(אנדריאה גרוסי מנכ"לית Ambienthesis) החוזים החדשים לתקופה קצובה יתייקרו וכפופים ליותר אילוצים ברפורמה שתוכנס על ידי מה שנקרא צו הכבוד, המעשה הראשון האמיתי של ממשלת קונטה החדשה. באיטליה יש כמעט 3 מיליון חוזים לתקופה קצובה: השר די מאיו רוצה לייקר אותם ולהקשות על השימוש בחברות, במטרה לעודד גיוס קבוע. החוזים הזמניים יהיו אפוא יקרים יותר עם תוספת של 0,5% מההפקדות שישולמו על השכר ברוטו, בכל פעם שהחוזה מסתיים ומתחדש. מדובר בהחמרה בעלות הקיימת ממילא של 1,4% מהשכר ברוטו המשמש למימון נאספי (דמי אבטלה). אנו עומדים בפני נוסחה חסרת ערך בהשוואה לחוזה הקבוע שבו חברות משלמות 0,7% מהשכר ברוטו. בעקבות קו זה, חוזים רעועים יעלו אפוא יותר. השר די מאיו הודיע ​​גם על כוונתו להגביל את מספר הפעמים המרבי שניתן להאריך את החוזה לתקופה קצובה. כיום מגבלה זו נקבעה על 5 חידושים על פני 3 שנים. כעת חושבים להוריד את הגג לארבעה חידושים. לאחר חריגה מסף זה, או שהעובד יועסק לתקופה בלתי מוגבלת או שלא יוכל להישאר בחברה. בין ההשערות ישנה גם הארכת פרק הזמן שבו יכול העובד לערער על החוזה ולתבוע את המעסיק מעבר ל-120 הימים הנוכחיים.

בין הפיצ'רים החדשים גם ההצגה מחדש של מה שנקרא קז'ואל. לפני חוק המשרות, חברות המגייסות לעבודה לתקופה קצובה היו חייבות לציין בחוזה את הסיבה שבגללה אומץ חוזה לתקופה קצובה ולא קבוע. כעת נראה שהמפרט הזה נועד לחזור, כמכשיר נוסף להגנה מפני העובד שעלול לאתגר מאוחר יותר את המוטיבציה הזו אם לא מבוסס או מאולץ מדי. אני מאמין שצעדים מסוג זה עלולים לגרום להשפעה הפוכה ממה שאנו רוצים להמשיך. בספר החלומות זה יהיה נפלא להציע תמיד את מה שנקרא משרה קבועה אבל זה כבר אופטימלי מנקודת המבט שלי להיות מסוגל לבצע עובדים זמניים. גם עבור חברות רצוי להמשיך רק בהעסקה קבועה כי זה אומר שאפשר לסמוך על מחזור קבוע. אם, לעומת זאת, מגיעה הזמנה לחמישה חודשים, לא יעלה על הדעת שחברה יכולה להעסיק עובד לכל החיים.

באופן הגיוני, אמצעים כגון אלה מסתכנים להוביל להעברה נוספת לחו"ל של חברות איטלקיות בחיפוש אחר ערבויות והגנה נוספים.

מגבלות על חוזים לזמן קבוע, סיכון של בריחה חדשה של חברות לחו"ל