דיגיטציה בעיריות קטנות. אילו סיכויים לעתיד חכם

(מאת Vito Coviello, חבר AIDR וראש מצפה הטכנולוגיות הדיגיטליות במגזר התחבורה והלוגיסטיקה) אנו חווים תקופה מורכבת שבה חופש החיים שלנו הוטל בספק עקב המגיפה שאילצה אותנו לעזוב את הקופסה, לחפש פתרונות חדשים, איזון חיים חדש בזמן ההמתנה לחזרה לשגרה.

אבל מה תהיה הנורמליות שלנו לאחר קוביד? 

חזרה ל"סטטוס קוו" כמעט בוודאות לא תתאפשר, הרבה השתנה בתקופה זו, רק תחשבו על האצת העבודה הביתית, שנולדה מכורח המציאות, תהפוך לכלל עבור רבים בתום המגיפה.  

יצר ההישרדות הוא שמנחה אותנו בשלב הקשה הזה אבל בהתחשב בכך 

הישרדות גורמת לכולם להיות אומללים, המטרה האמיתית תהיה לחזור "לחיות" תוך שימוש בכוח ההיגיון.

לחזור לחיות, אם כן, בהתלהבות מחודשת בתכנון העתיד ובעיקר בניסיון לא לחזור על טעויות העבר.

רבות נכתב על עתיד המטרופולינים ומתוכננות השקעות רבות ובמהלך התכנון; הרבה פחות מדברים על עתידן של עיריות קטנות, אלה עם פחות מ-5.000 תושבים.

ישנן כ-5.500 עיריות קטנות והן מייצגות 69,5% מהעיריות האיטלקיות שבהן מתגוררים למעלה מ-10.000.000 איש. 

כ-17% מהאוכלוסייה הלאומית מתגוררת באזורים אלו, אך היו יכולים להיות רבים נוספים אילו ניתן היה להפוך את המגמה של השנים האחרונות ולהחזיר לשטחים אלו חלק מהצעירים שנאלצו לעזוב את אדמתם ללא סיכויי עבודה. .

בעיריות הקטנות ישנם למעלה מ-2.000 מקומות תרבות בבעלות המדינה: תרמו לסך של כ-6.600 מקומות בשטח הלאומי, הם מייצגים 30% מהכלל.

מדו"ח של Coldiretti משנת 2018 עולה כי כ-93% מההפקות הלאומיות האופייניות מקורן בעיריות קטנות. כ-297 מוצרים טיפוסיים מופו בשטח הלאומי, מתוכם כמעט 270 מיוצרים בעיריות קטנות.

אבל בעיריות קטנות יש לא רק סיפורי מצוינות, למרבה הצער יש גם הזדמנויות שהוחמצו רבות לצמיחת היצע התיירות, לשיפור התקשורת, לאפשרויות עבודה חדשות כדי לעצור את הדימום שמוביל להתרוקנות של אזורים שלמים. ולהגירה של צעירים רבים למטרופולינים ולחו"ל.

אנו יכולים לצמוח על ידי התמקדות בחדשנות ובדיגיטציה של הטריטוריות הללו. תוכנית ההפעלה מחדש של המדינה יכולה להיחשב שלמה רק אם היא מוצאת בתוכניתה מקום מתאים גם לעיריות קטנות.

נדרשות השקעות לטווח בינוני עד ארוך לתוכנית המתמקדת בטכנולוגיות ובעלת סדרי העדיפויות:

  • תשתיות דיגיטליות (רשתות ודיגיטציה) וביניהן, קישוריות מהירה כי לכל אחד יש זכות להשתמש בהן ללא קשר לאזור המגורים;
  • שיפור ההיצע התיירותי;
  • שיפור רשת התחבורה;
  • הפיתוח של FabLabs, מעבדות המתמקדות בייצור עצמי. 

1. רשתות ודיגיטציה.

