הכנס שניתח את הפערים המגדריים בשוק העבודה ובמערכת הביטוח הסוציאלי התקיים ברומא, בסביבה המפוארת של Palazzo Wedekind, תוך התייחסות לנתונים שבידי ה-INPS.
במהלך עשרים השנים האחרונות, שוק התעסוקה האיטלקי עבר תהליך של טרנספורמציה חברתית-תרבותית עמוקה ששיתפה נשים באופן פעיל. בניגוד לעבר, אין עוד חסמים פורמליים לגישה של נשים למגוון רחב של מקצועות. למרות זאת, השוויון בשוק העבודה עדיין רחוק מלהושג במלואו. בעשור האחרון, אחוז הנשים המועסקות במגזר הפרטי שאינו חקלאי גדל באופן שולי; שיעור הפמיניזציה, המחושב כאחוז הנשים העובדות בהשוואה לסך המועסקים, עלה מ-40,6% בשנת 2010 ל-41,7% בשנת 2022. יתרה מכך, נשים ממשיכות למצוא תעסוקה במגוון מצומצם של מקצועות בהשוואה לעמיתיהן הגברים (אופקי הפרדה תעסוקתית). הם מרוכזים בחלק מהמגזרים של מגזר השירותים (בשנת 2022 שיעור הפמיניזציה הוא כ-79% בתחום הבריאות, 77% בחינוך, 53% באירוח/הסעדה) ובמקום זאת הם מיוצגים בתת-ייצוג במגזר היצרני (30% בערך) . הדבר מלווה בנוכחות נמוכה של נשים בתפקידים העליונים והמשתלמים ביותר. בשנת 2022 רק 21% מהמנהלים והמנהלים הם נשים, אחוז זה עמד על 13% בשנת 2010. ניתוח הנתונים המתייחסים ליחסי עבודה כפופים במגזר הפרטי שאינו חקלאי מראה על פער שכר ברור לרעת הנשים לאורך כל התקופה. תקופה נחשבת. יתרון השכר לגברים בהשתכרות שנתית עומד על כ-40% (ללא שינויים משמעותיים ב-10 השנים האחרונות), בעוד שהוא יורד לכ-30% בשכר היומי.
פער זה הוא, לפחות בחלקו, תוצאה של הבדלים המתרחשים במישורים שונים (פרטני, חוזי, מגזרי, חברה וכו'). נשים, בנוסף להיותן ייצוג יתר במגזרים שמשלמים שכר נמוך יותר ונוכחות מועטה בתפקידים בכירים, נוטות לעבוד פחות ימים (בשנת 2022, במגזר הפרטי, ימים בתשלום הם בממוצע 221 לנשים ו-234 לגברים ) ולעיתים מועסקים במשרה חלקית (שכיחות ההעסקה במשרה חלקית קרובה ל-50% בקרב נשים ובאזורים רבים בדרום היא עולה על 60%). בהשוואה בין נשים וגברים בעלי אותם מאפיינים אישיים ותעסוקתיים ועובדים באותה חברה, הפער בשכר השנתי נע סביב 12% וכ-10% בשכר היומי. פער זה אינו מוסבר על ידי תנאי פרט ועבודה שונים הנראים לנו.
