(מאת מסימיליאנו ד'אליה) לאחר שהגענו להסכמה על קרן ההבראה בין 27, עדיין נותר אי הוודאות לגבי התשלום והבקרות שניתן לבצע בעתיד. האם הכסף הזה באמת יעזור להתפתחות מדינות מועמדות בודדות? האם נצליח להשתמש בהם בצורה מוסרית כדי לא להכביד עוד יותר על הדורות הבאים?

בקריאת עמודי השער בעיתונים של היום כבר מדברים על הפחתת מיסים על עבודה, שיפוץ מס הכנסה אישי, צ'ק יחיד של 200 יורו לילדים עד גיל 21, על גיוס לבית הספר ולבריאות וכו '. . צעדים קדושים אך דורשים התערבויות מבניות, כאשר 208 מיליארד הצפוי לנו הם "זריקה אחת", כלומר לא לנצח ויוחזרו לאורך השנים, עד 2054. הם משמשים לצמיחה מחודשת, או לחיזוק עבודות שעם הזמן מסוגלות לעודד פיתוח ותעסוקה ולא להגדיל את החוב הציבורי הכבד שלנו.

כשחזרנו לאתמול הרימו כולם את דגל הניצחון, ניצחון אירופה, העמדה הצרפתית-גרמנית, העמדה האיטלקית כלפי מדינות הציר הצפוני, מה שמכונה חסכן. אבל בקרוב נצטרך להתעמת עם המציאות שהיא מאוד מאוד שונה. כדי לבזבז את 208 מיליארד הנציבות של האיחוד האירופי תכננה עבורנו, נצטרך להציג את תוכנית ההבראה המפורסמת עד ספטמבר. תוכנית שתצטרך לעמוד באופן עקרוני בהמלצות השנתיות שהנציבות עצמה מגישה לכל מדינה עד חודש מרץ (עבור איטליה: צדק, בית ספר, דיגיטליזציה, רפורמה בהשקעה בעבודה וירוקה). המלצות שלא התקבלו השנה, לכן יהיה צורך להתייחס לאלה של שנת 2019. לנציבות יהיו חודשיים להעריך את התוכניות הלאומיות ואז לתת אור ירוק למימון. הכסף יכול להגיע קרוב לאביב 2021. אך ממשלות האיחוד האירופי מודאגות מצורות השליטה החדשות של הרוב המוסמך של 27. איל סול 24 מדבר על נושאים קוצניים ומעוררי מחלוקת אחרים שלך. הראשון נוגע לתשלום הכסף מקרן ההחלמה, המכשיר הפיננסי החדש שיאפשר לנציבות האירופית לגייס 750 מיליארד אירו בשווקים הפיננסיים. ההיבט השני קשור לבחירת תנאי חלוקת הכספים האירופיים בכבוד לשלטון החוק.

למימון, ניתן לעשות זאת רק לאחר ששמע את הממשלות האחרות המיוצגות בנציבות. במקרה של הסכמה שאינה פה אחד, המועצה האירופית רשאית להתערב אך, בנוסח ההסכם, ".... לא תתקבל החלטת נציבות על השגת שביעות רצון של יעדי הביניים והסופי המקבילים ואישור התשלומים עד שהמועצה האירופית הבאה תדון בנושא באופן מקיף ... ".

העניין הוא: האם המועצה תצטרך להתערב או שהיא תוכל להתערב? יתר על כן, לא צויין אם המועצה האירופית מחויבת לקבל את ההחלטות להסכמה סופית. כלומר, אם אין אחדות בוועדה במתן הלוואה, לא ברור למי יש את המילה האחרונה.  מסיבה זו, מציין Sole24Ore, איטליה השיגה חוות דעת מהשירות המשפטי של המועצה שקובעת כי מסקנות הפסגה בסוף השבוע אינן מטילות ספק בכוחה הסופי של הנציבות, על פי סעיף 17 לאמנות, לאמת ולאשר תשלומים.

באשר ל שלטון החוק על השליטה בהונאות ואי סדרים מוקצה לרשויות הלאומיות שכבר היו מעורבות, אליהן ניתן להוסיף את בית המשפט לרואי חשבון. בנקודה זו הוחלט שלא לפרט, ולהשאיר לעתיד את שיפור הנהלים בהתאם לאירועים שיעלו מעת לעת.

הניצחונות של אתמול יצטרכו אפוא להתמודד עם מציאות אחרת, מלאת מלכודות, מציאות שבה כמה כללים חיוניים הושארו "מעושנים", ולא הוסכמו מכיוון שהם לא נוחים ובגלל שהם היו יכולים להביא את הפסגה ל"סיכום "אומלל, באופן חד משמעי. סוף החלום האירופי.

ההיבט החיובי היחיד היה האחדות האיטלקית בין רוב לאופוזיציה בתמיכה בפעולה הממשלתית שהוביל ראש הממשלה, ג'וזפה קונטה, שמעולם לא אכזב את משמרתו. הוא הגן על "כבודה" של איטליה בשיניו. הביקורות והספקות שהתעוררו בסוף הפסגה הם נורמליים לאור התוצאות שהובאו הביתה מכיוון שכאמור ישנן שאלות רבות שאיש אינו מסוגל לתת להן תשובה ממצה כיום.