לוב היא היום צומת דרכים של אינטרסים בינלאומיים מאחר שארצות הברית הפגינה חוסר עניין מוחלט בענייני אפריקה. צרפת, טורקיה, רוסיה, מצרים ואיטליה ינסו להחזיר את השליטה או לגבש את עמדותיהן בחודשים הקרובים, עם התעוררות מסוכנת של מלחמת אזרחים בין הפלגים הלובים השונים באופק.
(מסימיליאנו D'Elia) טורקיה מגדילה את השפעתה בלוב מיום ליום, עכשיו זו עובדה. הידיעה שממשלת טריפולי בראשות עבדול חמיד דביבה, חתם על שני הסכמי שיתוף פעולה צבאיים עם משרד ההגנה הטורקי באיסטנבול. הראשון, בהתייחס לפיתוח היכולות של חיל האוויר הלובי, השני למימוש ההסכמים שנחתמו לפני שלוש שנים בין טריפולי לאנקרה. לא במקרה לפני כשבועיים שר החוץ הטורקי, מבלות קאווסוגלו, חתם על הסכם עם ממשלתו של דבייבה לפחמימנים במזרח הים התיכון.
"חתמנו על פרוטוקול פחמימנים ועסקת גז נמצאת במשא ומתן בין משרדי האנרגיה שלנו", קאווזוגלו הגיב בשולי החתימה על הפרוטוקול.
לפיכך, טורקיה ולוב חתמו על הסכם בלעדי אף יותר, המעניק לטורקיה ניצול משותף של השדות החדשים שזוהו, הקמת מפעלי זיקוק חדשים ומעל לכל הובלה לטורקיה ולמדינות אחרות, באמצעות צינורות מתאן ונפט, של גז. ונפט שכבר מנוצל בלוב ואלו של מרבצים חדשים באותם מים שיוון, מצרים וקפריסין טוענים להם כחלק מהאזורים הכלכליים הבלעדיים שלהן.
לפיכך, טורקיה החליטה להישאר בטורקיה ועושה זאת על ידי התחייבות לאמנות ופרוטוקולים דו-צדדיים, ברגע חם במיוחד במדינה הצפון-אפריקנית שבה הממשלה הזמנית (בחסות האו"ם) של דבייבה של פתחי בשאגא. גלגל שלישי נוסף לשני המתמודדים: נשיא מועצת המדינה העליונה של לוב, חאליד א1-מישרי, הביעו את הרצון להקים מנהל שלישי.
בין שלושת המתמודדים, הגנרל של קירנאיקה נשאר פעיל קליפה הפטר שהעמימות שלו ידועה כעת לכל השחקנים: הוא נקשר לצרפת של מקרון מאז 2019, הוא קרוב לקהיר אבל גם למוסקבה, דרך שכירי החרב של קבוצת וגנר (מורשע בהפרות זכויות אדם באפריקה). בספטמבר האחרון הפטאר גם פגש את מספר אחת של המודיעין המצרי בבנגאזי, עבאס כאמל.
ממשלת איטליה החדשה רוצה תפקיד חדש בים התיכון המורחב
אז ממשלת איטליה רק נכנסה לתפקיד מדברי ראש הממשלה שלה Giorgia מלוני:
"אני מאמין שאיטליה חייבת לקדם "תוכנית מאטי" בשביל האַפְרִיקָה, מודל טוב של שיתוף פעולה וצמיחה בין האיחוד האירופי למדינות אפריקה, גם כדי להתמודד עם התפשטות מדאיגה של רדיקליזם איסלאמיסטי, במיוחד באזור שמדרום לסהרה. היינו רוצים את זה ככה, הכוונה שלנו תמיד זהה. אבל אם אתה לא רוצה שידברו עליך מצור ימי אני אנסח זאת כך: כי אין בכוונתנו להטיל ספק בזכות המקלט למי שנמלט ממלחמה ומרדיפות. המטרה שלנו היא למנוע מאיטליה להמשיך להיבדק לכניסה על ידי מבריחים בהגירה. עלינו לשחזר את תפקידנו האסטרטגי בים התיכון לאחר שנים בהן העדיף לסגת".
