ים סוף: המשבר עדיין לא הרגיש

היבוא עלול להיות בסיכון: במיוחד מלומברדיה ו-ונטו

עד כה, רוחות המלחמה המנשבות במזרח התיכון עדיין לא הולידו השפעות חמורות במיוחד על הסחר שלנו. למעשה, בין החודשיים הראשונים של 2023 לתקופה המקבילה של השנה, מספר ספינות הסוחר (מטען ומכליות) שהגיעו לנמלי איטליה ירד ב-169 יחידות (שווה ל-3,6 אחוז מסך הנכנסות).

בקיצור, המלחמה בין ישראל לחמאס וההשפעות שהיא גורמת באזור ים סוף טרם הורגשו במידה משמעותית. כמובן, קריסת מעברי ספינות סוחר בחודשיים הראשונים של 2024 במיצרי באב אל-מנדב (תימן) (-50,5 אחוזים) ובתעלת סואץ (מצרים) (-39,3 אחוזים) הייתה משמעותית; כתוצאה מכך, מעברים לאורך כף התקווה הטובה (דרום אפריקה) עברו זינוק של 84,5 אחוזים (ראה הכרטיסייה 1).

המשמעות היא שלפחות עד כה, ספינות סוחר המגיעות מדרום מזרח אסיה נחתו כמעט כולן בים התיכון ולאחר מכן בנמלים שלנו. ברור שזמני הנסיעה התארכו, מה שגרם לעלייה חדה בעלות ההובלה. עבור מכולה באורך 40 רגל (אורך 12 מטר, רוחב וגבוה של כ-2,5 מטר) שנסעה באמצע ינואר בנתיב סין-מזרח אסיה והגיעה לים התיכון, המחיר הגיע לשיא של 6.673 דולר. עם זאת, אין שום קשר לתעריפים שנגבו בקיץ 2021, כשהם היו סביב 12.000 דולר. יש לציין גם שבהשוואה לפני חודשיים העלויות יורדות. ב-1 במרץ האחרון, למעשה, המחיר ירד ל-4.972 דולר למכולה, בהשוואה ל-3.300 דולרים שנרשמו על ידי מדד ההובלה העולמי שחושב על ידי Freightos Baltic Index (ראה גרף 1). לומר שזה משרד המחקרים של ה-CGIA.

נמלים: פחות עגינות בגנואה, ליבורנו ובונציה

כפי שאמרנו לעיל, בין החודשיים הראשונים של 2023 לתקופה המקבילה של השנה מספר ספינות הסוחר (מטען ומכליות) שהגיעו לנמלי איטליה עבר הפחתה של 169 יחידות (-3,6 אחוזים מסך הכל). מבין מערכות הנמל העיקריות הקיימות במדינה, ההתכווצות החשובה ביותר במונחים אבסולוטיים נגעה לגנואה, בה ירדה עגינות ב-61 יחידות (-10,7 אחוזים). ליבורנו אחריה עם -43 (-9,8 אחוזים) וונציה עם -34 (-6,4 אחוזים). לעומת זאת, התוצאות שהושגו על ידי נמל אוגוסטה (מערכת נמל זו מאופיינת בנוכחות חזקה של פעילות נפט, אחסון ובניית ספינות) אשר רשם גידול במקומות העגינה של 30 יחידות (+12,2 אחוזים), מזה של נאפולי (המאפיינים הספציפיים של אתר זה נוגעים לבניית ספינות, קבוטאז' והובלת מטענים עבור סיציליה וסרדיניה) עם +35 יחידות (+18,2 אחוזים) ומזו של Sarroch-Cagliari (מבנה זה מתמחה בפעילות פטרוכימית/נפט, תעבורה מסחרית, שינוע ו רו-רו) עם +39 יחידות (+18,7 אחוז) (ראה הכרטיסייה 2).