אין התקדמות ללא תשתיות וברגע ההיסטורי הזה לתת לכולם אפשרות לקישוריות מהירה היא בראש סדר העדיפויות שעונה לצרכי פיתוח, אבל לא רק: יש צורך גם להבטיח שוויון חברתי לגישה לשירותים דיגיטליים בכל תחום השטח הלאומי. 

יש צורך להתגבר על "הפער הדיגיטלי" או "הפער הדיגיטלי" הקיים בין בעלי גישה אפקטיבית לטכנולוגיות מידע (אינטרנט, מחשבים...) לבין אלו המודרים ממנו.

"הפער הדיגיטלי" נובע מגורמים רבים: מתנאים כלכליים, דרך רמת ההשכלה ועד הבדלי גיל, מין ומוצא אתני.

אבל יש גם "פער דיגיטלי" גיאוגרפי שבו לכמה אזורים או אזורים מטרופולינים יש גישה לטכנולוגיות מידע ולאזורים אחרים עדיין אין. 

בין האזורים הנענשים ביותר נמנות העיריות הקטנות, הממוקמות לרוב במקומות רחוקים ממטרופולינים ובמקומות שאינם נגישים בקלות.

המסמך המתאר את האסטרטגיה האיטלקית לפס רחב במיוחד עם חלוקת הטריטוריה הלאומית לתתי שטחים מתוארך לשנת 2015: לבן, אפור ושחור. ההבחנה בתחומים רלוונטית לצורכי ההערכה והקצאת סיוע המדינה לאחר מכן.

האזורים הלבנים הם אלה ללא רשתות פס רחב במיוחד, האזורים האפורים הם האזורים שבהם קיימת רשת או תפתח על ידי לפחות מפעיל פרטי אחד, האזורים השחורים הם אלה שבהם לפחות שתי רשתות פס רחב של מפעילים יפותח אחרת.

אבל למה הכוונה בפס רחב במיוחד?

במציאות, מלבד ההגדרה המוכתבת על ידי האג'נדה הדיגיטלית האירופית שמדברת על מהירויות הורדה של לפחות 30 MPs עד 100 MPs, ההגדרה הרחבה ואולי הנכונה ביותר תהיה להבטיח מהירות המאפשרת חיבור יציב. ויעיל במהלך הניווט על מנת להבטיח:

  • ייעוץ בדפי אינטרנט
  • גישה למשאבי ענן ולשרתי החברה (חיוני לעבודה חכמה מהבית)
  • השימוש בתוכן סטרימינג.

איפה אנחנו עם כיסוי השטח, במיוחד באזורים הלבנים?

השטחים הלבנים, אלו שמבטיחים פחות תשואות כלכליות למפעילים, מגיעים אחריה חברת אינפרטל איטליה, שהונה שלה נמצא בבעלות המשרד לפיתוח כלכלי.

האזורים הלבנים נתונים להתערבויות שמטרתן להאיץ את הזמנים כדי להבטיח זמינות של פס רחב המבוסס על טכנולוגיית גלי רדיו.

בין המפעילים הפעילים ביותר בתוכנית לחיסול "הפער הדיגיטלי" הגיאוגרפי הוא Eolo, שכבר מזמן מהמר על טכנולוגיית FWA (גישה אלחוטית קבועה).   

הפרויקט נועד להאיץ עוד יותר את הפיתוח של רשת FWA בתדרי 28 גיגה-הרץ - המסוגלים להבטיח חיבורים עד 100 מגה-ביט ובעתיד ניתנים להרחבה עד 1 גיגה-ביט.

 רשת Eolo FWA, כפי שמצהירה המפעילה מאתר האינטרנט שלה, "...היום היא מכסה 78% מיחידות הדיור הנכללות באזורים הלבנים של איטליה ומספקת קישוריות מהירה במיוחד ל-1,2 מיליון אנשים המתגוררים בלמעלה מ-6 הרשויות המקומיות. מכוסה . בנוסף, מחברת החברה כ-70 אלף יחידות בין חברות וגופים של הרשות...". 

