מרסיי, נשיא פדר פטרולי איטליה מסביר מה קורה מאחורי החדשות בוונצואלה: "מצב דומה לארה"ב-עיראק בעידן סדאם חוסיין", "יותר נפט ונצואלי באמריקה עם נתיב קבוע: כאילו ארה"ב קונה נפט גולמי במחיר מוזל, תוך הטלת סנקציות על אחרים ............
I מדינות האיחוד האירופי הגדולות הכירו היום בלגיטימיות של חואן גואיידו, נשיא האספה הלאומית של ונצואלה שב-23 בינואר הכריז על עצמו כנשיא. גואיידו השיג מיד את ההכרה של ארצות הברית, בעוד שאירופה ביקשה מדורו לכנס בחירות דמוקרטיות בתוך שבוע. L "האולטימטום פג. ואת רוב מדינות אירופה (צרפת, בריטניה, ספרד, גרמניה - שכבר הכריזה על 5 מיליון יורו בסיוע הומניטרי -, אוסטריה, שוודיה, דנמרק, הולנד, לטביה, ליטא, פולין, פורטוגל, הולנד) הם זיהו את גואיידו.
L 'איטליה לא הביעה עמדה רשמית. נשיא הרפובליקה סרג'יו מטרלה נזכר בכך «זה של ונצואלה הוא תנאי רלוונטי במיוחד גם עבור איטליה כי הקשר בין איטליה לוונצואלה הוא הדוק מאוד, עבור האיטלקים הרבים החיים בוונצואלה ועבור הוונצואלה הרבים ממוצא איטלקי", ולכן"מצב זה דורש תחושת אחריות ובהירות בקו משותף עם כל בעלי בריתנו וכל השותפים שלנו באיחוד האירופי", מילים המתייחסות בבירור לממשלה, שבהקשר שלה הליגה שואפת להכרה בגואיידו, ה-M5S עם נציגים מובילים כמו אלסנדרו די בטיסטה מסתמך על מדורו, סגן נשיא המועצה בפנטסטלאטו לואיג'י די מאיו ו ראש הממשלה ג'וזפה קונטה רשמית לא הם נוקטים עמדה, אז הממשלה חלוקה. מצד שני, ממשיך מטרלה, "בבחירה המוצעת לא יכולה להיות אי ודאות או היסוס: הבחירה בין רצון עממי לדרישה לדמוקרטיה אותנטית מצד אחדו - מצד שני, אלימות הכוח והסבל של האוכלוסייה האזרחית". האינדיקציה של מטרלה שזה לא יכול להיות ברור יותר מזה.
מדורו, הודיע בשעות אלה כי: "Ho שלח מכתב לאפיפיור פרנציסקוס, אני מקווה שהיא בדרך או שהיא הגיעה לרומא, לוותיקן, אומרת את זה אני בשירות מטרת המשיח. זה ברוח זו ביקשתי ממנו עזרה, בתהליך של הקלה וחיזוק דיאלוג, ככיוון". נראה בשעות הקרובות כיצד הוותיקן יכול להגיב.
ארצות הברית, קנדה, אוסטרליה וכמה מדינות באמריקה הלטינית כבר הכירו בגואיידו כמעט במקביל להכרזתו העצמית וההתחלה, ב-27 בינואר, של הסנקציות האמריקאיות החדשות, הקשות ביותר שיושמו אי פעם: סנקציות נגד חברת הנפט הממשלתית של ונצואלה PDVSA, עם בלוק של שבעה מיליארד נכסים.
