"המניעים" של אסטרטגיית האנרגיה האירופית בנושא הפחתת פחמן
(מאת גבריאלה דה מאיו) המחלקה לדיני אנרגיה למשפטים פדריקו השני, חבר AIDR וחבר מצפה הכוכבים AIDR לדיגיטציה של איכות הסביבה ואנרגיה
יישום המעבר האנרגטי במדינתנו הוא תופעה הדורשת גישה פוליטית, משפטית והתנהגותית חדשה הן מצד המוסדות והן מצד האזרחים. בהקשר זה מצוין הכיוון שלקח האיחוד האירופי אשר - עם הנחיות האיחוד האירופי 2018/844, 2018/2001, 2018/2002 ו- 2019/944 - דוחף את השימוש במינוף מס ובחדשנות טכנולוגית כגורמים גורמים להשגת של הפחתת פחמן מוחלטת.
למעשה, מדינות אירופה יצטרכו לפתח אסטרטגיה ארוכת טווח בשנים הקרובות כדי לתמוך בשיפוץ של בנייני מגורים ציבוריים ופרטיים ולא של מגורים.
די לומר כי בהקשר העולמי, אירופה היא היבשת עם השיעור הגבוה ביותר של עיור, וניתן לייחס למלאי הבנייה שלה כ -36% מכל פליטת ה- CO2 המיוצרת בשטח האיחוד.
בפרט, הנחיה 2018/844 - תיקון הנחיה 2010/31 בנושא ביצועי אנרגיה של בניינים (Energy Performance of Buildings Directive - EPBD) - הדגישה את הצורך של מדינות חברות בודדות להיות גבוה התייעלות אנרגטית וכדי להבטיח שאסטרטגיות שיפוץ ארוכות טווח יביאו להתקדמות הדרושה כדי להפוך מבנים קיימים לבניינים כמעט ללא אנרגיה.
יתר על כן, מכיוון שכל נקודת אחוז של עלייה בחיסכון באנרגיה מפחיתה את יבוא הגז ב -2,6%, המאמצים להגדיל את ביצועי האנרגיה של בניינים תורמים באופן פעיל לעצמאות האנרגיה של האיחוד ויש להם פוטנציאל עצום תנאי יצירת מקומות עבודה באיחוד.
כדי להשיג את היעדים של הפחתת פליטת גזי חממה ב- 40% לפחות עד שנת 2030, הנחיה הנ"ל, בנוסף לחובה לשפר את ביצועי האנרגיה של בניינים חדשים וקיימים, חזתה להכניס את מה שמכונה מדדים מודיעיניים ואמצעים לתמיכה בפיתוח תשתית טעינה לרכבים חשמליים.
הסיבה לכך היא שברור שהדיגיטליזציה של מערכת החשמל משנה במהירות את נוף האנרגיה. כיום, היכולת לשלוט מרחוק על בניינים או ערים באמצעות מכשירים חכמים והחיבור באמצעות גישה מרחוק הופכת מקומות נידחים לניטור ובעיקר לפתרונות יעילות בלתי ניתנים לביצוע.
בעקבות מגמת החדשנות הטכנולוגית, למעשה, ההנחיה מציגה את התקליטור. אינדיקטור מוכנות חכמה (SRI), כלומר אינדיקטור המודד את יכולתם של מבנים להתאים את צריכת האנרגיה לצרכים האמיתיים של התושבים, ולשפר את פעולתם ואת האינטראקציה שלהם עם הרשת. במונחים אלה, חדשנות טכנולוגית תהפוך מבנה שמסוגל להבטיח יעילות אנרגטית, ולהתאים את פעולתו לצרכי משתמשי הקצה, עם יכולת ליידע אותם בצורה נאותה על צריכת אנרגיה.
ואין ספק כי יישום טכנולוגיה זו משפיע גם על הגמישות של הביקוש הכולל לחשמל, כולל היכולת להשתתף באופן פעיל ופאסיבי בביקוש ולהביא בחשבון את תנאי הרשת (במצב תגובה לדרישה), למשל. דוגמה באמצעות גמישות ויכולת העברת עומסים.
המחוקק האירופי אינו מגביל את עצמו, אך רק עם ציון חדשנות טכנולוגית ככוח המניע של תהליך של הפחתת פחמן מלא, אלא גם מתווה את המדיניות הפיסקלית לקביעת דרך זו, תוך ציון כי על המדינות החברות להכין, בתחום הבנייה, תמריצים ממוקדים. "לפיתוח מערכות הנטייה לפתרונות מודיעיניים ודיגיטליים בסביבה הבנויה.
גישה כזו מציעה הזדמנויות חדשות מבחינת חיסכון באנרגיה, ומספקת לצרכנים מידע מדויק יותר על דפוסי הצריכה שלהם ומאפשרת למפעיל המערכת לנהל את הרשת בצורה יעילה יותר.
מכאן משתמע שמנגנונים פיננסיים, תמריצים והתגייסות של מוסדות פיננסיים לשיפוצים לשיפור היעילות האנרגטית של בניינים חייבים למלא תפקיד מרכזי באסטרטגיות השיפוץ הלאומיות ארוכות הטווח ולקידום פעיל של המדינות החברות.
