה במקום ה-680 עם 24.962 יורו, אאוסטה במקום ה-771 עם 24.683 יורו וונציה במקום ה-1.034 עם 24.058 יורו. עם זאת, באופן כללי, אנו יכולים לקבוע במינון גבוה של ודאות כי משלמי המסים העשירים ביותר גרים בערים בינוניות/גדולות או ברשויות בעורף של האחרונות.
המצב בדרום
העירייה העשירה ביותר בדרום היא Sant'Agata li Battiati (CT) שבזכות הכנסה כוללת של Irpef ממוצעת של 2021 יורו בשנת 28.055, אפשרה לה להיות במקום ה-152 ברמה הלאומית. עדיין בין המינהלים העירוניים של הדרום, מיד לאחר מכן רואים את סן גרגוריו די קטניה (CT) שעם הכנסה של 28.019 יורו במקום ה-155 וקליארי שעם 26.985 יורו במקום ה-266 בדירוג הארצי. לבסוף, מבין הבירות האזוריות, ל'אקילה תופסת את המקום ה-1.202 עם הכנסה של 23.727 יורו, בארי במקום ה-1.363 עם 23.427 יורו, פוטנזה במקום ה-1.674 עם 22.925 יורו, נאפולי ב-1.876 ב-22.603 יורו. מקום 2.133 עם 22.239 יורו, פאלרמו במקום 2.405 עם 21.850 יורו וקטנזארו במקום 2.519 עם 21.685 יורו.