תפקוד לקוי של הרשות עולה יותר מכפול מהעלמת מס

הבירוקרטיה הגרועה שלמרבה הצער אוחזת ברוב המינהל הציבורי שלנו (הרשות הפלסטינית) גורמת נזק כלכלי למשלמי המסים האיטלקיים המוערכים בכ-184 מיליארד יורו בשנה. הסכום האחרון הוא יותר מכפול מגודל העלמת המס הקיימת באיטליה. לפי נתוני משרד הכלכלה והאוצר (MEF), למעשה, הפסדי ההכנסה השנתיים מסתכמים ב-84,4 מיליארד יורו (ראו כרטיסייה 1). 

• פרובוקציה

מה שהוקע על ידי משרד המחקר של CGIA הוא פרובוקציה ברורה שמדגישה היבט חשוב: ביחסי "תן-קח" בין המדינה למשלמי המסים, הנטל הכלכלי של "העיוותים" שגרמה הרשות לאיטלקים גבוה בבירור מאשר המשאבים האבודים שמחליטים משלמי מסים לא ישרים לא לשלם לאוצר. עם זאת, אם יש לשפר באופן מוחלט את איכות השירותים שמציע הציבור, יש צורך עוד יותר להילחם בהעלמות מס ללא כל אם או אבל, בכל מקום בו היא אורבת. בגידה פיסקלית, למעשה, היא מגפה חברתית/כלכלית בלתי מתקבלת על הדעת, שבין היתר מענישה את החלשים ביותר, משום שהיא מפחיתה את איכות וכמות השירותים שמציעה המערכת הציבורית. לא רק. התזה שלפיה אי תשלום מיסים יהיה "מוצדק" בגלל שהמדינה מתפקדת גרוע, אפילו לא מתקבלת על הדעת. אם כולם היו משלמים את המבוקש, לרשות יהיו יותר משאבים זמינים, זה כנראה יעבוד טוב יותר וייווצרו גם התנאים לקיצוץ מבני בנטל המס.

• העלמת מס היא בעיה, אבל חוסר היעילות של הרשות היא הבעיה של המדינה

תקציר:

זו שהוזכרה לעיל היא השוואה שאין לה ערך מדעי. למעשה נראה בהמשך שההשפעות הכלכליות של חוסר היעילות של הרשות המכבידה על עסקים הן ממקורות שונים, הנתונים אינם הומוגניים, לעיתים תחומי היישום חופפים ומסיבות אלו לא ניתן להוסיף אותם. 

תזה: 

עם זאת, יש לו קפדנות רעיונית משלו. לאור הנתונים שהוזכרו, מביא אותנו לומר כי רשות המתפקדת בצורה גרועה וגרועה גורמת לנזק כלכלי למשלמי המסים הרבה יותר, אפילו יותר מכפול, ממה שסובלת המדינה מאלו שאינם ממלאים את חובתם כלפי הרשות. רשויות מס. 

מסקנה:

העלמת מס היא בעיה גדולה שאנחנו בהחלט חייבים למגר, אבל הבעיה האמיתית של המערכת במדינה שלנו היא לפתח מכונה ציבורית מדויקת, יעילה ויעילה. 

• לא נכון להכליל 

ברור שתמיד לא נכון להכליל, אפילו הרשות שלנו יכולה לסמוך על נקודות מצוינות ברמה המרכזית והמקומית אשר - במגזרי הבריאות, המחקר, הטלקומוניקציה וכו'. - אין אח ורע בשאר אירופה. עם זאת, הבזבוז, הבזבוז וחוסר היעילות הקיימים בבירוקרטיה הציבורית שלנו הם מציאות מרה שלמרבה הצער יש ומעכבות את המודרניזציה של המדינה. 

• הנושאים הקריטיים של הרשות שלנו 

משרד המחקר של CGIA לקח ויישר את התוצאות של סדרת ניתוחים של חוסר היעילות העיקריות המאפיינות את הרשות הפלסטינית שלנו. לסיכום הם:

  • העלות השנתית של עסקים לניהול היחסים עם הרשות הפלסטינית (ביורוקרטיה) שווה ל -57,2 מיליארד אירו (מקור: הבית האירופי אמברוסטי);
  • החובות המסחריים של הרשות כלפי ספקיה מסתכמים ב-49,6 מיליארד יורו (מקור: Eurostat);
  • איטיות המשפט עולה למערכת המדינה 2 נקודות תוצר בשנה, השווים ל-40 מיליארד יורו (מקור: שר המשפטים, קרלו נורדיו);
  • ניתן לכמת את חוסר היעילות והפסולת הקיימים בשירותי הבריאות ב-24,7 מיליארד יורו מדי שנה (מקור: GIMBE);
  • הפסולת וחוסר היעילות הקיימים במגזר התחבורה הציבורית המקומית מסתכמים ב-12,5 מיליארד יורו בשנה (מקור: The European House Ambrosetti-Ferrovie dello Stato) (ראה טאב.2).

כפי שכבר הדגשנו לעיל, לא ניתן להוסיף את ההשפעות הכלכליות של תקלות אלה, שנלקחו ממקורות שונים, גם משום שבמקרים רבים תחומי ההשפעה של ניתוחים אלה חופפים זה לזה. עם זאת, אזהרות אלה אינן משפיעות על דיוק תוצאת ההשוואה שהובאה לעיל.