צעדים כאלה אמורים להביא למתן הלוואות משכנתא ליעילות אנרגטית לשיפוץ בניינים, לקידום השקעה ציבורית במלאי בניין חסכוני באנרגיה, למשל עם שותפויות ציבוריות-פרטיות או חוזים לביצוע אנרגיה מרצון, לספק כלי ייעוץ וסיוע נגישים ושקופים, כגון נקודות עצירה המספקות שירותי חידוש אנרגיה משולבים.
המחוקק האירופי רואה אפוא את דינמיקת הפיתוח של מדיניות תמריצי מס בתחום ההתייעלות האנרגטית כמפתח להשגת הפסקת הפינוי מפחם, ובנקודה זו קורא למדינות החברות לקדם באופן פעיל מדיניות תמריצים זו, לטובת של ארגון מחדש של המורשת הבנויה ושל התחדשות עירונית שמטרתה לעצב מחדש את הערים.
בכיוון של שיפור החדשנות הטכנולוגית ותרומתה להגדלת החיסכון באנרגיה, למשל הרחבה - שהוסדרה במדינתנו עם חוק מס 27 מה- 2019 בדצמבר 160 (חוק התקציב 2020) - ויתורי מיסוי להתקנה והפעלת מערכות אוטומציה ביתית, כגון תרמוסטטים חכמים ומכשירים אחרים לאוטומציה לבניין, המאפשרים ניהול אוטומטי מותאם אישית של מערכות חימום או ייצור מים חמים ביתיים או מיזוג קיץ, לרבות את השלט הרחוק שלהם דרך ערוצי מולטימדיה.
ניכוי המס של 65% מכלל הסכום שהוצא, המכונה גם "בונוס אוטומציה ביתית", נועד להגדיל את מודעות המשתמשים לצריכת אנרגיה ולהבטיח הפעלה יעילה יותר של המערכות.
המאפיינים שלמכשירים אלה חייבים להיות מדגימים את המטרה שתושג עם מתן ניכוי המס, מכיוון שעל מכשירי המולטימדיה לאפשר הפעלה מרחוק, כיבוי ותכנות שבועי של המערכות ולציין באמצעות ערוצי מולטימדיה את צריכת אנרגיה, באמצעות אספקה תקופתית של נתונים. בנוסף, עליהם להציג את תנאי ההפעלה הנוכחיים ואת הטמפרטורה שנקבעה של המערכות.
המטרה ארוכת הטווח - הקלת הפיכתם של מבנים קיימים לבנייני אנרגיה כמעט אפסיים - קודמה גם בהוראת 2018/2002, שהדגישה את הצורך לקדם יציבות רבה יותר עבור המשקיעים, על מנת לעורר שיפוצים. בניינים עמוקים.
במקביל, המחוקק האירופי, עם הנחיית 2018/2001, זיהה - ככלי יעיל מאוד במטרה להפחית את פליטת החממות - את הפחתת צריכת האנרגיה, התקדמות טכנולוגית גדולה יותר, תמריצים לשימוש והפצה. תחבורה ציבורית ושימוש בטכנולוגיות חסכוניות באנרגיה.
תפקידה של ההתקדמות הטכנולוגית בניהול רשתות וייצור חשמל ממקורות מתחדשים מודגש גם בהוראה 2019/944, בה נקבע כי הצרכנים יוכלו ליהנות מהכנסתם המלאה של מערכות מדידה חכמות כאשר מבוא כזה הוערך באופן שלילי, הם צריכים להיות מסוגלים לבחור במערכת מדידה חכמה ובחוזה עם מחירי חשמל דינמיים.
זה, למעשה, מאפשר לצרכנים להיות מעודכנים בזמן אמת על הצריכה שלהם, בהתחשב בכך שהעדר נתונים כאלה מנע מהם להשתתף באופן פעיל בשוק האנרגיה.
אך תפקיד ההפרעה הדיגיטלית לא נוגע רק לנכסי נדל"ן עירוניים, אלא לרשת כולה, הכרוכה בתהליך המעבר ממודל האנרגיה הנוכחי המבוסס על שימוש בולט במקורות מאובנים (פחם, נפט, גז טבעי) ועל תשתיות המסוגלות להעביר מקורות למרחקים ארוכים כאלה, למודל של ייצור אנרגיה מבוזרת, המבוססים על יחידות ייצור נרחבות (רוח, שמש, פוטו וולטאית, ביומסה וקוגנרטורים) במידות קטנות המחוברות ישירות למשתמשים ובמתח נמוך.
בתרחיש חדש זה, מיועדת לרשת החשמל להפוך את עצמה בהדרגה מרשת "פסיבית", בה זרימת הזרם זורמת ממקום הייצור לזו של צריכה, לרשת "פעילה" ו"אינטליגנטית "(חכמה) רשת), המסוגל לנהל ולווסת זרמים חשמליים מרובים הנעים באופן לא רציף ודו כיווני.
