(מאת ג'יאנקרלו דה ליאו) בהקשר הכלכלי העולמי הנוכחי, המגיפה שנגרמה על ידי נגיף הקורונה והסגר כתוצאה מכך יצרו בעיות עצומות עבור מגזרים רבים, בפרט תעשייה, מסחר ותיירות.

באיטליה, טכנולוגיות המידע והתקשורת זכו לתפקיד נרחב ואסטרטגי, המסוגלות לשנות באופן עמוק את הפעילות הכלכלית של חברות ואת התנהגות האזרחים כלפי שימוש בכלים טכנולוגיים (כגון מסחר אלקטרוני, אתרי מידע, יישומי טלפון נייד וכו'. ). וכתוצאה מכך תופסת חשיבות רבה לאוריינות לטכנולוגיות דיגיטליות.

בהקשר זה, AICA (האגודה האיטלקית לאינפורמטיקה וחישוב אוטומטי), עמותה ללא מטרות רווח, אשר משימתה פיתוח ידע תקשוב על כל היבטיו: מדעי, טכנולוגי, יישומי, כלכלי וחברתי, בשיתוף SDA. Bocconi, השיקה ב-2003 פרויקט רחב היקף במטרה להעריך, ככל האפשר במונחים כמותיים, את העלות ש"בורות מחשב" עלולה לגרור עבור הקהילה.

בשנת 2004 הסקר התמקד בתחום בעל חשיבות חברתית רבה, כמו מגזר הבריאות, בהיותו ברור מאוד שמטרות היעילות והפרודוקטיביות מקבלים קונוטציות מאוד מיוחדות המבדילות אותו ממגזרים כלכליים אחרים.

"בורות" ממוחשבת טומנת בחובה סיכון של כישלון בהתאמת מיומנויות מקצועיות ספציפיות לסביבה ההופכת בהכרח יותר ויותר מורכבת ושכרוכה בעלויות אי-פרודוקטיביות ניכרות, המוערכות עבור המגזר בכ-850 מיליון יורו בשנה; נתון באותו סדר גודל כמו הוצאות ה-IT של מגזר הבריאות כולו ומייצג 0,84% ​​מההוצאות הבריאות הציבוריות של המדינה כולה.

הניתוחים שנערכו הובילו להערכת תשואה שנתית להכשרה בסיסית, כגון ECDL (רישיון נהיגה מחשב אירופי), של למעלה מ-2 מיליארד יורו. התברר, במיוחד, איך הצוות הרפואי היה והוא זה שיכול לתרום הכי הרבה להגדלת התפוקה של המערכת כולה. נוצרה מסגרת הטרוגנית של אספקה ​​ושימוש בשירותי בריאות שבה רק לעתים נדירות קיימת רשת, המובדלת מאוד בין הצפון, המרכז והדרום. בצפון, נראה היה כי תוכניות ממשל משותפות בתוך המבנים והשימוש נפוצות יותר. נראה היה שהשירותים הדיגיטליים מתקדמים יותר. זה יכול להיות קשור למודעות רבה יותר לפוטנציאל החדשני של ICT ולתרבות של מקבלי החלטות בתחום הבריאות המכוונים לתוכניות של אינטגרציה "מרשתית" של מערכות מקומיות.

יתרה מזאת, על פי הנתונים שעלו מהמצפה הלאומי הראשון בנושא מיומנויות דיגיטליות בבריאות שקדם AICA בשנת 2016, בקשותיהם של אנשי מקצוע במגזר היו שיתוף והכשרה, כדי לנצל באופן מלא את כל ההזדמנויות של דיגיטציה.

כדי לנתח ולאמת את "מצב האומנות", נערך מחקר, באמצעות ניהול שאלון מקוון שנבנה אד-הוק ומובחן בחלקו עבור כישורים מקצועיים ספציפיים.

רוב אנשי המקצוע היו מוכנים לשינוי והמודעות לערך השימוש בטכנולוגיות בתהליכי אבחון וטיפול, לא רק ברמת הניהול וההדרכה, נרכשה ונאלצה להתמודד עם מיומנויות חדשות שיש לרכוש, בעיקר טכנולוגיות. עבור רופאים ואנשי מקצוע רבים נתפסה "החובה לעשות דיגיטציה" זו כנטל. יתרה מזאת, ממחקרי ארגון הבריאות העולמי המתייחסים ל-5 השנים האחרונות, נראה כי ההשקעות בהכשרת צוותי בריאות לא היו מספקות וכי פגיעה נוספת בפיזור של מיומנויות דיגיטליות חדשות היא ההתנגדות של הצוות לשימוש בחדשים. שיטות טיפול הכרוכות בהחדרת טכנולוגיות בריאות (73% מאנשי מקצוע בתחום הבריאות).