במשימה הקשה להחזיר את עמדותיו בלוב ובים התיכון, הציר הצרפתי-איטלקי יכול למלא תפקיד מכריע, שככל הנראה כבר עושה את צעדיו הראשונים באירופה כדי להביא את גרמניה לעמדות פייסנות יותר ביחס למשברים השונים. בהתקדמות, מהאנרגיה לכלכלית שעוברת דרך השליטה בזרימות הנדידה לעבר היבשת הישנה.
ההסכמים של 2019
ראש הממשלה של ממשלת לוב, פאיז אל-סראג', ב-2019, ביקש מאיטליה, ארה"ב, בריטניה, אלג'יריה וטורקיה "להפעיל הסכמי שיתוף פעולה ביטחוני" 22להדוף את המתקפה על טריפולי, שבוצעה על ידי כל קבוצה חמושה". סראג' גם ביקש מחמש המדינות לעשות זאת "שתף פעולה עם ממשלת ההסכמה הלאומית במאבק נגד ארגוני הטרור", הגירה בלתי חוקית וסחר בבני אדם.
העמדה האיטלקית. "הפתרון למשבר בלוב יכול להיות רק פוליטי, לא צבאי. מסיבה זו, אנו ממשיכים לדחות כל סוג של התערבות, ובמקום זאת מקדמים תהליך ייצוב כולל, פנים לובי ועובר בערוצים דיפלומטיים ובדיאלוג.". כך מקורות של משרד החוץ בעקבות המכתב ששלח נשיא לוב אל-סראג' לאיטליה ולמדינות נוספות בנוגע לבקשה לסיוע צבאי.
מול התגובה האירופית הקלושה טורקיה e לוב בנובמבר 2019 הם חתמו על הסכם על שיתוף פעולה צבאי אשר, כזכור על ידי ארדואן, סיפק גם את האפשרות של התערבות צבאית טורקית, במקרה של הזמנה. ההסכם קבע את התיחום החדש של אלה בהתאמה זי, האזורים הכלכליים הבלעדיים במזרח הים התיכון. ההסכם אושרר אז גם על ידי הפרלמנט הטורקי בעוד ארדואן הזהיר כי הפעולה שביצעה ממשלתו יחד עם זו של טריפולי זה גם היה חוקי לחלוטין מנקודת המבט של המשפט הבינלאומי.
הפרלמנט הטורקי בינואר 2020 אישר גם שליחת חיילים לאדמת לוב לתמיכה ב-GNA (ממשלת ההסכמה הלאומית) בטריפולי בזמן שהתרחש כיבוש סירטה על ידי כוחותיו של הפטר. הנשיא הטורקי הכריז כי מטרת ההתערבות הצבאית שלו "לא היה להילחם"אבל תגיד"לתמוך בממשלה הלגיטימית ולהימנע מטרגדיות הומניטריות".
"ההסכם עם טורקיה - הודיע דובר ההנהלה הלובית - הוא נכנס לתוקף באופן רשמי "עם פרסום ההסכמים בעיתון הרשמי הלובי". (מהדורת תחילת 2020).
"אנחנו מוכנים - קבע הנשיא הטורקי במונחים לא ברורים - לבצע חיפושים משותפים עם לוב בחיפוש אחר פחמימנים ימיים באזורים המתוחמים על ידי מזכר ההבנות".
עם המהלך הזה טורקיה, למעשה, הדיחה מלוב את איטליה, צרפת ושאר מדינות אירופה, לא רק מבחינה פוליטית אלא גם מנקודת מבט מסחרית ונפטית.
בהסתכלות על מפה של מזרח הים התיכון, המבנה של הגבולות החדשים של זי ההתאמה מופיע במבט ראשון אחד פּרוֹבוֹקָצִיָה. ההסכם בין אנקרה לטריפולי עשוי ליצור למעשה מסדרון טורקי-לוב המסוגל להדיח את יוון מצד אחד ו קפריסין, מצרים ed ישראל מצד שני, כבר פעיל עם צינור הגז התת ימי EastMed.