לעומת רשתות החשמל המסורתיות, למעשה, רשתות חכמות ממצות את היתרונות מהעידן הדיגיטלי, אם כי אין ספק שהמעבר ממודל האנרגיה לזה שמבוסס על ייצור מבוזר ומופעל על ידי מקורות מתחדשים לא יהיה פשוט ולא בקיצור, מכיוון שכל ניסוחי ההצעות התפעוליות חייבים לספק אינטגרציה, הכרחית למערכות רשתות חכמות, בין: טכנולוגיית מידע ותקשורת, מדידה חכמה, חימום מחוזי וקירור מרחוק ביישומים עצמאיים או מחוברים לרשת, אחסון חשמלי ו יישומים תרמיים, מיקרו קוגנרציה, כוח לגז.
על פי תפיסה זו, הטכנולוגיות הנוכחיות מאפשרות לנו לדמיין עולם שבו לעמוד השדרה האנרגטי פונקציות "הצלה" מהותיות בהשוואה למערכות מקומיות, מתקדמות ויעילות טכנולוגית, המאפשרות עצמאות מקומית מנקודת מבט של כלכלה מעגלית, עם יתרונות מונחים של תחרותיות-אטרקטיביות מקומית, תעסוקה, הפחתת פליטות ורווחה באופן כללי (חשוב על מתחדשים מקומיים, ניידות בת-קיימא, שירותים מחוברים לערים חכמות ושטחים חכמים).
מעבר עדין, זה שאנו חווים, בו ויתורי מס, יחד עם חדשנות טכנולוגית, יכולים למלא תפקיד משמעותי בהנחיית השלב הנוכחי של מעבר האנרגיה, אשר בשל גורמים שהפכו כעת כמעט לחירום, מחייב בהכרח גישה שיטתית ומתואמת כך שמדיניות הסביבה תשתלב לחלוטין במדיניות האקלים.
לעתים קרובות אנו מדברים על ערים חכמות (מה שמכונה ערים חכמות), ועוד יותר על קהילות חכמות, המובנות כמקומות או הקשרים טריטוריאליים שבהם השימוש המתוכנן במשאבי אנוש וטבע, המנוהל ומשולב באמצעות טכנולוגיות, מאפשר ליצור מערכת אקולוגית המסוגלת לעשות שימוש מיטבי במשאבים ולספק שירותים משולבים וחכמים יותר ויותר.
למעשה, ערים חכמות צריכות לשלב מודל ממשל שבו משתפרת השתתפותם של משקיעים שנקראים להשקיע בטכנולוגיות, ולכלול נושאים ציבוריים ופרטיים, ואז פותחים מודלים למימון חדש. , גם במקרה זה בהתחשב במקורות הציבוריים (לאומיים ועל-לאומיים), ובצורות המימון הפרטי, ובמודלים של שותפות ציבורית-פרטית.
אם האיחוד האירופי פגע אפוא במונחים של אסטרטגיית אנרגיה המובילה להפחתת פחמן מוחלטת, זה הזמן לשלב ולהטמיע הנחיות אלה בארצנו. וללא ספק צו החקיקה האחרון 10 ביוני 2020, נ. 48, אשר ביישום הוראת 2018/844, מקדם את שיפור ביצועי האנרגיה של מבנים, תוך התחשבות בתנאי האקלים המקומיים והחיצוניים והדרישות הנוגעות לאקלים הפנימי.
עם זאת, נוסח הגזירה, גם אם הוא מציג רעיונות מעניינים, כמו למשל הקמת הפורטל הלאומי לביצועי אנרגיה של מבנים, במטרה העיקרית לספק לאזרחים, עסקים והמינהל הציבורי מידע על ביצועי האנרגיה של בניינים. ועל תעודות ביצועי האנרגיה, זה יכול היה לנצל טוב יותר את ההזדמנויות המרובות שמציעה חדשנות טכנולוגית מבחינת יעילות אנרגטית של נכסי הנדל"ן העירוני.
התקווה היא, אפוא, שבשלבים הבאים של עדכון אסטרטגיית הבנייה ארוכת הטווח, כחלק מתוכנית האנרגיה והאקלים המשולבת, ההנחיות האירופיות בנושא הפחתת פחמן יהיו מתורגמות לתחזיות קונקרטיות יותר לגבי קידום - גם באמצעות מדיניות תמריצים - של טכנולוגיות חכמות, כולל כאלה שמעדיפות את החיבור ההדדי בין בניינים.
אין ספק, למעשה, שרק גישה רחוקת-עין הבוחנת את הצורך להשקיע בחדשנות טכנולוגית ולקדם, באמצעות מיסוי מועיל, התנהגויות חדשות מצד בעלי העניין והאזרחים, יכולה להביא להתפתחותם של התייעלות אנרגטית באזורים המקומיים והעירוניים ויצירת פתרונות תחבורה חדשניים וקיימים.
גבריאלה דה מאיו - המחלקה למשפט דיני אנרגיה פדריקו השני, חבר AIDR וחבר מצפה הכוכבים AIDR לדיגיטציה של הסביבה והאנרגיה