כיום, מחלות כרוניות נפוצות יותר ויותר ואוכלוסיה מבוגרת יותר ויותר המושפעת ממחלות כרוניות יותר מחייבות טרנספורמציה העוברת מתרופה המבוססת על אבחון וטיפול במחלות לרפואת 4P (Preventive, Predictive, Personalized, Participated).

ההתפשטות ההולכת וגוברת של מערכות מחשב ומידע במערכת הבריאות הלאומית (תיק בריאות אלקטרוני, רפואה טלפונית, מערכות תומכות החלטות קליניות, הדפסה תלת מימדית, בינה מלאכותית, רובוטיקה, בריאות ניידת וכו') מחייבת התגברות על מכשולים לא רק מבניים אלא מעל לכל. תַרְבּוּתִי.

לכן יש צורך בהכשרה נאותה ועדכון רציף של אנשי מקצוע העובדים במגזר הבריאות, כמו גם מעורבות פעילה של המטופלים ב-

החלטות קליניות שניתן לקבל רק הודות למידע הולם ונכון.

אבל אילו מיומנויות דיגיטליות צריך איש מקצוע בתחום הבריאות כיום?

אלו שהופכים את עבודתו היומיומית למהירה וקלה יותר עוזרים לו להקדיש יותר זמן למטופל ופחות לבירוקרטיה, כמו היכולת להשתמש ב:

1. מערכות דיווח קול ותוכנות תמלול, המסייעות לרופאים ולאנשי מקצוע בתחום הבריאות לשפר את הדיאלוג עם המטופל, כי כתיבת דוחות מהירה הרבה יותר ויותר מכך, אם התוכנה מצוידת במתרגם, קל יותר להבין אותה, לפחות בחלקה. , גם חולים הדוברים שפות אחרות, בהיעדר מתורגמן;
2. הרשומה הרפואית האלקטרונית ותוכנה לניהול מטופל, התומכות באיסוף ואחסון כל המידע על המטופל, מאבחון ועד טיפול, מטיפולים שנקבעו ועד לתרופות שנלקחו לאורך זמן ולקיום תורים, רשימות המתנה ורשמיות בירוקרטיות;
3. "מערכות ניטור מטופלים", מערכות לניטור הפרמטרים החיוניים של המטופל באמצעות חיישנים: הם מכשירים המחוברים למטופל המודדים טמפרטורה, קצב נשימה, לחץ דם ופרמטרים נוספים ושולחים אותם למחשב המעבד אותם בזמן אמת לדיווח על כל חריגות .

מיומנויות אלו אינן בדרך כלל חלק ממסלול הלימוד האקדמי ולכן יש צורך במדיניות משותפת ומשותפת לאימוץ כלי תקשוב ופתרונות בריאות דיגיטלית אשר בשילוב עם שינויים ארגוניים מתאימים ורכישת מיומנויות חדשות, מייצרים חיסכון והתייעלות. ופרודוקטיביות (צמצום טעויות רפואיות, צמצום טיפול מיותר, צמצום תורים, צמצום מסמכי נייר ועוד) שיכולים להשפיע לטובה על התקציבים ההולכים וקטנים של האזורים. יתרה מכך, השקעה בטכנולוגיות ICT בבריאות מהווה יתרון משמעותי לכלכלה ולפריון של מדינה, באמצעות תמריצי תעסוקה ויצירת מקומות עבודה חדשים.

אם לא ניתן להפקיד את שירותי הבריאות בידי עוזרים דיגיטליים, הצוות הרפואי יוכל, הודות לכלים אלו, להפוך את שירותיו למהירים ויעילים יותר, גם להשיג בזמן אמת, הודות לשימוש מושכל בידע מעודכן מבסיסים וממאגרי מידע ומערכות תומכות החלטות קליניות מידע חיוני לטיפול בחולה המבוסס על העדויות המדעיות העדכניות ביותר.

הכישורים הדיגיטליים של אנשי מקצוע בתחום הבריאות בעידן Coronavirus