(מאת ניקולה סימונטי) ישנם סוגים רבים של כאבי שרירים ושלד, כולל כאבי גב וכאבי צוואר הרחם, אך גם כאבי שרירים וגידים כלליים ומפרקים. "לא מרגיש טוב עם עצמך, לחיות עם כאב מעצבן, מתמשך או מפוזר. הפרעות לרוב הנובעות מאורח חיים בישיבה, עודף משקל, אך גם - אומר קלאודיו קריצ'לי, נשיא האגודה האיטלקית לרפואה כללית - למתח ואורחות חיים לא נכונים". חיים מאופקים בכאב המגביל את הפוטנציאל של הסובלים ממנו, מפחית אופטימיות (36%), ביטחון עצמי (33%) ומייאש הגשמת חלומות ושאיפות (39%). "מערכת השרירים והשלד - אומר ד"ר ג'אנלואיג'י די ג'וליו, רדיולוג בבית החולים של מונופולי בארי) - היא מערכת מבני העצם, המפרקים והשרירים המבצעים פונקציות של תמיכה והגנה על האורגניזם, מאפשרים את תנועותיו והם מייצגים כ-80 % מהמשקל הכולל של גוף האדם.
מערכת השרירים והשלד יכולה להיות מושפעת ממספר פתולוגיות, מולדות או נרכשות, האחרונה מחולקת לניאופלסטית ולא ניאופלסטית; כולם דורשים הליך אבחון נכון לגישה טיפולית נאותה.
עבור פתולוגיות מומים מולדות, המשפיעות לרוב על מרכיב העצם, בדיקה רדיולוגית מספיקה לעיתים קרובות להשלמת תהליך האבחון. CT, בשל האפשרות ליצור שחזורים מולטיפלנריים ותלת מימדיים, ניתן לציין בתכנית מתקנת טרום ניתוחית.
פתולוגיות נאופלסטיות יכולות לנבוע משרירים, עצם ורקמות אחרות, סחוס, סיבי, גיד, אולם הופעת נפיחות, בהיעדר טראומה, והיעדר כאב, מובילה לזלזל בתמונה הקלינית ובאבחנה לעיתים קרובות השעה מאוחרת. . גישה קלינית נכונה והצעת חקירה אבחנתית ברמה ראשונה (אולטרסאונד מתאים להערכת מבני שרירים ורקמות רכות, רדיוגרפיה נאותה בחקר מבני עצם) דורשות לעיתים קרובות חקירה נוספת עם MRI, שיטה שבגלל המוזרויות שלה היא מסוגלת לאפיין טוב יותר את הניאופלזמה ולהבטיח פירוט אנטומי טוב יותר בהערכה טרום ניתוחית. CT מצוין רק במעקב.
למרבה המזל - מבטיח די ג'וליו - עם זאת, פתולוגיות לא נאופלסטיות הן שהכי פוגעות באוכלוסייה ומתחלקות לטראומטיות ולא טראומטיות.
טראומטולוגיה של הדרך כמו גם פציעות הספורט, של האגוניסט והחובב, נרשמה עלייה מכרעת בשנים האחרונות: במקרה זה, בחשד לנגעים בעצמות, יש לבצע צילום רנטגן, אולי משולב, במקרים מפוקפקים, מ-TC. אולטרסאונד, לעומת זאת, מצויין באוספים מודגמים / המטומות, נגעים בשרירים או בגידים. במקרים מסוימים, כאשר נדרשת הערכה טובה יותר של מבני הקפסולה-ליגמנטיים, אשר לא ניתן להעריך באמצעות אולטרסאונד מכיוון שהם עמוקים יותר או בלתי נגישים (תוך מפרקי), מבוצע MRI, המסוגל, עם זאת, להדגים אזורים של פגיעות עצם (שברים תוך ספוגיים), פציעות קלות הקשורות לטראומה לא ברורות מבחינה רדיולוגית אך בעלות רלוונטיות רפואית-משפטית-ביטוחית.
הפתולוגיה הניוונית המשפיעה לרוב על מערכת השרירים והשלד, באוכלוסייה עם גיל ממוצע גבוה יותר ויותר, היא דלקת מפרקים ניוונית, הפוגעת בעמוד השדרה ובחלק מהמפרקים (כתף, ירך, ברך, יד). אותם מחוזות מושפעים גם מפתולוגיות בעלות אופי ראומטולוגי, שבעבר ממוסגרות בטעות בתמונה הארתרוסית, כיום מובחנת יותר על ידי המרפאה השונה, בדיקות מעבדה עם חיפוש אחר נוגדנים ספציפיים ונגעים מסוימים בעצמות הניתנות לזיהוי רדיולוגי. פתולוגיות אלו, השונות בטיפול, מאוחדות בהשפעה החברתית הגבוהה גם מבחינת העלויות, ומכאן הצורך להתמקד בהן בצורה נכונה.
כאבים ואימפוטנציה תפקודית הם הסיבות הגורמות למטופל לפנות לרופא הכללי אשר בעזרת תמיכת מומחה ממליץ על בדיקת רנטגן בשלב ראשון. למרבה הצער, תהליך האבחון לרוב אינו מסתיים כאשר בדיקת רנטגן שלילית תואמת תמונה קלינית חיובית. במקרים אלו מומלץ להמליץ על MRI, המסוגל להדגיש את השלבים הראשוניים של המחלה. בכל מקרה - מסכם ד"ר די ג'וליו - אבחון מוקדם, לפני שהתרחשו תופעות הרסניות (שחיקות), מבטיח סיכוי גדול יותר לתוצאות טיפוליות טובות יותר.
