(מאת אנדראה פינטו) לפני מספר חודשים, לפני שהנגיף השתלט על כל האנושות, על חייה, על התנהגויותיה ועל וודאותה, ארגון הבריאות העולמי הכין דוח על מערכת הבריאות באפריקה שממנה יצא מצב מאוחד ולמרבה הצער ידוע של הידרדרות מדאיגה. בפרט הדו"ח הדגיש כי HIV / איידס ממשיך להרוס את אפריקה, בה 11% מאוכלוסיית העולם חיה אך 60% מהאנשים החיוביים ל- HIV, יותר מ -90% מהמקרים המוערכים בכ- 300-500 מיליון מקרים של מלריה. בעולם הם משפיעים מדי שנה על אפריקאים, מתוך 20 המדינות עם שיעורי התמותה האימהיים הגבוהים בעולם, 19 נמצאים באפריקה; אזור זה מחזיק גם בשיא העולם העצוב של תמותת ילודים.
דו"ח אחר של ארגון הבריאות העולמי, כיום, מודיע במקום זאת כי קוביד -19 נכנס למלואו בין בעיות היבשת האפריקאית לחולים המאושרים, כרגע, הם יותר ממאה אלף.
אך אסור שהקריאה הנכונה של דו"ח אחרון זה תעביר את תשומת ליבם של הקוראים למספר האנשים הנגועים אלא לזו של הנבדק.
לאמיתו של דבר, ביבשת הקוצרת קורבנות בגלל מלחמות האחים, הרעב, המחלות ההיסטוריות המתמשכות המתמשכות ואשר חסרות מערכות תקשורת נאותות או מבנים חברתיים מתפקדים המאפשרים לכם להיות תחת כל שליטה תחת שליטה, עליכם באופן סביר לחשוב כי יש להעצים את הנתונים שהוזכרו ל- covid-19 באפריקה לתואר ה-.
מאה אלף האנשים החולים בקוביד 19 באפריקה הם ככל הנראה קצה הקרחון שלמרות שהוא נוגע ליבשת אפריקה, בסופו של דבר ישפיע על יבשתנו ולהיפך גם על איטליה.
ממשלה זו, בימים האחרונים שוב גילתה תשומת לב מטורפת למהגרים. שזו לא תהיה גישה ראויה למציאות. למילה ברכה, למעשה, יכולה להיות משמעות מספקת אם אנו מדברים על שוליים מוגבלים של האוכלוסייה הנמלטים ממלחמה ומגיעים לתקופה של שהייה זמנית בדלתות ביתנו. בשלב זה הסולידריות היא חובה. אך מול מאות אלפי אנשים שעוברים ברחבי היבשת כדי להגיע לחופי ארצנו בעזרת ארגונים לא ממשלתיים או כלי רכב מאולתרים, אפשר רק לאשר כי כבר לא מדובר בקבלת פנים לפליטים ופליטים. אבל זה עניין של עקירות מתוכננות של המוני צעירים אפריקאים שהולכים למקם את עצמם ללא פקודה, ללא תמיכה וללא כללים, במערכת חברתית לאומית שמתקשה לתמוך, בעבודתם, אפילו משפחות איטלקיות ולכן, זה לעולם לא יספק לצעירים אלה עתיד.
אך אף שכעת ברור אפילו לסבתא הסמוכה, הפוליטיקאים שלנו עושים ככל יכולתם מהגרים כפי שעשו עם החנינה האחרונה ושאלה ספונטנית עולה לכולם: אבל האם מישהו טורח להתמודד עם הגירה מנקודת המבט של זיהום covid-19 המגיע מאפריקה?
איטליה כבר עברה את פסגת המגיפה, שהולכת ברחבי העולם לאחרונה נגעה ביבשת אפריקה. סביר לחשוב שמאות אלף חולים אפריקאים, כפי שקרה בכל אזורי העולם, הופכים למיליוני חולים ומתים שאין להם שום סיכוי להירשם ושאין להם חדשות.
ברור וסביר לחשוב, אפוא, שמסת הצעירים האפריקאים שעוברים לאיטליה הושפעה מהנגיף, כמו גם כל האנושות.
אז מדוע הממשלה אינה מתקנת ועוצרת את זרמי ההגירה? מדוע לקחת סיכון בפתיחת התפרצויות חדשות? מדוע לקחת נטל בלתי-בר-קיימא של טיפול נמרץ אשר אמור ליפול במקום זאת על מדינות המוצא של מהגרים אלה, מדוע להציב שוב את האוכלוסייה האיטלקית? בשאלה אחת: מדוע הממשלה, מול אלפי מהגרים הנוחתים על חופינו מדי יום, אינה מצליחה לתת דין וחשבון בפרלמנט והסבירה מה היא עושה כדי להימנע מהבאת אלפי אנשים נגועים מאפריקה לאיטליה?