מועצת הביטחון של האו"ם חזרה והדגישה השבוע כי על פי אמנת האו"ם לחוק הים, ניווט חופשי הוא גורם שאין עליו עוררין. הים הוא נתיב תקשורת חיוני לסחר עולמי גלובלי, בהתחשב בכך שכ-80% מהמסחר נע בצי של 105.000 ספינות מכולות, מכליות נפט וספינות סוחר המשייטות בים יומם וליל.
מסימיליאנו D'Elia
התקפות של מורדים חות'ים תימנים בים האדום אילצו ספינות רבות לשנות מסלול ולעלות בדרכים ארוכות בהרבה מסביב לקרן אפריקה, ובכך הפחיתו את פעילות המכולות בתעלת סואץ ב-90% (שליש מהתנועה הימית בעולם עוברת דרך הים האדום ). המסלול מהווה נתיב חיוני למסחר בין אירופה לאסיה, וכן להובלת נפט וגז. מול נסיעות ארוכות הרבה יותר וצריכת דלק גבוהה יותר, כמו גם פרמיות ביטוח גבוהות יותר, חברות הספנות יעבירו בהכרח את העלויות המוגברות לכלכלות של חברות מערביות מודרניות.
בנוסף לחות'ים הנתמכים על ידי איראן, האתיופיה, שאין לה גישה לים, "שוכרת" בסיס ימי שלם בים האדום בסומאלילנד השכנה. ה תעלת פנמה נגמרים לו המים ודרכי הסחר מתרחבים לעבר הקוטב הצפוני, עקב הפשרת הקרחונים, בעוד תנופת האנרגיה הירוקה מזרזת את המירוץ להפקת משאבים אסטרטגיים מקרקעית הים.
אי-סדר בים הפתוח היא כיום מציאות הדורשת תגובה גלובלית מתואמת, כי הבטיחות והיציבות של אזורים ימיים הם בסיסיים לכלכלת העולם. לכן יש צורך לפעול בנחישות כדי להרתיע איומים ולשמור על חופש הניווט, עיקרון מפתח במשפט הימי הבינלאומי.
המאבק על דומיננטיות ימית
המאבק על דומיננטיות ימית משפיע על הסחר החופשי והביטחון העולמי. באזורים שונים בעולם אנו עדים להתגברות המתיחות הימית. בים השחור מתקיימים תקריות מתמשכות עקב הימצאות מוקשים וספינות מלחמה שניזוקו, בעוד אוקראינה ממשיכה במלחמתה להרחיק את הצי הרוסי מחצי האי קרים. בים הבלטי ובים הצפוני, אנחנו, למעשה, נלחמים ב"מלחמת צללים” שיש לו כ יעד צינורות גז וכבלים תת ימיים. אולם באסיה אנו עדים לריכוז הצי הצבאי הזר הגדול ביותר מאז מלחמת העולם השנייה, בשל השאיפות הסיניות באי טייוואן והשליטה בים סין הדרומי ובאוקיינוס ההודי.
סדרת אירועים זו מסמנת שינוי עמוק ביציבות האוקיינוסים של כדור הארץ. למרות כלכלה גלובלית מאוד עדיין, יריבויות מעצמות העל וירידת הכללים הגלובליים מעצימים את המתיחות הגיאופוליטית. האוקיינוסים, שתמיד נחשבו לאזור יציב מאז 1945, מהווים כעת מקום של עימות מריר ומתח, המחזירים את שעון ההיסטוריה לתקופות המלחמה הקרה.