למעלה מ-9 מתוך 10 איטלקים סבלו מכאבי שרירים ושלד לפחות פעם אחת בחייהם ול-93% היו אפיזודות בשנה האחרונה. 82% מהאיטלקים אינם מתערבים כאשר מתרחש כאב, אלא מחכים לפני שהם מתמודדים איתו; גישה מסוכנת, שכן כאב הוא פעמון אזעקה לגופנו וחשוב לא להזניח אותו, לזהות את הסיבות הבסיסיות ולהתערב מיד מהופעת התסמינים הראשונים. הדבר מאפשר למנוע החמרה בכאב, עם ההשלכות היחסיות על איכות החיים, ולפנות לפתרונות פולשניים יותר.
התמונה המדאיגה נובעת מסקר עולמי על כאב וכאבי שרירים ושלד בפרט, אשר במהדורתו השלישית כלל למעלה מ-24.000 אנשים ב-24 מדינות, תוך הדגשת גורמים תרבותיים, אך גם פסיכולוגיים ויחסיים חשובים, התורמים להפיכת כאבי שרירים ושלד למחסום. לרווחתם של יחידים וחברות.
הפגיעה הקשה ביותר היא עובדי המשרד. מי שסובלים הכי הרבה מכאבי שרירים ושלד הם אלו שעובדים ליד שולחנות עבודה (31% לעומת 26% מעובדי כפיים), תושבים באזורים עירוניים (66% לעומת 22% מהתושבים באזורים כפריים) ובעלי הכנסה גבוהה (43% מול 35 % מבעלי הכנסה נמוכה). אם הורים, הבעיה גוברת (58% לעומת 42% ללא ילדים).
89% מהאיטלקים המרואיינים מצהירים כי יש להם פחות מוטיבציה בעבודה עקב כאבי שרירים ושלד ו-86% מכירים בכך שהדבר משפיע לרעה על הפרודוקטיביות שלהם. יתר על כן, כמעט מחצית מהנשאלים (47%) אומרים שהכאב שלהם משפיע גם על האנשים שאיתם הם חיים או עובדים איתם. בעולם, 4 מתוך 5 נשאלים (75%) אומרים שהם מרגישים טוב יותר אנשים בימים שבהם אין להם כאב, 82% מודים שכאב משפיע על האופן שבו הם מתייחסים לאחרים ו-74% אומרים שכאב משפיע על מעשיו של האדם.
"נתוני 2018 - מבחין Konstantinos Vossos (צרכן GSK) - מאשרים את ההשפעה השלילית של כאבי שרירים ושלד על אנשים וחברות ומדגישים היבטים שראוי לנתח אותם ולהתייחס אליהם, כגון השפעות הכאב על הפסיכו-פיזי, על ההערכה העצמית ודימוי עצמי, אבל גם בתחום המשפחתי, הרגשי והחברתי".
למעלה ממחצית מהאיטלקים המרואיינים (56%) היו רוצים שייעשה יותר נגד כאבי שרירים ושלד, ובמיוחד הציפיות מופנות למומחים, כמו רופאים ורוקחים אליהם הם פונים בדרך כלל (85% ו-35% בהתאמה) אך על ידי כך רבים "לא מרגישים מובנים במלואם והם רוצים יותר הבנה ותשומת לב". הרופא והמטופל חייבים להיות בעלי ברית ביצירת דיאלוג ברור ומעמיק ככל האפשר על פרק הכאב, על מנת לזהות יחד את הדרך האבחנתית והטיפולית המתאימה ביותר". אבל, באיטליה, הזמן הממוצע של בדיקה רפואית אינו עולה על 9 הדקות הגורליות: כך עולה מנתוני האגודה האיטלקית לרפואה פנימית. פחות ממחצית משבדיה, שמתהדרת ב-22 דקות, עם הנחמה הדלה של ביצועים טובים יותר מבנגלדש, שם המעילים הלבנים מקדישים רק 48 שניות לחולים, כפי שאושר על ידי מחקר שפורסם ב-British Medical Journal. למעשה, רופאים כלליים איטלקיים נאלצים להגיע לביקורים מהירים מכיוון שהם מעטים ועומסים יתר על המידה. בתוך 10 שנים בלבד (מ-2005 עד 2015), עומס העבודה של רופאי המשפחה הוכפל יותר מהכפיל: בין פגישות, שיחות טלפון וביקורי בית, הקשר עם המטופלים ירד מ-4,6 ל-9,7, 12 במהלך XNUMX החודשים. זה הופך את הקשר ובעיקר את השיחה הנדרשת בין איש המקצוע למטופל לקשה יותר.
עזרה (שאינה מחליפה את הרופא) יכולה להינתן מהאתר www.vialiberaalmovimento.it. למידע, אינפוגרפיקה ומדריך מעשי כדי ללמוד כיצד לזהות ולתאר את הכאב שלך, בעד ראיון עם הרופא.