היבוא נמצא בסיכון, במיוחד מלומברדיה ו-ונטו    

בהתייחס לנתונים הסטטיסטיים העדכניים ביותר הזמינים (שנת 2022), סחר חוץ איטלקי (יבוא + יצוא) ש"נוסע" באונייה עם המדינות המושפעות ישירות או בעקיפין ממשבר ים סוף (יבוא-יצוא שמתבצע באמצעות הובלה ימית עם מדינות של מרכז אסיה, מזרח אסיה, אוקיאניה והמזרח התיכון; עבור אזורים אלה התחבורה הימית מייצגת 2/3 (66%) מהערך הכולל של הסחר (161,7 מיליארד יורו של 246,8, 2022 מיליארד יורו, בהתבסס על נתונים סופיים לשנת 1.286 ). סך היבוא-יצוא האיטלקי בעולם הסתכם ב-2022 מיליארד יורו בשנת 660 (626 מיליארד יורו של יבוא ו-161,7 מיליארד יורו). הנתונים מראים, מצד אחד, אומדנים מוגזמים בחלקם, בשל ההשפעה של חלק מהאמצעים. מדינות מזרח שאינן "נמשכות" בים האדום כמו סוריה, ירדן, ישראל, לבנון, גאורגיה, ארמניה ואזרבייג'ן (אבל בכל זאת מוצאות את עצמן באזור הגיאו-פוליטי במתח גבוה), ומצד שני. בהערכת חסר, מכיוון שמדינות מזרח אפריקה שמדרום לסהרה אינן כלולות, שטחים שעבורם נוח לסחר חוץ עם איטליה לעבור דרך סואץ) מסתכם ב-12,6 מיליארד יורו. סכום זה משפיע על כל סחר החוץ של ארצנו ב-161,7 אחוזים. מתוך 110 מיליארד אלו, 68 (שווה ל-51,7 אחוז) נוגעים ליבוא ו"רק" 32 מיליארד יורו (שווה ל-30,4 אחוז) נוגעים ליצוא. לאור נתונים אלה, אם המצב באזור המזרח התיכון יחמיר עוד יותר, ההשפעה השלילית יכולה להיות מורגשת יותר על יבוא הסחורות. ברמה האזורית, לומברדיה וונטו הם האזורים שעלולים להיות בסיכון הגבוה ביותר: אם לראשון יש יבוא של 17 מיליארד במדינות הנוגעות בדבר, לאחרון יש כמעט 9,3. אחריה אמיליה רומניה עם 7,4 מיליארד ולאציו עם 12,5 מיליארד. בחזית היצוא, לעומת זאת, ה"סכנה" הגדולה ביותר נותרה שוב לומברדיה שרושמת 8,7 מיליארד מכירות באזורים אלה. אחריה אמיליה רומניה עם 5,7 ונטו עם XNUMX מיליארד יורו (ראה לשונית 3).

כמו כן, יש להדגיש כי ערך היבוא המושפע ממשבר הים האדום יורד בהשוואה ל-2022 (מ-110 מיליארד יורו ל-95 המוערך לשנת 2023), עקב ירידת מחירי היבוא, בפרט מוצרי אנרגיה. עם זאת, אם תימשך המתיחות באזור זה, לא ניתן לשלול עלייה חדשה במחירי הנפט הגולמי והגז הטבעי.

מכונות ומוצרי נפט/כימיקלים נמצאים בסכנה

מניתוח קטגוריות המוצרים עולה שמתוך 161,7 מיליארד אירו שאליהם מסתכם סחר החוץ עם המדינות שנפגעו ממשבר הים האדום, מכונות ומכשירים חשמליים/מכניים הם הייצורים שעלולים להיענש ביותר מרוחות המלחמה. הם נושבים באזור הזה. הנתונים הזמינים העדכניים ביותר אומרים לנו, למעשה, שקטגוריית מוצרים זו שווה סך של 36,5 מיליארד יורו בשנה (20,1 יבוא שאליו מתווספים 16,4 מיליארד יצוא). אחריהם מוצרי נפט וגז טבעי עם 24,9 מיליארד יורו, מוצרי כימיקלים/גומי/פלסטיק עם 18,9 מיליארד (12,4 ביבוא ו-6,4 בייצוא) ומתכות עם 18,6 מיליארד יורו (15,4 יבוא ו-3,2 יצוא). (ראה הכרטיסייה 4).

ים סוף: המשבר עדיין לא הרגיש