"צא מצלו של דיכאון", פנייה מהחולים ומהעולם המדעי

(מאת ניקולה סימונטי) בדיכאון ברחבי העולם (לפחות 121 מיליון איש, גדל - אומר ארגון הבריאות העולמי - בתוך עשר שנים, ב -10%; באיטליה, 20 מיליון מדוכאים; באירופה מעל 3,5 מיליון) תן לעצמך יד למעגל מחאה שמסובב את קו המשווה פעמיים. שני שלישים מהנפגעים הם נשים.

באיטליה, פחות מ - 50% מהסובלים מקבלים אבחון בזמן וטיפול נכון, וכדי לקבל אבחנה נכונה, זה לוקח שנתיים לאחר הסימפטומים הראשונים מופיעים.

העלות החברתית, במונחים של שעות עבודה שאבדו, היא 4 מיליארד דולר בשנה. כל חולה עם דיכאון עולה שירות הבריאות הלאומי 5.000 בשנה.

העלויות של אי-טיפול או טיפול לא מספיק בדיכאון הן גם חשובות מאוד בשל ההשלכות הנוגעות לנזק אישי קבוע ולאובדן כושר הייצור.

קרן אונדה, מצפה הכוכבים הלאומי לבריאות האישה והמין, הוצגה אתמול בבית הנבחרים, המניפסט "עזב את צל השפל" (בחסות סיטדיננזיבה, פרוגטו איטקה, החברה הפסיכיאטרית SIPP- האיגוד האיטלקי של נוירופסיכופארמקולוגיה, תרומתו של ינסן ללא תנאי), "קריאה קולקטיבית לפעולה" לקידום מניעה, גישה לאבחון וטיפול, גם באמצעות חיזוק השירותים באזור ופעילויות מחקר בתחום הפרמקולוגי, הקוגניטיבי והפסיכו-סוציאלי.

דיכאון הוכר על ידי ארגון הבריאות העולמי כגורם המוביל של נכות בעולם.

"דיכאון הוא נושא חיוני בכל הנוגע לבריאות ובמיוחד לבריאותן של נשים - שלדברי פרנצ'סקה מרזגורה, נשיאת אונדה - נפגעות כפליים מגברים. מטרתנו היא להעלות את המודעות למחלה בקרב האוכלוסייה כדי להתגבר על הסטיגמה שעדיין כל כך מושרשת ולנסות לקרב את החולים לאבחון וטיפול מתאימים ".

המסמך המוצג "דיכאון: האתגר של המאה - מחויבות להילחם בו בזמן ההמתנה לתוכנית לאומית" מכיל את המניפסט בנקודות 10 "צאו מתוך צל של דיכאון" כמו קריאה קולקטיבית לפעולה כדי לקדם יעיל למניעת פעולות ממוקדות, והקלה על הגישה לאבחון ולטיפול, גם באמצעות חיזוק של שירותים מקומיים ופעילויות מחקר שנועדו לזהות את האמצעים הטיפוליים היעילים והחדשניים ביותר בתחום הפרמקולוגי, הקוגניטיבי והפסיכו-סוציאלי. "מאמץ זה אינו יכול להתעלם מתפקיד המוסדות שאנו מעורבים בנושא זה". המניפסט "יוצא מצל הדיכאון" הוא כלי שאנו מקווים שיהיה הבסיס להקמת שולחן אינטר-פרלמנטרי, בהנהגתו של ה"הון ". Rossana Boldi, על מנת להגדיר במהירות תוכנית לאומית להילחם בדיכאון, מעורבים כל בעלי העניין ".

"דיכאון רציני הוא מחלה פסיכיאטרית לעתים קרובות לא מאובחנים, לא הבינו בחומרה שלה, לעתים קרובות misunderstood," הערות Hon. רוסנה בולדי, סגנית נשיא ועדת הרווחה, לשכת הנציגים. "זה פוגע בחיי העבודה, החברתיים והרגשיים של אלה שנפגעו, ולעתים קרובות, בגלל הסטיגמה שבאה בעקבותיה, דוחה את האבחנה. אני מאמין שהגיע הזמן שהמוסדות ייקחו את הבעיה בצורה קונקרטית. שלושה וחצי מיליון חולים באיטליה, מהם שני שלישים הם נשים, כבר לא מוזנחים. אני מקווה שהמנשר שאנו מציגים היום הודות לאונדה, יהפוך לבסיס להצעות קונקרטיות להגדרת תוכנית לאומית לדיכאון, שמטרתה לקבוע מסלולים מסוימים למניעה, לאבחון וטיפול בפאתולוגיה זו. תוכנית שמטילה בסופו של דבר חולים ומשפחותיהם במרכז ויודעת להבין את המורכבות של הפתולוגיה הזו ".

