חובת הזדהות

(מאת רוסנגלה צ'זארו, מנהלת קשרי מוסדות איידר) אנו חווים רגע טרגי חסר תקדים. כולנו מרגישים את עצמנו בסערה ללא מוצא.

אנו מצפים שעקומת ההידבקות תרד להחזיר את חיינו.

אבל אחרי, מה אחרי שנמתין איך זה יהיה?

עלינו להיערך מיד להתמודד עם זה ואתה יודע איך?

בסולידריות.

הסולידריות היא האמצעי היחיד שכל אזרח פשוט צריך להיערך למחצית השנייה טובה יותר מאשר למרבה הצער.

כפי שלימד אותנו האפיפיור לפני מספר ימים, אנו נציל את עצמנו יחד כי אף אחד לא יכול להציל את עצמו. החושך היורד בערינו יאפשר לשמש לזרוח שוב רק אם נפנה את מבטנו אל האחר.

בואו לא נותנים לאלה להישאר רק מילים, בואו נעשה ונעשה זאת במהירות. אנו עוזרים לנזקקים, כל אחד מהם איך הוא יכול ואיך הכי טוב לעשות את זה, בקטן, גדול, בשתיקה, צורח אבל בואו נעשה את זה.

בואו ננסה, בואו נחשוב, הסיכוי לעתיד הוא נוגד הדיכאון היעיל ביותר, אולי היחיד כרגע, פירושו של דבר שאם נעשה טוב לאחרים, עוד לפני שאנחנו עושים זאת לעצמנו, לכבוד שלנו, להערכה העצמית שלנו ומעל הכל אנו צריכים לעזור לפתור בעיה אדירה.

המדינה עומדת לחוות משבר כלכלי ענק לאחר משבר הבריאות. יהיה קשה להתחיל שוב ורק סולידריות, העזרה המוחשית של האחד כלפי השני, כלפי הקהילה יכולה להציל אותנו ואת עתיד ילדינו.

זו לא דמגוגיה, זו המציאות המוחשית של התקופה ההיסטורית שאנו חווים. כל אחד עושה את שלו, כמיטב יכולתו.

בואו נניח את זה ברשימת החובות שלנו, הכנות האינטלקטואלית שלנו תהיה אסירת תודה לנו על החיים.

אך כולכם חושבים מי מושל בנו, מכיוון שבנוסף למחויבות האישית והסולידריות, האזרח היחיד אינו יכול לעשות יותר.

חובת הזדהות