מדיניות החוץ האיטלקית, זה לא ידוע
אך האם באמת יש למעמד הפוליטי האיטלקי אינטרס היום להגן על האינטרסים הלאומיים מעבר לגבולות המדינה? על כולם לראות כי לנבחרת הלאומית שלנו אין מדיניות חיצונית
מישל מרסיי ענתה על שאלה זו במאמר שפורסם באתר "Lindro.it".
זה זמן רב שמדיניות החוץ האיטלקית, מממשלות שונות, נמצאת יותר ויותר תחת זכוכית המגדלת, ואם אנחנו באמת רוצים לשחק במשמעות המילים, העדשה משמשת למציאת מדיניות חוץ והצצה לה.
ובכן כן, שורה של שוק, טקטיקות, דיפלומטיה ובעיקר מערכות יחסים שמביאה מדינה, ובמקרה שלנו איטליה, לחו"ל; בונה ומתחזק ללא הפסקה קשרים, מסייע לחברות בשווקים לא מקומיים ומשמש כגשר מוסדי עם מדינות אחרות.
בדיוק מה שאיטליה אמרה עכשיו חסר.
הפעולות הפוליטיות של המפלגות השונות שעקבו זו אחר זו בעשר השנים האחרונות, גרועות בפוליטיקה פנימית ובמערכות בחירות יעילות לזכייה של האזרח בהצבעה, הביאו את אותם מנהיגים וכוחות פוליטיים מכל צד להתמקד ב עם זאת, תשומת לב לשליחותה בלבד ובלעדית על פוליטיקה פנימית, שעל מנת לקרוא לה כזו, יש לעשות זאת היטב.
בהחלט הכותב אינו מיוצג, ואף לא הצביע עליו, לבקר או לפחות לתת פסקי דין לגביו, אם לא ברמה האישית, אך בהחלט הבעיות שאנו מוצאים בעבודתנו היומיומית, ומהי תחום הנפט, הן ראיות אובייקטיביות.
מדי יום, ובמשך מספר שנים, באמצעות הפעילות המוסדית שאנו מבצעים עם פדר פטרולי איטליה, דיאלוג רציף עם מדינות זרות היה קו הפעולה בו השקענו הכי הרבה, כאשר תחום האנרגיה הוא זרוע נהדרת שללא השיחה ופעילות במדינות אחרות, לא הייתה יכולה להתקיים.
ברור לכולם כי הצוות הלאומי שלנו חסר מדיניות חוץ, לא רק לוגיסטיקה ונוכחות של שרים או משרדים מוסדיים שמונו למטרה זו, אך אין גם הצהרה בנושאים, נושאים, החלטות איפה שהיא נמצאת באיטליה, ליתר דיוק, זה יכול להיות קול דומיננטי.
כאשר אנו רואים את החסרונות הללו, ערמומם של פוליטיקאים וסגנים שונים למשרדים הוא לפרוק את החבית 'על הדיפלומטיה, על החיל הדיפלומטי, על ראשי המשימה, על שגרירויות איטליה ברחבי העולם. כלי אחריות נוח המפטר מייד את צירי המוסד 'ברמה הפוליטית', ומתייחס הכל לאלה שבחרו בענייני חוץ בקריירה שלהם.
הדיפלומטיה האיטלקית המפורסמת, ביקורת רבה, כה מעורפלת בעיני האזרח הנורמלי, שהדיפלומטיה שיותר מאשר מתווכת, חייבת לשמור על האיזון בין איטליה לשאר העולם, חייבת להחליק, לתווך, לגרום לאנשים להבין, להתאים ולהתאים להרגיע, רוב הזמן מוחם ומוחם של הנציגים בחו"ל ולפעול כמסיכת יופי ממשיך למדינתנו.
בשנים האחרונות, רגעים מביכים היו המקרה של מארו בהודו ושערוריית פינמקניקה, מקרה רג'ני במצרים, בלוב עם השגריר דאז פרון (היום בשגרירות איטליה באיראן) ובשבועות האחרונים עם שתי פלגים יריבים של הפטר ואל-סראג '(מדובר בשעות אלה שכוחותיו של הגנרל ח'ליפה הפטר החלו במתקפה מסיבית לקידום טריפולי), שלא לדבר על מצב ההסגרה של צ'זארה באטיסטי בברזיל, ואחרון חביב את אירועי הימים הללו בעירק נוכל להמשיך ברשימה הרבות, אך איננו יכולים שלא להזכיר כיצד שר החינוך האיטלקי לשעבר, כבוד לורנצו פיורמונטי, במהלך מפלגת המפלגה 25 במדריד, בנאום על אחד הרבים של קיימות אקולוגית עתידית של הפלנטה, בפני קהל בינלאומי, ומייצג את האומות המאוחדות, התבטא בהצהרות מביכות על מה צריכה לעשות חברת האנרגיה הממלכתית האיטלקית, או ENI, של עסק הליבה שלה, כלומר נטישת נפט וחיפוש.
