(מאת מרקו זאצ'רה) לא נשמע לחלוטין, אני ממשיך להציע רעיון פשוט אך חשוב למיליוני עסקים ומשפחות: לחסום שיעורי בנק מקסימליים על מקדמות והלוואות בחשבון השוטף, תקף הן להלוואות מקומיות והן להלוואות ארגוניות. במיוחד עבור משפחות, חברות פיננסיות חסרות מצפון רגילות עוקפות את החוק ולעיתים קרובות נוהגות בשיעורי אגרות ובמקרה של מחדל (בהתחשב במשבר, ישנם מקרים רבים) אז מופעלות ספירלות חוב חשוכות מרפא, טרגדיות משפחתיות, תפיסת נכסים, עיקולים וכו '. אך מדוע איננו מתערבים בכך שאנחנו חוסמים את האינטרסים "para-usury" ומביאים אותם למקסימום, למשל, מתחת ל -10% בשנה "הכל כלול"? יתר על כן, אלה הן הלוואות המוענקות לעיתים קרובות על ידי חברות פיננסיות בעלות שקיפות מפוקפקת, אך עם זאת זהו פרק שנראה כי לא מעניין את הממשלה ולא את האופוזיציה.
אך בשלב זה, בהתחשב בכך שלא ניתן לדחות את תשלומי המשכנתאות והלוואות ללא הגבלת זמן, יש להציב "תקרה" גם על הבנקים. לדוגמא, על ידי החלטה שיש מגבלה על השיעור החל על מקדמות בחשבונות השוטפים "במזומן" של החברה ובעיקר בסעיפי ההוצאה "הנסתרים" השונים פחות או יותר שמכבידים על חשבונות שוטפים מסיבות שונות ומעוררות דמיון.
האם הפחתה בשיעורים הריאליים בערך פי חמישה מהאינפלציה לא תהיה יותר הגיונית? הנה רעיון שיכול לאפשר לעסקים ולמשפחות לשרוד ולבנקים (הרציניים) לא להיכשל.