(מאת פרנצ'סקה פרואטי קוסימי) פאולה פלמה: "מוזיקה ותיאטרון הם נקודות קבועות, אם הם נסגרים לא נשאר לי כלום, אומר משפט של אנדרה רות שממה".
התחושה שמתחוללת במשפט הזה מאחדת את כולנו ועוד יותר אני חושבת על חברים מוזיקאים שבימים האחרונים ראו את הקונצרטים שלהם מבוטלים (שמתוכם הם חיים) ואני חושבת על כל שרשרת האספקה שפועלת בתחום התרבותי שהיא תמיד הראשון שנפגע, היום כמו בעבר, לנצח נצחים.
איך הם ישרדו בתקופה זו ובאיזה כספים? חדשות לא התקבלו ומעט עניין לצערי.
לא נאמר מספיק על ההשפעות ההרסניות שיהיו לטירוף הקולקטיבי הזה סביב נגיף הקורונה על הכלכלה שלנו.
אנחנו עוברים תקופה מושעית מהמציאות במימד כמעט חלומי שמחזיר אותנו לתקופות מלחמה או לימי הביניים בהם לא ניתן היה לשחק, התיאטראות היו סגורים וכל ההצגות נאסרו בתענית.
די היה בפקודה כדי להפיץ בהלה ולהחזיר אותנו לחושך, לעוצר ולכרטיסי קצבה, ללא קשר לגילנו.
היום, כמו אז, צריך רק לקוות.
מקווה שהוקצו כספים מספיקים לחיפוש תרופה לקורונה, בתמיכת כל המדינות... ושעל זה ורק זה מדברים!
מקווים שהפוליטיקאים שלנו לא ינצלו את הרגע הזה למטרות ואינטרסים נסתרים פחות או יותר!
מקווה שהתקשורת תעשה כמיטב יכולתה ליידע נכון ולא להפחיד
מקווה שבקרוב תיאטראות ובתי ספר ייפתחו מחדש ושהמוזיקה תתחיל להתנגן שוב.