(אדמירל ג'וזפה דה ג'ורג'י) הימים הבינלאומיים האחרונים המוקדשים לאיכות הסביבה ולהגנה על הסביבה הימית הצליחו להביא לידיעת האזרחים והמוסדות את אחת הבעיות האקולוגיות החמורות ביותר בהיסטוריה שלנו: הים שלנו נחנקים. בהתחשב, למעשה, שבכל שנה אנו מייצרים יותר מ-300 מיליון טונות של פלסטיק, ושמתוכם לפחות 8 מיליון מגיעים לים, עד שנת 2050, אם לא נשנה את אורח החיים שלנו באופן מיידי, נמצא את עצמנו ב- עולם שיהיה בו יותר פלסטיק מדגים. השימוש העולמי בפלסטיק, למעשה, גדל פי 20 במהלך 50 השנים האחרונות וצפוי להכפיל את עצמו שוב ב-20 השנים הבאות. בנוסף, עדיין בעולם, רק 14% מהפלסטיק נאסף למיחזור. מדובר בשיעור שימוש חוזר נמוך בהרבה מחומרים אחרים כמו נייר (58%), ברזל ופלדה (90%). מצב חירום עולמי שמשפיע על כל היבט בחיינו: פלסטיק נמצא במים שאנו שותים ובמזון שאנו אוכלים. פלסטיק נחשב כיום לאחד האיומים העיקריים על בריאות העולם כולו. אבל גם שלנו, מאז שהתחלנו לנשום ולבלוע אותם בכמויות גדולות דרך המיקרו-פלסטיק, המצוי באבק, במים ובמזון שאנו אוכלים: למעשה, במקום להתכלות ביולוגית, הפלסטיק מתפרק בפוטו, כלומר, הוא מתפרק לחתיכות יותר. קטן יותר עד לגודל הפולימרים המרכיבים אותו. "פלסטיק חונק את דרכי המים, פוגע בקהילות התלויות בדיג ובתיירות, הורג צבים וציפורים, לווייתנים ודולפינים, עושה את דרכו לאזורים המרוחקים ביותר של כדור הארץ ולאורך כל שרשרת המזון. 80% מזיהום הים מגיע מהיבשה, כולל שמונה מיליון טונות של פסולת פלסטיק שמגיעה לים מדי שנה", הדגיש מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרס בנאום שנשא לאחרונה.
מדובר אפוא בדרמה של ממש, שלמרבה המזל החלה לדחוף מוסדות, עמותות, חברות ואזרחים פרטיים להתמודד ברצינות עם הבעיה. לאחר שאסרה על שקיות ניילון ב-2015, הנציבות האירופית ממשיכה לרדוף אחרי החלום של אירופה נקייה מפסולת פלסטיק: כך מוסר פלסטיק חד פעמי מיבשת אירופה, אותו הדבר שבעולם מהווה כ-85% מהפסולת הימית. לבסוף, עד שנת 2025, המדינות החברות יצטרכו לאסוף 90% מבקבוקי פלסטיק חד-פעמיים עבור משקאות, כולל באמצעות מערכות פיקדון. כל מדינה תצטרך ליצור קמפיינים למודעות ויצרני החומרים הללו יצטרכו לסמן בבירור את המוצרים שלהם ולספק הסברים מקיפים בנוגע לסילוקם. "תגובה גדולה" ראשונה למניעת הגעת פלסטיק לאוקיאנוסים ניתנה, אם כן, לבסוף.