מטבע הדברים, הצורך של אנקרה לשמור על האינטרס הלאומי שלה, במיוחד זה של אנרגיה, חייב להיות מותאם להקשר בתוך פרויקט מדיניות חוץ רחב הרבה יותר שמטרתו לחזק את השפעתה הן במזרח התיכון והן בצפון אפריקה בפרספקטיבה ניאו-עות'מאנית.
L 'איחוד האירופי חזר על מה שאמר שלוש שנים קודם לכן: "האיחוד האירופי מזכיר כי עמדתו לגבי מזכר זה הוצהרה בבירור על ידי המועצה האירופית בדצמבר 2019 והיא נותרה ללא שינוי. מזכר ההבנות לשנת 2019 בין לוב לטורקיה מפר את זכויות הריבונות של מדינות שלישיות, אינו מכבד את חוק הים ואינו יכול להניב השלכות משפטיות על מדינות שלישיות".
"האיחוד האירופי אינו גוף שיפוטי בינלאומי שיכול להגיב או לשפוט הסכמים בין מדינות שלישיות ריבוניות. כל התנגדות להסכם שנחתם על ידי שתי מדינות ריבוניות מהווה הפרה של החוק הבינלאומי ועקרונות היסוד של האו"ם", הגיב דובר משרד החוץ הטורקי Tanju Bilgic בהתייחס להצהרות בריסל על המזכר החדש.
Il משרד החוץ האמריקאי הכריזה שלממשלה הזמנית של אחדות לאומית של לוב יש את החובה, שנקבעה על ידי פורום הדיאלוג המדיני הלובי (המקרה שאישר את המוסדות הלובים הנוכחיים בפברואר 2021), לא לחתום על הסכמים חדשים עלולים להפריע ליחסי החוץ של המדינה או שיתורגמו להתחייבויות ארוכות טווח. "אנו מזמינים את כל הצדדים להימנע מפעולות שמסתכנות בהגברת המתיחות במזרח הים התיכון", אמר דובר מחלקת המדינה.
התגובה מאתונה. 'ה"מזכר" הטורקי-לוב של 2019 אינו חוקי, בטל ומבוטל. לכן, לאף אחד אין זכות להפעיל את זה", כך בציוץ שר החוץ ניקוס דנדיאס.
בלוב התנגדו מיד מתנגדיה של טריפולי לחתימה על המזכר החדש. אגילה סאלח, יו"ר בית הנבחרים (מה שמכונה "הפרלמנט של טוברוק"), ופתחי בשגה, ראש הממשלה האלטרנטיבית הנתמכת על ידי הפרלמנט של קירנאיקה, "מיתוגו" את הסכם ה-3 באוקטובר 2019 כבטל, כמו עשה מועצת המדינה העליונה (גוף מעבר נוסף). במכתב לאו"ם, סאלח הצהיר כי ההסכם אינו מחייב את מדינת לוב בגלל המנדט של הממשלה. זמני שבסיסו בטריפולי, בראשות עבדולחמיד דבאיבה, פג תוקף. הוא הזהיר כי העסקה תערער את היציבות במזרח הים התיכון. בשאגה דחה אותו כאיום על השלום והיציבות בלוב.
מתנגדיו של דבאיבה אומרים כי כהונתו הסתיימה בדצמבר 2021 כאשר לוב לא ערכה בחירות, כפי שמתואר ב מַפַּת דְרָכִים למען שלום בתיווך האומות המאוחדות. יתר על כן, לטענתם, ה מַפַּת דְרָכִים אינו מסמיך את הממשלה זמני של דבאיבה לסגור הסכמים בינלאומיים. אפילו שר הנפט של ממשלת דבאיבה, מוחמד עון, התלונן על פיטוריו ערב החתימה על המזכר החדש, כיוון שהוא מטיל ספק בתוכנו. בא כוחו של עאון הועברו לשר הכלכלה מוחמד אל-חווויג', שחתם על המזכר בצד הלובי יחד עם שרת החוץ גברת נג'לה אל מנגוש.