הצהרות שאף אם מבוטאות על ידי שר חינוך, שיש לו תפקיד פנימי גרידא ולא מסוגלות זרה, הם בעלי רלוונטיות גבוהה ונופלים בקו ישיר יותר של דימוי ומדיניות חוץ.
ברור שזה מעיד כי התקשורת הלאומית האיטלקית דיווחה מעט מאוד על מה שקרה במדריד ב- ENI, סימן מובהק לחוסר ערך ותשומת לב במדיניות החוץ ובוודאי בדמותו של השר המוסמך.
פעם מדי פעם הושלמה מדיניות חוץ לקידום המצוינות של מדינה, אני מדבר על מוצרים, שירותים ומבנה תעשייתי אסטרטגי, כדי להיות מקדמים בחו"ל ולמשוך השקעות במדינה שלך.
במקרה שלנו, פעם שיצאנו לחו"ל לקדם את ENERGY, למשל בניית צינורות גז בין מדינה למדינה, באופן לא מפתיע, אני זוכר את אנריקו מתטי ברגש עצום, את האינטרסים של ENI. באותה עת, אדון בשם ג'וליו אנדראוטי, אנו מדברים על 1972, שמר על האינטרסים הלאומיים באמצעות מדיניות חוץ ים תיכונית, עם העיקרון המפורסם של 'הים התיכון המוגדל', מאגר רעיונות ודיפלומטיה שהשתתפו כמה מדינות בקשר חיבור אמיתי, המזרח התיכון, הקווקז, מרכז אסיה, כל אחד מהם מטפל באינטרסים הלאומיים שלהם.
במהלך מסעותיו, ג'ורג'יו לה פירא עצמו קיים שיחות עם מצרים, סודן, מרוקו, אלג'יריה, אנגולה, מוזמביק, קונגו, סומליה, ירדן, ארגנטינה, אתיופיה, איראן, בוליביה, הודו, פקיסטן, סעודיה, גאנה, לוב, ניגריה ומדינות רבות אחרות.
כיום חברה כמו ENI שהיא נוכחותה של איטליה בחו"ל, בתפקיד הגיאופוליטי שהיא ממלאת, נמצאת בסיכון ללעג, על ידי מילים חסרות משמעות וחסרות משמעות בהקשר תעשייתי זה, ויתרה מכך על ידי נציג מוסדות. ENI, שנמצאת ב 67 מדינות ברחבי העולם, עם פעולות שזה עתה החלו בתחום הנפט והגז הבינלאומי ועם בעלי עניין חשובים המעורבים.
זה מה שאנחנו רוצים לעזור לך להבין את השורות האלה, אין מדיניות חוץ, כשאין תיאום ממשלתי אנחנו הופכים אוטומטית לחובבים בסכנה וכולם מדברים על הכל, בלי קשר לחוסר נכונות כלפי עמיתים או לאחראים על פונקציות אלה, שלא לדבר על ענף הייצור של מדינה.
דמותה של מדינה בחו"ל אולי נראית מוזרה, אבל היא חשובה יותר מהמדינה עצמה. ייצוג מוסדי בחו"ל הוא שיבוט שחייב להיות חלק אינטגראלי מאותה מדינה מארחת, להתאים את עצמה, בעבודה דיפלומטית רבה, לנסוע הלאה מסילות מקבילות 'כמעט' בפוליטיקה, בעולם החברתי והכלכלי.
אולי עלינו לשאול את עצמנו שאלה: אך האם באמת יש למעמד הפוליטי האיטלקי אינטרס היום להגן על האינטרסים הלאומיים מעבר לגבולות המדינה?
אני חושב שכיום חסר חזון ציבורי ברור, יחד עם זה היזמי התעשייתי, הפוליטיקאים של הרפובליקה הראשונה שמטרתם ידע טכני, ולא מזניחים את הפן הגיאופוליטי העדין והחיוני. היום אני משאיר לך, את הפרשנות החופשית ביותר, של איטליה שלנו.