פערים אלו, למרות שפחות ניכרים, מתרחשים גם במגזר הציבורי שבו 2/3 מהעובדים הן נשים. באופן דומה מאוד למה שקורה במגזר הפרטי, יש הפרדה מגזרית חזקה. בבתי הספר (המגזר בו עובדים כ-1/3 מכלל עובדי הציבור), נשים מייצגות כמעט 80% מכלל העובדים; שירותי הבריאות הם גם מגזר עם שיעור פמיניזציה גבוה (65% ב-2014 וכמעט 70% ב-2021); בעוד, להיפך, במגזרי אמ"ן, משטרה וכיבוי אש הקשר הפוך לחלוטין וגברים מייצגים כ-90% מהכוח אדם בשירות. בשאר המגזרים יש איזון מהותי. ניתוח השכר השנתי והיומי מדגיש את קיומו של יתרון שכר גברי גם במגזר הציבורי, אם כי צנוע מזה המצוי במגזר הפרטי. הפער הגולמי (ללא שליטה על מאפיינים פרטניים ותעסוקתיים) הוא סביב 16%, בעוד הפער עם אותם מאפיינים פרטניים ותעסוקתיים הוא סביב 6%. המרחק הקטן יותר בין שני מדדי פערי השכר הללו בהשוואה למגזר הפרטי תלוי בעובדה שנשים וגברים המועסקים במגזר הציבורי מציגים תנאים חוזיים דומים יותר. כך למשל, הפער בין המינים בשימוש בחוזים חלקיים עומד על 3 נקודות אחוז בלבד לעומת כמעט 30 במגזר הפרטי. מנתוני ניצול חופשת הורות בעשור האחרון עולה כי בקשות לחופשה של אמהות מכסות למעלה מ-80% מההיקף הכולל וכי הפער בבקשות לפי מגדר גדול במיוחד עד גיל 3 שנים של הילד, וזה בדיוק קבוצת גיל שבה מרוכזות רוב הבקשות (כ-65%).
רוב הבקשות לחופשה מתבטאות על ידי עובדים המועסקים בחברות גדולות. יתרה מזאת, שכיחות העובדים במשרה מלאה על סך הפונים היא רווחת לחלוטין, במיוחד עבור אבות (בשנת 2022 השכיחות של עובדים במשרה חלקית בקרב מועמדים עולה על 46% ואילו אצל אבות היא עומדת על כ-9%). לבסוף, השכיחות של עובדים מבקשים המאופיינים בחוזי עבודה קבועים בולטת אף יותר (מעל 96% לכל אחד משני המינים לאורך כל התקופה). עם זאת, לגבי חופשת האבות, שהוכנסה על בסיס ניסיוני לשנים 2013-2015, מוצג כיצד הגיוס גדל בהדרגה במהלך השנים, מ-19% ב-2013 ל-64% ב-2022. הוא מאופיין בהטרוגניות מסוימת הקשורה למאפיינים האישיים והעבודה של הזכאי. למעשה, התפוסה היא הגדולה ביותר עבור המועסקים בענף התעשייה (69% בשנת 2022), מינימום במגזר האירוח וההסעדה (כ-33% בשנת 2022). הוא גבוה יותר בחברות גדולות מאשר בחברות קטנות, ובקרב עובדים קבועים; עבור האחרונים, למעשה, התפוסה שנרשמה ב-2022 שווה ל-65%. לבסוף, הוא נוטה לגדול ככל שמצבו הכלכלי של העובד משתפר. בכל הנוגע לפער המגדרי בהכנסה מפנסיה, הניתוח שבוצע מדגיש כי ההפרשים, המתמשכים לאורך זמן, מיוחסים להבדלים בהמשכיות הקריירה המתבטאים בפערי שכר עם השפעה ישירה על התגמול ועקיף על תרומות באמצעות סכום תרומה נמוך יותר. בנוסף לכך, יצוין כי לרפורמות במערכת הפנסיה הייתה השפעה שונה בין מגדרים, שכן הן התאימו את הדרישות לגישה לפנסיה לגברים עם הדרישות לנשים שבעבר היו פחות מחמירות. ניתוח הנתונים העלה כי מתוך כ-16,1 מיליון גמלאים ב-2022, 52% הן נשים; עם זאת, אלה קיבלו רק 44% מההכנסה מהפנסיה, או 141 מיליארד אירו, עם סכום חודשי ממוצע של 1.416 אירו, נמוך ב-36% מזה של גברים. במהלך 20 השנים האחרונות, במונחים נומינליים, הפער בין המינים גדל ברציפות לאורך זמן וירד מ-3.900 אירו ב-2001 ל-6.200 אירו ב-2022. במחירים קבועים (2022 יורו), הגידול בפער היה קטן בהרבה. במונחים יחסיים, כלומר בהשוואת ההפרש להכנסה של נשים, הפער ירד מ-42 ל-36%. נשים מיוצגות בעיקר בשיעורי ההכנסה הנמוכים ביותר לפנסיה (עד 1.500 אירו לחודש) בעוד שמעל 70% מהמקבלים במעמד הגבוה ביותר (מעל 3.000 אירו לחודש) הם גברים; הדבר נובע מהבדל בסוג הקצבה המתקבלת (בשנת 2022, 50% מהגברים מקבלים קצבה מוקדמת - אלה בגובה הגבוה בממוצע - לעומת 20% מהנשים, בעוד שהאחרונות רווחות בקצבאות שאירים). פערים אלו מופיעים גם כאשר בוחנים את סכומי ההטבות הממוצעים, עם יתרון ממוצע לגברים של למעלה מ-60% (1.430 אירו לעומת 884 אירו, ב-2022), ובמספר ההטבות לנפש (בממוצע גדול יותר לנשים). יתרה מכך, הבדלים מגדריים עמוקים בסכומים גם עבור אותו סוג קצבה (במיוחד עבור קצבאות זקנה ונכות בפער של 50%) בעוד שלטיפולי רווחה, הקשורים למצבי מצוקה כלכלית ועם תקרות מקסימום נמוכות יחסית, יש דומה ערכים, בממוצע. מנגד, קצבאות שאירים שנשים הן הנהנות העיקריות מהן תורמות לצמצום הפער, אך ההפרשה מוגבלת מאוד.