E ממש על "נושא הנפט" שים לב. השאלה היא מרכזי בפרשת ונצואלהו - לא רק לוונצואלה, אבל עבור כל גלקסיית הנפט ומאזני הכוחות הסובבים סביבה ה למעשה להשפיע על האיזון הבינלאומי. שוחחנו על זה עם מישל מרסיגליה, נשיא של פדרפטרולי איטליה, צופה נלהב בנושאים פוליטיים בינלאומיים הקשורים לנפט, קול שהוא בכלל לא 'מיינסטרים', אחד שאומר על עצמו, בראיון זה, "נכון לעכשיו, שמלת השרטוט שתפורה על עצמי כבר ידועה. זה שמרסיי תמיד תמכה בדיקטטורים עם מחמוד אחמדינג'אד באיראן, סייף אל-אסלאם קדאפי בלוב ובימים האחרונים קראתי שאני פרו מדורו". למארסיי יש לצדו את היכולת להסביר בצורה ברורה וללא צביעות, בבהירות הפרגמטית של המנהל, מה מסתתר מאחורי החדשות. וגם הפעם הוא לא מוכחש.
הנשיא, מה יקרה בזירת הנפט הבינלאומית לאחר הסנקציות האחרונות של ארה"ב נגד PDVSA (Petróleos de Venezuela)?
קורה שמאזני האנרגיה הבינלאומיים משתנים וזה עוד אות ברור ומדויק. אנו עדים, ראה קודם כל את מקרה קטאר לבריתות פוליטיות אסטרטגיות המשתמשות בנפט כדי לבסס את עליונותן הפוליטית. התרחישים משתנים במהירות, וזה בדיוק הקושי שחברות ושווקים צריכים להתמודד איתו.
כמה ואיך יכבידו הסנקציות הללו על ונצואלה ומה יכולות להיות להן?
זה אומר: ערעור יציבות, לפחות בשלב ראשוני. מדינה שחיה 92 אחוז ממשאבי האנרגיה שלה נכנסת לשלב של ברירת מחדל אוטומטית. יש לא רק נאום סנקציה, אלא הדבר החשוב ביותר, ואין לזלזל בו, הוא שוונצואלה היא הבעלים של המשאב המינרלי, אבל רוב מתקני הזיקוק האסטרטגיים ממוקמים במדינות אחרות. מפיקים אבל לא זיקוק סופי. זה קצת המצב של המזרח התיכון לפני 40 שנה, עודף של משאבים מינרלים אבל מעט תשתית, סימן לקושי תעשייתי גבוה ותלות מסחרית חיצונית.
האם זו המכה שתגרום לוונצואלה לשקוע?
תארו לעצמכם מדינה שוקעת כמו ונצואלה או אמריקה הלטינית, לא היה לי חשק להגיד את זה, גם כי ראינו כמה פעמים שבמצבים כלכליים קשים, בדרך כלל מדינה אחרת תמיד באה לתת יד. איפה שיש נפט יש חיים... והאינטרס של כולם, אנחנו מדברים על מדינה שפורחת מיצוא אנרגיה. אין ספק שהמצב הפנימי, אם לא יושג הסכם מדיני, יסבול מרגעים לא נעימים, אבל בל נשכח שזו גם מדינה שבה כבר למעלה מ-50 שנה קיימת מערכת כלכלית פנימית שלא תמיד מקבילה לעושר האמיתי. משאבי הטבע של המדינה.
בואו נסתכל על ארה"ב. אנו מבינים שהסנקציות יפגעו בבתי זיקוק בחוף המפרץ האמריקני התלויים בנפט ונצואלה. הבה נבין: מה יקרה וכיצד ועד כמה תושפע ארה"ב מהסנקציות הללו?
