(מאת M.D'Elia) מעבדת העיר רוסו, "טנק חשיבה" המאורגן על ידי עמותת רוסו אשר, ברחבי איטליה, מארגנת מפגשים כדי לעורר את הציבור והדוברים בנושאים הנוגעים לעולם הדיגיטלי. בCesenatico, נושא המפגש הוא חידוש טכנולוגי. בעידן התמורות הטכנולוגיות הגדולות, נשאל את עצמנו, כיצד משתנה עולם ההוצאה לאור והמידע? איך יתפתח מקצוע העיתונאי? ואיזה פתרונות יידרשו לשמירה על איכות המידע? סגן M5S Gianluigi Paragone, תת-מזכיר ויטו קרימי, מנהל "Wired" פדריקו פראצה ומתאו רייניסיו, סגן נשיא Anso, איגוד העיתונות המקוון הלאומי, השתתפו בדיון. פדריקה סבטיני, מרוסו, ראיינה אותם. דויד קאזלג'יו הספיק לראיין את אנריקו מנטה.
נקודת המבט של המנהל אנריקו מנטנה שדיבר על הטלוויזיה הציבורית שהמוציא לאור שלה הוא הפרלמנט והצורך שיהיו עיתונים מקוונים שלא צריכים לכתוב רק כדי למכור פרסומות היא מאוד מעניינת. כלומר לחפש בכל מחיר את ה"חדשות" שמושכות כמה שיותר קליקים אך ללא תוכן מעניין ואמין. הם יהיו אבולוציה "אצילה" של "חדשות מזויפות".
הבמאי מנטנה הגיע לנקודה. עתיד ההוצאה לאור חייב להסתכל יותר ויותר לדיגיטל. לא במקרה משבר התקשורת המודפסת משגר את ה"התראה" הזו מזה זמן ואילץ את המו"לים השונים להוסיף נייר לגרסה הדיגיטלית. התוצאה? תשובות רבות של עיתונים מקוונים המפנים אותך לגרסה המודפסת למידע נוסף ולהיפך. מעגל מידע מרושע ובלתי אבולוציוני.
האם תהיתם פעם מדוע באיטליה אין עדיין גרסה איטלקית של BBC, CNN, רויטרס וכן הלאה? רוב העיתונים קיבלו מימון מהמגזר הציבורי, מהתעשייה וכו'. והם נחו על זרי הדפנה, בלי להסתכל קדימה ולחזות מה קרה אז. קיצוץ נקי במימון הציבורי וסגירת פרסומים היסטוריים.
לא היה צורך לצמוח, "לחשוב" ובעיקר לעסוק במדיניות החוץ. להביא את איטליה לחו"ל. קוצר ראייה זה הוביל למשבר "מוכלל" במגזר.
לפני שנה, כמה עיתונאים איטלקיים, נלהבים מהצורך לפרסם את איטליה לעולם ולאפשר לאיטלקים להכיר את העולם, הגו ופרסמו עיתון מקוון, ערוץ PRP. עיתון רב לשוני עם קריאת שמע של כל כתבה (שירות המוקדש ללקויי ראייה). פלטפורמת ההוצאה הופכת, בלחיצה פשוטה, לשפה הזרה הרצויה. התוצאה? בשנה אחת בלבד 62 מיליון צפיות מלמעלה מ-190 מדינות ברחבי העולם. בקיצור, הצלחה לא צפויה. בין המדינות הראשונות שבהן העיתון נקרא הן צרפת, ארצות הברית, גרמניה, יפן והודו.
איך זה ממומן? זה הנקודה. באיטליה, אם אתה לא יודע... ..אתה לא יכול לקבל שום עזרה. אף חברה לא עוזרת לך כי אתה עצמאי, כי אתה לא מייצג אף אחד, בקיצור, אין לך שום עזרה, גם אם ההוצאות על פרסום, למלווים, על העיתונים ניתנות לניכוי לחלוטין מהחזרי מס.
איך ממשיכים? הרבה רצון טוב, אנחנו מממנים את עצמנו ועובדים קשה אפילו 14 שעות ביממה. יצרנו עיתון בינלאומי, אולי הראשון כולו איטלקי לקרוא בכל העולם וזה מה שמניע אותנו להתקדם. הוצאת המדינה שלנו אל מעבר לגבול האיטלקי היא מקור גאווה ייחודי. זה יהיה חלום להיות מסוגל להעסיק צעירים רבים, אבל "אבוי" אין לנו שם לחסות, כמו במאי העל "מנטנה", למעשה.