בעיה שפוקדת את כל העולם ואפילו לא מוציאה מכלל את ארצנו היפה. חקירות אחרונות של Legambiente, באמצעות דו"ח "גולטה ורדה", גילו כי "96% מהפסולת הצפה בים שלנו היא פלסטיק. צפיפות של 58 פסולת לכל קילומטר רבוע של ים עם פסגות של 62 בים הטירני". על פי סקר "מלטת החוף 2018", זיהום הפלסטיק משפיע כמובן גם על החופים המקומיים שלנו: ב-78 חופים מנוטרים, על סך של למעלה מ-400 אלף מ"ר, נמצאו בממוצע 620 פסולת לכל 100 מ"ר ליניארי של חוף. ובין החומרים המצויים ביותר יש פלסטיק, עם אחוז של 80% מהסך הכל. נתוני המשרד לאיכות הסביבה, למשל, מראים לנו שביום דיג רגיל, כמעט 50% מהתפיסה מורכבת מפסולת, ומתוכו כמעט 90% פלסטיק. למעשה, דייגים מוצאים את עצמם מדי יום אוספים כמויות גדולות של פסולת בעסק שלהם מבלי לדעת כיצד לפנות אותה. פרויקט הניסויים "חיי ים נקיים", יוזמה אירופאית שמטרתה פינוי "פסולת ימית" (כלומר פסולת ימית) בנמלים הודות לשיתוף פעולה של דייגים, נוצר בדיוק כדי למנוע את כמות הפסולת הגדולה שנאספת ברשתות מסיום נזרק בחזרה לים הודות לשיתוף פעולה פורה בין דייגים, הנהלות עירוניות, רשויות נמל, רשויות נמל וחברות סילוק. כדי לדמיין את המספרים הגדולים של הפרויקט הזה, מספיק לדעת שבלילה הראשון של הניסוי, הסירות אספו כטון וחצי של אשפה שהצטברה על קרקעית הים דרך רשתות המכמורת: ציוד דיג אבוד או נטוש, צמיגים, בקבוקים, שקיות, יריעות פלסטיק וכלי אוכל, צינורות, מצופים, דליי צבע וכמות ניכרת של רשתות לגידול מולים.
בינתיים, פרויקט הפיילוט "Il Po d'Amare" החל באיטליה ממש בימים אלה, מפל המים האיטלקי הראשי תורם להפיכת הים האדריאטי לים האיטלקי עם הנוכחות הגדולה ביותר של פסולת. פרויקט הכולל טכניקות חדשניות ליירוט פסולת הקיימת במי הנהר הודות למחסומי פוליאתילן היורטים, בוחרים, לוכדים ולבסוף אוספים פלסטיק צף ופסולת אחרת המועברת בנחל. סירות קטנות "צייד הים" אוספות פסולת, בעיקר פלסטיק, חומרי עץ וקנים, ומובילות אותה לחוף שם היא נאספת, ממוינת ולבסוף נשלחת למיחזור. מתודולוגיה שאינה מפריעה לצומח ובעלי החיים של הנהר, ואם היא תביא לתוצאות טובות, תוכל בעתיד להרחיב לכל הנהרות האיטלקיים הראשיים ולהשתכפל גם במדינות אחרות. עלינו לפעול באופן אינדיבידואלי וקולקטיבי כדי להימנע מהטרגדיה הזו, כל אחד עושה את שלו, להימנע ככל האפשר מפלסטיק חד פעמי ולעזור לנקות את הפלנטה שלנו כפי שעשו אלפי מתנדבים ברחבי העולם כדי לנקות את חופי הפלנטה במהלך היום של האוקיינוסים. אולם הפעולות היומיומיות, כל יום ולא רק ב-8 ביוני, הן שבאמת יכולות לעשות את ההבדל: מחוות אחריות שעוזרות להציל את הים שלנו ולהפוך את הפסולת למשאב.
ראוי להזכיר כאן שלימים ואוקיינוסים יש השפעה על חיינו הרבה מעבר למה שאנו יכולים לדמיין: הם מווסתים את האקלים, מייצרים את רוב החמצן שאנו נושמים, מספקים פרנסה למיליוני אנשים מדי שנה ומארחים מגוון ביולוגי מדהים. , בסכנה על ידי חמדנות אנושית.
עבור מיליוני יצורים חיים האוקיינוס מכיל הכל: זוהי שליחות, תשוקה של חיים, עבודה, אדרנלין, הישרדות.
עבור הפלנטה שלנו זה החיים והעתיד שלו.