Open Fiber, שזכתה ב-3 מכרזים לכבלים סיבים, נמצאת בשטחים הלבנים ופעילה בפרויקט הבאת סיבים אופטיים ל-3.043 רשויות באזורים שונים (לומברדיה, ונטו, טוסקנה, אברוצו, מוליזה, אמיליה-רומאניה .

Open Fiber פעילה גם כדי להבטיח כיסוי של עוד 3.710 עיריות ב-10 אזורים שבהם יגיעו לכ-4,7 מיליון יחידות נדל"ן באמצעות סיבים (לפחות 3,5 מיליון) וברוחב פס של עד 100 Mps (החלק הנותר של יחידות הנדל"ן).

עם השיחות האחרונות מבין השלוש, Open Fiber תתערב גם בשיפור הקישוריות ב-959 רשויות אחרות. 

בסך הכל, כ-7.770 עיריות ייהנו מההתערבויות הנ"ל, וביניהן גם עיריות קטנות רבות.

המצב טוב יותר באזורים האפורים והשחורים, שבהם למפעילים היו אינטרסים כלכליים גדולים יותר לאורך זמן מבחינת החזר ROI ולכן הם נוכחים זמן רב יותר.

"הפער הדיגיטלי" הוא לתשומת לבם של כל המפעילים במגזר כגון TIM, Fastweb, Wind ו-Vodafone אשר מתקדמים לעבר טכנולוגיית FWA זו כדי לצמצם את ה-GAP הקיים בין אזורים מחווטים היטב לאזורים הנותרים.

ה-FWA האלחוטי הוא, אם כן, אלטרנטיבה תקפה לסיבים במיוחד בערים קטנות שבהן יותר מסובך להביא את האחרון ומתבסס על הנוכחות הנרחבת של האנטנות של הטלוויזיה האנלוגית הישנה. השימוש בתדרים מורשים הופך כעת לשימושי עבור העברת נתונים בטלקומוניקציה.

לא ניתן לדמיין פיתוח של אזורי העיריות הקטנות ללא תכנון וניצחון באתגר הדיגיטציה, אך לא ניתן להתגבר על אתגר זה ללא השלמת חיזוק הרשתות באזורים הלבנים, בעיריות הקטנות, בכל רחבי הארץ. טריטוריה לאומית.

רשתות ודיגיטציה הם אפוא הנחות יסוד חיוניות להבאת פיתוח ורווחה כלכלית באזורים אלה, לאכלוס מחדש של עיריות קטנות ולאיזון חדש בין המטרופולינים לשאר השטח.

הסינרגיה בין המדינה לחברות יכולה להביא להשגת יעדים אלו, אך נדרשת תוכנית מחייבת ומחויבות חזקה.

2. FabLab 

רשתות ודיגיטציה הן הנחות הכרחיות להביא לפיתוח ורווחה כלכלית גם בעיריות קטנות, אבל כשלעצמן הן אינן מספיקות אם אין תוכנית צמיחה כלכלית לצד זו של שיפור טכנולוגי של אזורים מרוחקים יותר ו/או מרוחקים יותר. .

יש לחזק את ההיצע התיירותי כי:

  • בעיריות הקטנות יש למעלה מ-2.000 מקומות תרבות בבעלות המדינה השווים ל-30% מסך השטח הלאומי שנותר.
  • 93% מההפקות הלאומיות האופייניות מקורן בעיריות קטנות.
  • העושר האמיתי של ארצנו הוא מגוון המזון החקלאי והיופי שאין שני לו של הנופים שלנו.

עם זאת, הזדמנויות עבודה חדשות יכולות להתממש גם עם FabLabs, סדנאות המתמקדות בייצור עצמי.

כפי שדווח על ידי האנציקלופדיה המקוונת ויקיפדיה, המונח "FabLab" נובע מ"מעבדת הייצור" האנגלית ומתייחס לניסויים ביצירת סדנאות קטנות המציעות שירותי ייצור דיגיטלי מותאמים אישית.