• הערכות "הבלתי אמינות" של ה-MEF על העלמת מס על ידי עצמאים

בנושא העלמת מס, העיתונות ופרשנים מוסמכים רבים מצטטים לא פעם נתונים של משרד הכלכלה והאוצר (MEF) אשר מעריך את פער המס בהכנסות ממסים הקיים במדינה ב-84,4 מיליארד יורו (ממוצע של התקופה 2018-2020). . אם ניכנס לפרטי ניתוח זה, סוג המס המתחמק ביותר יהיה ה-Irpef לעובדים עצמאיים, בסכום השווה ל-31,2 מיליארד יורו, התואם נטייה לפער במס שבמשך שנים התקרב בהתמדה 70 אחוז. משמעות הדבר היא, על פי מחברי ההרחבה, שקצת פחות מ-70 אחוז מהאיירפף לא ישולמו לאוצר על ידי עובדים עצמאיים. איננו נכנסים ליתרונותיה של מתודולוגיית החישוב בה נעשה שימוש, אך אנו מגבילים את עצמנו להדגים את "חוסר האמינות" של תוצאה זו. לפי החזרי מס של עצמאים בחשבונאות פשוטה בצפון (בבסיס בעלי מלאכה וסוחרים) הם הצהירו על ממוצע של 33 אלף יורו ברוטו בשנת המס 2021.

• ל-70% אין עובדים

ברצוננו לציין כי למעלה מ-70 אחוז ממספרי מע"מ אלו מורכבים מהבעלים הבלעדי של החברה (במילים אחרות הוא עובד לבד או לכל היותר ביחד עם עובד משפחתי). נו. אם, כפי שטוענת ה-MEF, הפעילויות הללו מתחמקות כמעט מ-70% מה-Irpef, כמה הם היו צריכים להצהיר אם הם נענים לבקשות האוצר? 130 אחוז יותר, או כמעט 76 אלף יורו בשנה. עכשיו, איך הם יכולים "להגיע" לסף הכנסה כל כך גבוה במציאות אם רובם המכריע עובדים לבד, ולכן הם קצת יותר משכיר, ולכל היותר הם יכולים לעבוד 10-12 שעות ביום, שלא לדבר על זה שבמהלך זה לפי שעה צריך להתמודד גם עם לקוחות, עם ספקים, עם חברות אחרות, עם רואה החשבון, מול הבנק, מול חברת הביטוח וכמו כל בני תמותה רגילים הוא יכול להיפצע, לחלות וכו' וכו'? 

• הם לא "האנשים הרעבים" החדשים

ברור שאף אחד לא יכול להסתיר את העובדה שגם בקרב עובדים עצמאיים יש כיסים של העלמות מס שיש למגר באופן מוחלט. עם זאת, דבר נוסף לטעון שבממוצע אומנים וסוחרים מתחמקים מ-70 אחוז מהכנסתם. אמנם מחושב בצורה מאוד מעודנת, אבל כשאנחנו "מורידים אותה", הנחה זו מובילה למסקנות לא מהימנות. לא רק. בלתי נסבל באותה מידה שכלי עיתונות רבים ופרשנים רבים משתמשים בהערכות אלה כדי להאשים את העצמאים ב"מכוער, מלוכלך ורע"; כלומר, ה"אנשים הרעבים" החדשים. ידע רב יותר בציבור על מספרי מע"מ ימנע ממשקיפים רבים להגיע למסקנות שאינן תואמות את המציאות. 

• בצפון מצהירים על 33% יותר מעמיתיהם בדרום

בהתבוננות בהחזרי המס לפי אזורים של יזמים בודדים בחשבונאות פשוטה (משטר מס המערב את הרוב המכריע של בעלי מלאכה וסוחרים קטנים), הבדלי ההכנסה ניכרים מאוד. אם בצפון מוכרזים בממוצע 33 אלף יורו בשנה, רק 22 אלף בדרום. המשמעות היא שבצפון מוכרזים 33 אחוז נוספים. טווח זה אף נוטה לגדול כאשר מנתחים את החזרי המס של עסקים בודדים בחשבונאות רגילה. ברור שהפערים הללו בהחלט מיוחסים למצבים הכלכליים והחברתיים השונים הקיימים בשני תחומי המאקרו הללו. עם זאת, ישנה חשיבות משמעותית גם להשפעה של העלמת מס הישרדות, שיש לה ממדים משמעותיים בדרום. במילים אחרות, עיקר העלמת המס הכרוכה במספרי מע"מ נמצא בעיקר בדרום, שם חוסר החשש והדחיקה לשוליים של עובדים אלה משקפים את הקושי הכלכלי העז של התפלגות גיאוגרפית זו. בניתוח הנתונים של האזורים הבודדים, לגבי החזרי מס בחשבונאות פשוטה, בלומברדיה העצמאים מצהירים על 35.462 יורו, במחוז טרנטו 34.436 יורו, בונטו 33.318 ובפריולי ונציה ג'וליה 33.205 יורו. מנגד, בסיציליה הוא עומד על 23.946 יורו, בפוליה על 23.223 יורו, בקמפניה על 22.662 יורו, בבזיליקטה על 21.012 יורו, במוליזה על 19.610 יורו ובקלבריה על 19.551 יורו. הממוצע הארצי שווה ל-29.425 יורו (ראה טאב.3).

תפקוד לקוי של הרשות עולה יותר מכפול מהעלמת מס

| כלכלה, איטליה |