הים כדרך תקשורת אסטרטגית
מאז שנות ה-90, העולם הימי עבר צמיחה אקספוננציאלית של הגלובליזציה והעליונות האמריקאית. נכון להיום, 62% מהמכולות מועברות על ידי חמש חברות אסייתיות ואירופיות, 93% מהספינות נבנות על ידי סין, יפן ודרום קוריאה, ו-86% נגרטים בבנגלדש, הודו או פקיסטן. הצי של ארצות הברית מילא תפקיד דומיננטי בהבטחת בטיחות הים עם 300 ספינות מלחמה ו-340.000 מלחים. סין היום עם 340 ספינות מלחמה הטיל ספק בקדימות של צי ארצות הברית בהודו-פסיפיק. שחקנים אחרים שאינם ממלכתיים, כמו החות'ים בים האדום (במימון ונתמך על ידי איראן), מדגימים במקום זאת כיצד ניתן לערער את היציבות בסחר הימי העולמי עם משאבים מועטים ומבלי להשקיע סכומי כסף גדולים בנשק מתוחכם במיוחד.
זה לא עוזר שארצות הברית לא אישרה את החוק העולמי הגדול של אמנת הים. המערב גם לא יכול לבסס מחדש את עליונותו הימית במהירות לאחר שנים של תת השקעה כרונית, המחזיק כיום רק ב-5% מיכולת בניית הספינות בעולם.
כללי חוק הים אינם מכובדים, כאשר סין מתעלמת מפסיקות בתי המשפט בעוד תופעת ההברחות גוברת עקב הסנקציות המערביות. 10% מכל הטנקיסטים מהווים אנרכיסט"צי רפאים" אשר על ידי כיבוי ה-i משדר, פועלים מחוץ לחוקים הבינלאומיים, מספקים גם למדינות שנמצאות באמברגו: התופעה הוכפלה ב-18 החודשים האחרונים. השקעות סיניות בטילים נגד ספינות דחקו ספינות אמריקאיות מהחופים שלהן בעוד ששינויים בקרקעית הים עקב שינויי האקלים מסבכים עוד יותר את המצב.
אי סדר בים הפתוח
מול מציאות מורכבת ומשתנה זו, ברור שהעולם הולך לקראת תקופה של אי סדר בים הפתוח. העלויות של שיבוש זה יהיו משמעותיות, וישפיעו על הסחר הימי המייצג כ-16% מהתמ"ג העולמי. מערכת הניווט מסתגלת להפרעות, אך רק עד לנקודה מסוימת. התקפות החות'ים כבר הובילו לעלייה בתעריפי הביטוח והמשלוחים. כאשר חסימות ניווט מתרחשות עקב מתחים ממושכים, ההשלכות נעשות ברורות יותר ומשפיעות מאוד על החברות, כמו קריסת הספנות ב-2021 ואי הנוחות עקב משבר התבואה בים השחור ב-2022.
לסכסוכים בקנה מידה גדול בים עלולות להיות השלכות הרסניות, עם התקפות ממוקדות על צינורות גז, נתיבי גז נוזלי (LNG) או כבלי מידע לאינטרנט שעלולות לשתק תשתית קריטית במדינות המושפעות. כלכלת הידע, והדומיננטיות של וול סטריט ועמק הסיליקון, תלויים, למשל, בכ-600 כבלי נתונים תת-מימיים, שהם מאוד פגיעים לחבלה. אם ניקח בחשבון חסימה של יצוא מוליכים למחצה טייוואני, 5% מהתמ"ג העולמי יסבלו.
יש צורך בתגובה לחוסר היציבות. מדינות המערב חייבות לחזק את היתרון הטכנולוגי שלהן על ידי השקעה במגזרים מרכזיים כמו צוללות ושילוח משוטט. שיתוף פעולה בין הממשלה והמגזר הפרטי לניטור תשתיות ימיות פגיעות הוא חיוני, כמו גם יישום גיבויים לכבלים המובילים את האינטרנט מחלק אחד של העולם לאחר. יהיה צורך להרחיב את הבריתות כדי להבטיח מספיק משאבים לשליטה בים. ארצות הברית כבר מחזקת את השותפויות הימיות שלה באסיה: התגובה המשותפת לפעולות החות'ים בים האדום מהווה מודל מבטיח לטיפוח ושכפול.
הירשם לניוזלטר שלנו!