(מאת Biagino Costanzo, מנהל חברה וראש SEC Observatory of Aidr) לדבר על זה או לראות כלי נשק היפרסוניים בשימוש במלחמות זה כבר לא מדע בדיוני.
כך למשל, בסוריה והיום באוקראינה הופיע השימוש ברחפנים רוצחים ובנשקי לייזר וכיום לא רק המעצמות יכולות לנהל אותם לאור העומס שלהן כי נוצר שוק שחור מקביל.
לעולם לא צריכות להיות מלחמות, אבל בכל מקרה, אין טעם להעמיד פנים שאין עימותים בעולם. האנושות תמיד התאפיינה ברוע של סכסוכים ומלחמות בין אם גלובליות או מקומיות או כמו שאומרים לאחרונה "בחתיכות"
ישנן תוכניות מדעיות רבות המדגימות את חשיבות הפיתוח של תוכניות אלו כדי להיות מסוגלים להילחם בסכסוכים הן בהקשרים הגנתיים והן בשלבים התקפיים הן אם אנו מדברים על מלחמות של ההווה אך מעל לכל של העתיד. אנחנו מדברים על גילוי ומעקב אחר טילים, מיקום גיאוגרפי, ניווט, זיהוי מטרות ואיתור/שליטה על פעילות צבאית באופן כללי.
היום תיאטרון העימות הופך ליותר ויותר חלל. תוכניות ויישומים מדעיים רבים בתחום התעשייה הצבאית הוכיחו כי יש צורך גם לשלוט בממד החלל והסייבר-ספייס.
אזור שבו מתמודדים מדי יום על ידי מעצמות כמו בריטניה, הודו, ישראל, אבל מעל הכל מעצמות כמו סין, ארה"ב ורוסיה שהן בין המדינות הראשונות ברמה העולמית שהתנסו בנשק כדי להשמיד את העכשיו שלהן. לוויינים צבאיים מיושנים, אך מייצרים בעיה נוספת שאינה משנית, זו של מה שנקרא זבל חלל, פסולת חלל אינספור שהגיעה עד עכשיו לכמויות בלתי מקובלות ומסוכנות עבור קבוצות לוויינים לשימוש אזרחי כגון טלקומוניקציה ו-GPS, החיוניים ליום יום. החיים על פני כדור הארץ.
נכון לעכשיו, מסתובבת במסלול למעלה משלושים אלף פסולת חלל, המנוטרת, מזוהה אך המודלים הסטטיסטיים השונים מצביעים על הערכה שמתקרבת כנראה ליותר ממיליון עם ממדים העולים על סנטימטר אחד, ומספרם גדל כל הזמן.
תחום זה דורש חקיקה רגולטורית המונעת את לידתו של מערב רחוק חדש בעידן הדיגיטלי והמרחבי.
בשבועות האחרונים, נחגג יום החלל הלאומי השני, שהוקם על ידי ממשלת דראגי בשנת 2, כדי לגרום לציבור הרחב להבין שפעילויות חלל מביאות גם יתרונות רבים בחיי היומיום במונחים של צמיחה, רווחה, תדמית ותפקיד בשטח. ברמה העולמית של איטליה.
ישנם אירועים ויוזמות רבים המאורגנים על ידי מוסדות, חברות, אוניברסיטאות, בתי ספר, אך גם על ידי הרשת הזרה של שגרירויות איטליה, קונסוליות ומכוני תרבות.
אבל למה החלל כל כך אטרקטיבי? קודם כל, יש ביקוש גבוה לנתונים, צורך בקישוריות ובניטור השטח.
הלוויינים שנשלחו, למשל, ב-2019 לבדה, מספקים שירותי טלקומוניקציה ותצפית כדור הארץ, וגם ביצירת לוויינים קטנים, ניתן להציץ בשינויים בטכנולוגיית לוויינים ולווייני ננו.
בארה"ב יש כבר כוח אמיתי, משמר החלל הלאומי, למעשה החלל מזוהה כעת, על ידי מדינות רבות, כתחום צבאי חדש שגורם להם להתרומם משלושת המסורתיים לחמישה, כאשר החלל והמרחב הסייבר יגיעו. בתחום התחומים הקוגניטיבי.
אנו מזכירים לכם שהנוכחות הצבאית בחלל אינה אסורה, הלוויינים בתפקידיהם השונים הם מפעילים של פונקציות מבצעיות חיוניות.
לוחמת חלל היא כבר מציאות באמצעות שימוש מתמיד וקבוע במרחב הסייבר של התקפות סייבר וניצול סייבר וישנם לוויינים מבצעיים כגון ממשלתיים, מסחריים וצבאיים.
ההערכה היא ש-990 לוויינים בממוצע בשנה ישוגרו עד 2028 ובזמן זה 68% מהלוויינים יהיו שייכים לקבוצות כוכבים, נתון המדגים את השונות, למשל, משנת 2018 שבה 70% היו בנוכחות לוויינים בודדים.
קבוצות הלווין החדשות משמשות למידע, בקרה, מעקב, זיהוי, תקשורת ויירוט של טילים וראשי נפץ היפרסוניים.
למעשה, כבר המלחמה באוקראינה היא הסכסוך הראשון שנצפה בעיקר על ידי לוויינים, עם יכולת סיור מדויקת או גבוהה מאוד כאשר משויכים למערכות לווייניות אלו.
היכן שיש נשק התקפי יש נשק הגנתי בבירור ולכן כבר בזמן המלחמה הקרה היו נשק אנטי-מערכתי בחלל וכעת הם רק שופרו עם אפשרות קונקרטית לתקיפה באמצעות שימוש בלייזרים, אנרגיה ישירה, התקפות קיברנטיות. .
מנהל רוסקומוס (סוכנות החלל הרוסית), דמיטרי רוגוזין, אמר את זה "התקפת סייבר על הלוויינים שלה מכל מקום שמקורה תיחשב על ידי רוסיה כסיבה מוצדקת לצאת למלחמה". אַחֵר? אבל טענות כמעט זהות על ידי ארה"ב על מתקפות סייבר אם הן גרמו לפגיעה בביטחון הלאומי.
העולם הזה תמיד ריתק רבים. בל נשכח את המעריצים הרבים של סאגת מלחמת הכוכבים, איך נוכל לשכוח דמויות כמו סקייווקר ואביו אנאקין שהפך מאוחר יותר לדארת' ויידר. או, איאן סולו, C-3PO ו-RU-D2.
במקרה הזה, זה היה בדיוק מדע בדיוני, בעוד שכאן עכשיו המלחמה בחלל כבר מתנהלת עם השימוש בתחום הקיברנטי שהוא מאוד נרחב ומעט נתפס (הוא בלתי נראה) ושימוש בלוחמה אלקטרונית.
חשוב לזכור שעדיין אין רגולציה בינלאומית לשימוש צבאי בשני התחומים חלל וסייבר וזה מייצר ניצנים של איומים מתמשכים, המייצגים את הסיכון האמיתי בעידן החדש שאנו חיים ונחיה בו, הדיגיטלי והמרחבי. כמו שיודה אמר "פחד הוא הדרך אל הצד האפל. פחד מוביל לכעס, כעס לשנאה; שנאה מובילה לסבל. אה... אני מרגיש בך הרבה פחד. אנחנו עיוורים אם הקמת הצבא הזה חמקה מעיננו!".