כל עירייה או קונסורציום של עיריות יכלו להקצות שטחים/מתחמים פנויים ליצירת מעבדת Fab שבה, הודות לכלים ממוחשבים שיעמדו לרשות האזרחים, ניתן יהיה:

  • ערכו הדרכה בשימוש בכלים אלו לצורכי למידה
  • יצירת מגוון רחב של חפצים 
  • לספק למשתמשים את האפשרות ליצור מכשירים טכנולוגיים משלהם שייצורם יהיה נגיש רק למפעילים בקנה מידה גדול.

איך מכינים FabLabs?

  • מתן סטארט-אפים חדשים ובעלי מלאכה מקומיים וציוד לפתיחת עסק משלהם ללא עלות במשך 2-3 שנים לפחות תוך בקשה מהם כעמיתו, החובה להבטיח חלק קטן מזמנם להכשרת אומנים חדשים;
  • על ידי העמדת חלק מהמעבדות והמכונות כדי לאפשר לאזרחים לייצר בעצמו מוצרים המוניים באמצעות כלים שלא יכלו להיות זמינים בדרך אחרת בגלל העלויות.

איזו מטרה להשיג?

תן תנופה חדשה למלאכה ולעסקים קטנים על ידי אספקת מקום ומכונות שעלויותיהם לא יהיו ברות קיימא למי שרוצה להקים עסק. הכשרה לספק לחברות מקומיות וסטארטאפים חדשים כוח אדם עם כישורים ספציפיים.

הקמת עסקים קטנים חדשים באזור, יצירת מקומות עבודה ותנאים להיפוך מגמת ניוד עובדים ממטרופולינים לעיירות קטנות, עיריות קטנות.

3. עבודה ביתית, נסיעה חדשה כבר לא יומית

המגיפה לימדה אותנו שאתה יכול לשנות את הכללים, ההרגלים ואורח החיים בזמן קצר מאוד, אם אין לך אלטרנטיבות.

זה היה שינוי בלתי צפוי ופתאומי שהרגיז בחלקו וגם הפתיע בחלקו לטובה: חברות רבות ועובדים רבים גילו שאפשר לעבוד מהבית.

חווינו את Home Working, שעדיין אינו Smart Working כי עדיין לא הוגדרו ונכתבו כללים מסוימים.

נוכל להתעכב באריכות על הפרטים של עתיד העבודה החכמה, אבל יהיו אלה מומחי עבודה, מעסיקים ואיגודי עובדים שיגדירו את הכללים החדשים בפירוט.

הרהור חשוב ראשון, לעומת זאת, עשוי להתייחס לעתיד הניידות העירונית והחוץ-עירונית של עובדים. 

להרחבת העבודה החכמה יתרונות ללא ספק לעובדים ולחברות מבחינת זמן ועלויות בהתאמה: עבור הראשונים, עבודה מהבית מביאה להפחתת זמני הנסיעה מ/אל מקום העבודה, עבור האחרונים הוזלות חזקות בעלויות ניהול המשרד. 

עבודה חכמה יכולה להוביל לניידות חדשה מעיריות קטנות למטרופולינים.

העובד החכם עשוי להחליט לגור גם בעיריות קטנות קצת יותר רחוקות ממטה החברה, הם לא בהכרח חייבים לגור במטרופולינים.

אבל העובד שיעשה עבודה חכמה רק כמה ימים בשבוע יצטרך לנקוט באמצעים ללכת לעבודה רק כמה ימים בחודש: הוא יוכל לגור בעיירות קטנות אבל יהיה צורך בהכרח לתכנן ולשפר את התנועות שלהם עם שירותי תחבורה חדשים מ/אל העיריות הקטנות.

העתיד אחרי קוביד

העתיד אחרי קוביד יהיה שונה עבור כולנו מאשר קודם לכן, אבל כולנו יכולים לעבוד קשה כדי לשפר אותו.

דיגיטציה בעיריות קטנות. אילו סיכויים לעתיד חכם