(מסימיליאנו D'Elia) ישראל נוקמת לאחר המתקפה הפחדנית של חמאס ב-7 בספטמבר, ופתחה במתקפה בלתי פוסקת על רצועת עזה (מבצע חרב ברזל) במטרה היחידה למגר סופית את קבוצת המיליציה המכהנת בממשלה מאז 2006. אם אי פעם יצליח לנצח במלחמה, מה יקרה אחר כך? עד היום, עדיין לא התקיים דיון או דיון על ההשלכות, כלומר מתי יושגו כל היעדים של תל אביב ומתי יהיה צורך להכריע את גורלם של 2,3 מיליון פלסטינים המתגוררים בתוך עזה.

ביום שלישי האחרון מנכ"ל המועצה לביטחון לאומי צחי הנגבי הוא הגיב כך על פוסט קונפליקט: "ברור שאנחנו חושבים ומטפלים בנושא הזה, וזה כרוך בהערכות של המועצה לביטחון לאומי, הצבא וגורמים נוספים. אנחנו לא יודעים בוודאות מה זה יהיה, אבל מה שאנחנו יודעים זה מה זה לא יהיה", בהתייחס ליעד המוצהר של ישראל למיגור חמאס.

ישראל, למעשה, הפעם לא רוצה ואינה יכולה לטעות כי עליה לנקום את 1400 קורבנות ה-7 בספטמבר בעיני אנשיה ולהחזיר לעצמה את המוניטין הבינלאומי שלה לאחר החולשה החזויה (שלא התרחשה קודם לכן) של המודיעין שלה.

לכן היא הזעיקה את 360.000 חיילי המילואים שלה ממחצית העולם והחלה להפציץ את המובלעת הפלסטינית הקטנה בלי לעצור.

הפלישה הישראלית לקרקע המוכרזת טרם החלה, אך על פי שלטונות עזה, 3.500 פלסטינים כבר נהרגו בהפצצות אוויריות, מתוכם כשליש ילדים, מה שמציין שיא בהשוואה לכל סכסוך קודם אחר בין חמאס וישראל.

האסטרטגיה הישראלית המוצהרת היא, אם כן, להרוס את התשתית של עזה, גם במחיר של מספר גבוה של קורבנות אזרחים, לדחוף את אוכלוסיית המובלעת לכיוון הגבול המצרי ולצוד את חמאס באמצעות פיצוץ מבוך המנהרות התת-קרקעיות שהקבוצה החצי-צבאית. בנתה לאורך זמן כדי לנהל את פעילותה.

תפקידו החכם של הבית הלבן

בבית הלבן ובעולם הערבי מתעוררים ספקות והדאגה מתדלקת. יש חשש שישראל, למרות שפיתחה תוכנית יעילה לגרימת נזק מתמשך לחמאס, עדיין לא גיבשה כזו אסטרטגיית יציאה בעקבות הסכסוך.

ביידן, אתמול בביקור בישראל, אמר כי גם אם יש צורך לעשות צדק עם חמאס יש להימנע מטעויות כמו אלה שביצעו האמריקנים בעקבות הפיגועים ב-11 בספטמבר 2001 (עורך אפגניסטן). ביידן רצה אז להבהיר כי "הרוב המכריע של הפלסטינים אינם חמאס. חמאס לא מייצג את העם הפלסטיני".

ביקורו של ביידן בתל אביב, על פי מומחים, אורגן כדי לגרום לאנשים להרהר בנימין נתניהו בנושאים כמו שימוש פרופורציונלי בכוח ותוכניות ארוכות טווח לעזה לפני תחילת הפלישה הקרקעית.

הגרילה העירונית שמפחידה את הצבא

"זוהי עיר תת קרקעית של מנהרות שגורמות למנהרות וייטקונג להיראות כמו משחק ילדים"אמר מומחה אזורי בהתייחסו למלחמת הגרילה הקומוניסטית שאתגרה את חיילי ארה"ב בווייטנאם. מומחים צבאיים מקומיים אחרים אמרו לרויטרס כי הזרוע החמושה של חמאס, גדודי עזדין אל-קסאם, התארגנו כדי להתמודד עם הפלישה, הצבת מוקשים נגד טנקים ומלכודות נפץ כדי לארוב לכוחות האויב.

גם בוושינגטון יש ספקות לגבי הצלחתו המלאה של הצבא הישראלי, כלומר לגבי האפשרות שהם יצליחו להשמיד את חמאס כליל. עדיין בבית הלבן לא חושבים שישראל רוצה לשמור על שטח עזה או לכבוש אותו מחדש.

כל האזור סוער

קיים חשש ברחבי האזור שמלחמה עלולה להתפוצץ מעבר לגבולות עזה, כאשר חיזבאללה הלבנוני, בגיבוי איראן, עלול לפתוח חזיתות חדשות לתמיכה בחמאס.

שר החוץ האיראני חוסיין אמיר-עבדולהיאן הזהיר מפני פעולה "מנע" אפשרית נגד ישראל אם האחרונה תפלוש לעזה. בסוף השבוע האחרון הוא הכריז שאיראן לא תעמוד מהצד אם ארה"ב לא תצליח לרסן את ישראל.

מנהיגים ערבים אמרו לשר החוץ האמריקני, אנטוני בלינקן אשר, תוך גינוי המתקפה של חמאס על ישראל, מתנגד לענישה קולקטיבית נגד פלסטינים רגילים.

כדי להדוף את השאיפות של חיזבאללה מלבנון וקבוצות צבאיות חוץ מסוריה (הנתמכות תמיד על ידי טהראן), שלחה וושינגטון שתי נושאות המטוסים שלה (USS אייזנהאואר וג'י פורד) למזרח הים התיכון, גם אם אין סימן. שצבא ארה"ב יכול לעבור מעמדת הרתעה למעורבות ישירה.

לפי מקורות אזוריים, וושינגטון מציעה להחיות את הרשות הפלסטינית, שאיבדה את השליטה בעזה לידי חמאס ב-2007, אם כי יש ספקות עזים לגבי יכולתה של הרשות הפלסטינית או כל רשות אחרת לשלוט במובלעת החוף במקרה זה. שחמאס מושמד, או מצטמצם "למינימום".

לכן אנו חושבים על התערבות אפשרית של האו"ם כדבק בין הרשות הפלסטינית, הסעודים והמצרים, או על התערבות של קואליציה בראשות ארה"ב והאיחוד האירופי למשימה של אכיפת שלום לנסות להחיות רצועת עזה חופשית ונטולת גדרות ואז להתחיל בתהליך של דטנטה בהשראת הסכם אברהם 2020. אולי אלה נימוקים אוטופיים מדי, כי 75 שנים כבר עברו בין מלחמות ומתחים מתמשכים כדי לנסות לפרום שורש מסוקס מדי, שחוטיו נמשכים או לא נמתחים על ידי שחקנים שונים, לא רק אזוריים.

בינתיים, הקריאות ליצירת מסדרונות הומניטריים בתוך עזה ודרכי מילוט לאזרחים פלסטינים עוררו תגובה חריפה מצד שכנים ערבים, שכן הם חוששים שפלישה ישראלית עלולה לשחרר גל חדש של עקירה המונית.

בינתיים מעבר רפיח בין עזה למצרים נפתח. כך דיווחו מקורות מקומיים לפיהם מתבצעות כעת הכנות לוגיסטיות להכנסת סיוע הומניטרי לעזה ולאפשר יציאה של אזרחים זרים ופלסטינים בעלי אזרחות כפולה.

ישראל-חמאס: מה הלאה?