בנאומו, נשיא ה-CIV של ה-INPS, רוברטו גיסלי, התייחס: "אפילו מנקודת מבט תרבותית, מודעות גדולה יותר לפער בין המינים מתעוררת בדורות החדשים, למרות העובדה שהפער הזה עדיין ניכר במיוחד. על מה שנוגע להפרשי שכר ולחוסר המשכיות בעבודה בין גברים לנשים. הגורמים להבדלים אלו נובעים בעיקר מארגון עבודה וייצור שאינו לוקח בחשבון את פיוס חייהם של אנשים ולעתים קרובות קורה שבתוך הקהילות, שירותים לילדים ולעצמה חסרים לחלוטין. המחקר שהוצג היום על ידי INPS CIV, מעמיק ומלא, חייב להימשך גם בעתיד, תמיד בשיתוף עם ההנהלה המוסמכת של המכון. עם היוזמה של היום, INPS לא רק רוצה לספק לכל בני שיחו את שפע הנתונים העומדים לרשותה בנוגע לפער המגדרי, אלא מעל לכל היא רוצה להזין את הרשתות ההתייחסותיות המאפשרות לה לפעול בסינרגיה כדי לתמוך במדיניות יעילה של מאבק נגד פערים מגדריים, הן ברמה המרכזית והן ברמה המקומית".
אנאמריה פורלן, סגנית נשיא הוועדה הפרלמנטרית לבקרת פעילות גופים המנהלים צורות חובה של ביטוח סוציאלי וסיוע, התייחסה לנתונים שהוצגו על ידי המכון, חזרה על הצורך ליישם פעולות ומדיניות אדמיניסטרטיבית יעילה כדי להילחם בפער סוּג.
הממונה יוצאת הדופן של ה-INPS, מיקלה גלרה, הדגישה את החשיבות והערך של שפע הנתונים האדמיניסטרטיביים שבידי המכון המנתח לעומק תופעות כמו אי שוויון מגדרי בתקופת העבודה ולאחר מכן פרישה. מבחינת הנציב גלרה "אי השוויון בין המינים הוא בעיה שבאה לידי ביטוי עד היום בארצנו ואשר מחייבת לחזק ולהפוך מבניים את הצעדים שמפעיל מקבל ההחלטות הפוליטי כדי ליישב בין אחריות משפחתית לחיי העבודה של נשים. אני חושב, למשל, על חופשה, בונוס התינוקייה, הקצבה האוניברסלית הבודדת והצעד האחרון, שהנהיגה הממשלה, כדי לעודד את תלוש השכר של אמהות עובדות (מה שנקרא בונוס האם), המאפשר להן להתמודד עם המשפחה נטל הקשור לנוכחות ילדים. בדומה, כל האמצעים שמטרתם טיפול בקשישים שאינם עצמאיים יאפשרו להקל עוד יותר את הנטל המשפחתי של נשים".
הירשם לניוזלטר שלנו!