כפי שציינתי קודם, התמרון של ארה"ב ברור: על ידי הכוונה לסנקציות נגד מדינה, ובעלי המבנים האסטרטגיים לעיבוד המוצר, או התשתיות החשובות ביותר, הם שואפים למזער את עלות חומרי הגלם באמצעות סנקציות ולנצל ולמקסם זיקוק רווחים (אדמת ארה"ב) עם מיסוי ארה"ב. אמריקה מציגה את המשחק הזה לטבח: אם אתה רוצה לעבוד איתי, אתה לא יכול לקנות מוונצואלה ולהיפך. בדרך זו, לאור העניין המסחרי בארה"ב, יהיו מי שייטה לעבוד עם ארה"ב ולוותר על ונצואלה. הנפט הגולמי תמיד יצטרך ללכת לבתי זיקוק באמריקה, אבל יהיו הרבה יותר, לאחר שוויתרו על מישהו בגלל הסנקציות. תוצאה: עוד נפט ונצואלי באמריקה עם מסלול קבוע. זה כאילו ארה"ב קונה נפט גולמי בהנחה, ומטילה סנקציות על אחרים. בדרך זו, ונצואלה, אם לא עם סיוע חיצוני ממדינה גדולה, תצטרך לשחק את הקלפים האחרונים, ולכן, הסכם מדיני בין ניקולאס מדורו וחואן גואיידו, שבו עדיין ברמה בינלאומית לא ברור מי ומי הוא עם. בתי הזיקוק לא יושפעו, משאב המינרלים הפנימי היוצא יושפע וגם המדינות שיחליטו לפעול בסנקציות. אנו עדים למצב דומה של ארה"ב-עיראק בעידן סדאם חוסיין, גם אם טרם התרחשה התערבות צבאית של ארה"ב.
כיצד יושפעו ההשקעות הסיניות המתוכננות ומה יהיה גורלן אם מדורו ייפול?
בהצהרה לפני מספר ימים של דובר משרד החוץ הסיני, גנג שואנג, נאמר כי סין תמשיך לשתף פעולה עם ונצואלה, למרות הסנקציות האמריקניות. שתי מדינות שהן שותפות סחר מזה זמן רב והתמודדו יחד עם מצבים רבים. להשקעות של חברות הפועלות עם ונצואלה כבר יש השפעה שלילית, במצבים אלו לא יכול להיות אחרת. מה שאנחנו מנתחים הוא אפשרות של השקעות חדשות, שבהן כבר אושרו תוכניות כוננות לפעולות כלכליות חדשות והשקעות תשתיות.
איך גואידו ינהל את מגזר הנפט, החל מ-Citgo ו-PDVSA?
הדמות מאדורו ידועה, אך הפוליטיקה, האסטרטגיה התעשייתית והיחסים הבינלאומיים של גואיידו אינם ידועים. הנקודה היחידה שניתן לציין היא שהוא 'עובד' בבית הלבן, אבל מפעילים כלכליים בינלאומיים לא מעריכים את הגורם הזה בצורה חיובית, וגם חברות הנפט לא.
מי ירוויח מהסנקציות הללו? מה בדיוק תרוויח מזה קנדה? ומה ערב הסעודית והאמירויות?
ראינו את זה עם איראן, מדיניות הסנקציות באסטרטגיה תעשייתית היא אף פעם לא חיובית. הסנקציה תואמת את המגבלה לא רק של המדינה או המדינה הנתונה, אלא לכלל המשיכה סביבה. אני מתייחס במיוחד לאסטרטגיות שינקטו על ידי חברות ושותפים עסקיים. כאשר אנו נכנסים ל'משטר סנקציות', הקושי שלנו הוא להחליט במהירות על המדיניות הכלכלית והמסחרית שננקטה, ובהתחשב ביחסים שייפגעו לא רק עם המוסדות הפיננסיים (בנקים בינלאומיים) שתומכים בנו, אלא גם עם דיפלומטיים, מוסדיים. ויחסים נוספים. מדיניות הסנקציות תמיד הובילה לגיוון מסיבי של רכש המוצרים, לפחות במגזר שלנו, ראה מצב באיראן. קנדה, ערב הסעודית ומדינות אחרות, עד היום לא נוכל להסתכן בתחזית אם המצב לא יתבהר. בהחלט נראה מהפכה בהסכמים כלכליים-מסחריים ברמה הבינלאומית.
בואו נסתכל על אופ"ק: ונצואלה עומדת בראשה מתחילת השנה. מה יקרה בתוך אופ"ק? כיצד ישתנו איזונים ומדיניות אופ"ק? האם סעודיה משפשפת ידיים ואיראן מודאגת?
