רוחות מלחמה באוויר במזרח אירופה כאשר וושינגטון ומוסקבה מהדקות את עמדותיהן משעה לשעה.
"רוסיה לא יכולה להתעלם מפעילות נאט"ו והסיכון שהכוחות המזוינים האוקראינים יערכו פרובוקציות בדונבאס גבוה יותר", הרעם דוברו של ולדימיר פוטין, דמיטרי פסקוב. בעוד שבבריסל 27 שרי החוץ של האיחוד האירופי מחפשים "תיאום" על הקו שיש לנקוט עם מוסקבה, במיוחד על רף הסנקציות שיוטלו במקרה של פלישה, קייב אמרה שזה עתה פירקה "קבוצה פושעת" הנתמכת על ידי רוסיה שהכינה מתקפה.
נאט"ו, לעומת זאת, חיזקה את המחלקה שלה במזרח אירופה, עם שורה של מדינות בעלות הברית שהודיעו על שיגור של אנשים וכלי רכב, כולל ספינות ולוחמים. ארה"ב מתכוונת לפרוס חיילים בחבל הבלטי, מדברים על 5.000 חיילים, שאפשר להגדיל אותם במידת הצורך, הפנטגון, למעשה, הכניס עוד 8.500 חיילים ל"אזעקה".
אחד הדוברים של נציבות האיחוד האירופי בנושא הסנקציות נגד רוסיה אמר כי "יש אחדות חזקה בין המדינות החברות והשותפים הבינלאומיים שלנו עם הנחישות להיות מוכנים. העבודה מתקדמת מאוד על מנת להיות מסוגל להפעיל אמצעי הרתעה חזקים ואמצעים חזקים למקרה שהדיאלוג לא יצליח. אם רוסיה תתחיל להפרות עתידיות של הריבונות הטריטוריאלית או התוקפנות של אוקראינה, נגיב בעוצמה רבה, יהיו השלכות פוליטיות חזקות ויגרמו לתוקפן עלויות כלכליות אדירות"..
גם לונדון וושינגטון, כאמצעי זהירות, כבר צמצמו את צוות השגרירויות בקייב, והחזירו את משפחות הדיפלומטים לארץ. ברלין הציעה להם אירוח.
הכללי Pasquale Preziosa, לשעבר ראש המטה של החיל האוויר הצבאי והיום נשיא שלמצפה בטיחות di Eurispes, על La Verità הוא ערך ניתוח מעניין שמבהיר, בצורה מאוד ברורה, את מצב המתח שנוצר באמצע אירופה.
צמצום כוח האדם משגרירויות מערביות, מפרט הגנרל, הוא אמצעי זהירות לרמות המשבר שהושגו בעימות המתמשך בין אוקראינה לרוסיה. גם אם אבטחת השגרירויות בחו"ל היא זכות של המדינה המארחת, אוקראינה, החוששת לביטחונה שלה, כתוצאה מכך, לא תוכל להבטיח רמת אבטחה מספקת לשגרירויות הנוכחיות.
אף על פי שארה"ב מתכננת לשלוח 5000 חיילים לאזור הבלטי, אלו נחשבים אמצעים סמליים לסימון השטח שאינם מרמזים על רמה כלשהי של עימות צבאי, בהינתן גודלם של הכוחות הרוסיים הפרוסים בגבולות המסתכמים בכ-170.000 יחידות.
התחזקות כזו עשויה לתפוס אחיזה בשטח נאט"ו שלישי, רק כדי להעניק כוח רב יותר לרמת ההרתעה של הברית, לאור רמות המשבר הגבוהות בגבולות המזרח של אוקראינה.
יתר על כן, לנאט"ו כבר יש את המשימה"נוכחות משופרת קדימה", דווקא במדינות הגבול עם רוסיה על מנת לבלום את הבקשות הרוסיות המופנות לאוקראינה, אירופה וארה"ב.
על תחילתה של הסלמה צבאית אפשרית, Preziosa אמר את זה חיזוי העתיד במורכבות של היום הוא מסוכן מאוד מכיוון שהתרחישים נעים מסיכון לאי ודאות. עם זאת, המצב באוקראינה כיום נראה, מנקודת מבט היסטורית עד כה, דומה מאוד לזה של אוגוסט 2008 בגאורגיה, עם מניעים פוליטיים בסיסיים דומים לאלו של אוקראינה כיום.
נאט"ו, מדגישה Preziosa, חסרה את התנאים החוקיים, הקשורים לאמנות. סעיף 5 לאמנת נאט"ו, המניח מתקפה מזוינת נגד בעל ברית אחד או יותר של נאט"ו, על מנת להיות מסוגל להתערב צבאית בתמיכה באוקראינה, כמו במקרה של גאורגיה.
נוסף לכך, אוקראינה אינה בתנאים הכלכליים, החברתיים והצבאיים להוות איום ממשי על רוסיה. לאוקראינה יש תוצר של 155 מיליארד דולר בלבד, בעוד שלרוסיה יש תוצר של 1,5 טריליון דולר (פי אלף) והיא מצוידת בארסנל גרעיני גדול עם רמה נוספת של נשק היפרסוני.
מבחינה חברתית, גם אוקראינה כבר מחולקת בין חלק פרו-מערבי של האוכלוסייה לחלק פרו-רוסי. מאז ומתמיד, מזרחית לנהר ה-DNEPR, תמיד הייתה השפעה רוסית גדולה הן מסיבות כלכליות והן מסיבות אתניות, אובדן הקשר עם אותם אזורים פירושו איבוד חלק מהיסודות של המערכת הכלכלית הרוסית.
בעימות השרירי הזה, טוען Preziosa, שני הצדדים מביאים את הסיבות שלהם. רוסיה הכריזה בהרחבה, בכל הפורומים, על "קווים אדומים" משלה בנושא, אשר לעומת זאת, כבר נדחו אוטומטית על ידי ארה"ב, נאט"ו והאיחוד האירופי.
בשלב זה, מי שיש לו יכולת פוליטית אמינה להתנגד זמן רב יותר, המנהיגות והרצון והאמצעים להצליח להגיע ליעד העימות ינצחו.
אף אחת מהמדינות המעורבות בפרשת אוקראינה לא באמת רוצה עימותים חמושים והראשונים שישתמשו בכוח יפסידו במשחק. זו השוואה, אומר פרציוסה, שתוחק על שימוש מושכל בכוח.
בסוף העימות מישהו יפסיד מבחינת האמינות שהוא תופס ערך כה רב היום בתחרות האסטרטגית המתחוללת על הסדר העולמי החדש.