בין נקודות 10 של המניפסט את החשיבות של לא לזלזל פעמוני אזעקה כמו מצבי המעבר של עצב עולה ו להתייחס לרופא של אמון או המומחה כאשר אלה האחרונים זמן רב; להפחית את זמן האבחון; כדי לקדם דבקות טיפולית על ידי מעורבות בני משפחה ומטפלים במסלול הטיפול; להפחית את הסטיגמה שמרחפת מעל המחלה ומונעת מהחולים ומהסובבים אותם לבקש עזרה באמצעות מידע ומודעות מתאימים.

הפעולה האיטלקית עולה בקנה אחד עם תוכן הדו"ח "גישה בת קיימא לדיכאון: מעבר ממילים לפעולה" שהוצגו לאחרונה לפרלמנט האירופי על יוזמה של קואליציה של אגודות מדעיות ואגודות של בני משפחה אירופיים העוסקים במאבק נגד דיכאון. הדו"ח, המדגיש את חומרת הדיכאון באירופה ואת הצורך בהשקעה גדולה יותר ברמה המדינית-מוסדית, להתנגד לה, מציע המלצות קונקרטיות כיצד להתמודד עם מחלה זו על סמך הוכחות מדעיות מוכחות, תרגול טוב ותקוות לתגובה נאותה על ידי של קובעי המדיניות.

"גם אם האיטלקים הם לא המדוכאים ביותר באיחוד האירופי, הממוצע של המדינה שלנו גבוה: 5,5% של האוכלוסייה סובלת דיכאון גדול עם שכיחות ברורה ירד בנשים", מסביר קלאודיו Mencacci, מנהל DSMD - Neuroscience ASST Fatebenefratelli- סאקו, מילאנו ונשיא SINPF, האגודה האיטלקית של Neuropsychopharmacology. "חשוב לזהות את זה בשלבים השונים של החיים בהם אנו מציינים קרשנדו, החל בגיל ההתבגרות (1,9%) ועד לבגרות (6,5%), עד 13,1% ב- 65. הכרה מוקדמת בסימפטומים ויישום של מסלולים טיפוליים הולמים חשובה יותר ויותר ".

"דיכאון למעשה כרוך פגיעה חמורה בפיתוח ותחזוקה של עבודה, משפחה, יחסים יחסיים, רגשית וחברתית מיומנויות עבור אלה הסובלים עבור המטפלים", מוסיף אלברטו Siracusano, מנהל הפסיכיאטריה UOC ופסיכולוגיה קלינית, Policlinico Tor Vergata, רומא . מחלה זו מובילה גם להידרדרות ניכרת בכמות ובאיכות החיים הן עקב תחלואה נלווית עם מצבים רפואיים רבים והן על הסיכון הגבוה ביותר להתאבדות בקרב קבוצות הגיל בין 20 לבין 34 שנים ואחרי 65 עם יותר מ- 3.600 מקרים של התאבדות שנתית ".

"מחקר פרמקולוגי נועד לענות על הצרכים הטיפוליים הנוכחיים שלא קיבלו מענה בטיפול בדיכאון, במיוחד באשר לסימפטומים קוגניטיביים ושאריותיים בחולים שאינם מגיבים לטיפולים תרופתיים מסורתיים", ממשיך ג'ורג'יו ראקגני, הנשיא הנבחר SIF, האגודה האיטלקית לפרמקולוגיה. . "אובדן הפלסטיות העצבית של נוירוטרנסמיטרים ספציפיים הוא גורם מכריע בפרמקולוגיה ובפתולוגיה של מחלה זו, מה שמוביל להשערה הנוירוטרופית של דיכאון. על מטרה זו מבוסס מנגנון הפעולה של התרופות החדשות לגלוטמט שהוכחו לאחרונה כמובילות לתגובה קלינית מהירה ".

"חברות התרופות נמצאות בחזית המאבק בדיכאון עם כ -40 מולקולות חדשות בפיתוח ברחבי העולם, מייסדי פוטנציאל של שיעורים טיפוליים חדשים", אומר מסימו סקאבארוצי, נשיא פרמינדוסטריה. "בנוסף, בין הניסויים הקליניים של 1.600 על דיכאון המתנהל כיום בעולם הודות לתרומתה של תעשיית התרופות, מלבד 1.300 הם משתמשים בגישות חדשניות, כגון טכנולוגיות דיגיטליות, זיהוי מטרות טיפוליות חדשות ודרכי ניהול חדשות".

"המחויבות של חברות היא מכוונת ולכן", מסכם Scaccabarozzi "כדי למזער את ההשפעה של מחלה זו על האוכלוסייה ולאפשר למטופלים לנהל חיי היומיום הרגילים".

"צא מצלו של דיכאון", פנייה מהחולים ומהעולם המדעי

| חדשות ", דעות |