מאז הפגישה האחרונה בווינה, ערב הסעודית נכנעה לרצונה של ארצות הברית עבור ממשלת ונצואלה כשהחלה להגדיל את ייצור הנפט ביולי האחרון, לאחר שהנשיא טראמפ האשים את אופ"ק בשמירה מלאכותית על מחירי נפט גבוהים. הודות לייצור השיא הזה, המחירים שוב יורדים ו-OPEC חייבת להתחיל שוב להוריד מחירים, גם אם לא כל המדינות החברות יכולות להרשות זאת לעצמן וונצואלה ביניהן.אופ"ק, אמרנו את זה כבר זמן מה, היום זה כבר לא הקרטל שמגן על המדינות המייצרות וייצוא הנפט. ירידה זו במנהיגות החלה כאשר הארגון הווינאי ערער את המדיניות הפנימית ואת מפות הדרכים שלו, והחל לנהל דיאלוג עם צדדים שלישיים, כדי להבטיח נתחי שוק קטנים. עדות זו לפחד מצד אופ"ק הייתה מרכיב בסיסי בפיצול הפנימי שבו הובילה קטאר את הדרך. האיזונים בתוך אופ"ק כבר לא קיימים כבר שנים, ובזמנים אלו, כל חברי הארגון מיישמים מדיניות ואסטרטגיות עצמאיות כדי להציל את האינטרסים שלהם. זה מעולם לא קרה בתוך אופ"ק. למעשה, על פי התקנון, כל ההחלטות שיש לבצע חייבות להיעשות פה אחד.
מי ישקיע בשיקום מגזר הנפט של ונצואלה אם מדורו ייפול? האם ייפתח קרב בין רוסיה לארה"ב?
הרשה לי לומר כמה מילים אלה ולהבהיר. נכון לעכשיו, שמלת השרטוט שתפורה על עצמי כבר ידועה. מה שמרסיי תמיד תמכה בדיקטטורים עם מחמוד אחמדינג'אד באיראן, סייף אל-אסלאם קדאפי בלוב ובימים האחרונים קראתי שאני פרו מדורו. אנו ממשיכים וממשיכים, כמו גם מייצגים את האינטרס האנרגיה התעשייתי והכלכלי של מגזר. לו יכולתי להתייחס באופן אישי לכמה שיקולים ברמה הפוליטית, אבל זה לא המקרה והמטה, ברמה היזמית והתעשייתית, המשימה שלנו היא לשמור על האינטרסים הכלכליים והתעשייתיים כמו גם על ההשקעות שיש לחברות שלנו בכך. מדינה, מדינה, משטר או אחר. כל שאר התרחישים בעלי אופי ונושאים שונים הם בסיסיים עבורנו ועבור הקהילה הבינלאומית, אבל עסקים זה משהו אחר. אלו יהיו מילים חזקות, אבל זו המציאות. ונצואלה עבור חלק גדול מאספקת הנפט/אנרגיה הבינלאומית נקראת Nicolàs Maduro ולפני כן תמיד נקראה הוגו צ'אבס. יש לי ספקות שלי, ולא רק שלי, שארצות הברית תצליח ב'מבצע המופשט' הזה של כיבוש. אז אני שומר לעצמי את הזכות לראות מה יקרה בימים הקרובים.
מה תעשה סין?
חברות המעורבות בהשקעות שונות עם ונצואלה כבר נקטו באמצעי הזהירות הראויים במשך זמן מה. כפי שאמרתי, במצבים אלו סעיף הפסד, אם כי קטן או לזמן קצר ולתקצב. מבין רבים, אולי סין הייתה היחידה שהביעה בגלוי עמדה של קרבה כלפי ונצואלה, אחרים קצת חוששים לבטא. אנו סקרנים לדעת את הקול האיטלקי בעניין, בהתחשב בכך ששוב אירופה ואיטליה הביעו דעות סותרות וזה הבין היטב מצבים רבים אחרים לנהל.