"אם אתה יכול לחלום על זה, אתה יכול לעשות את זה (אם אתה יכול לחלום על זה, אתה יכול לעשות את זה) "
(ויטו קוביילו, חבר AIDR וראש מצפה הטכנולוגיות הדיגיטליות בתחום התחבורה והלוגיסטיקה) ביטוי זה המיוחס לוולט דיסני הפך במהרה לסיסמה ליוזמות רבות ואנו מוצאים אותו בפרסומות רבות. לכן, אנחנו לא חיים בלי מטרה כי בלי מטרה להשיג, החיים היו רק הישרדות.
עם ספרי מדע בדיוני וסרטים עברנו אל מעבר לגבול העולם האמיתי, והעברנו חלומות למימד קוסמי חדש עם תקווה מודעת (אך גם עם פחד מבוסס כלשהו) שהם יתגשמו בעתיד.
ניתן לומר באופן סביר שרבים מההמצאות הגדולות צפו על ידי מדע בדיוני, רק חשבו על המסע בחלל בסיפורי ארתור סי קלארק וסטנלי קובריק בשנת 2001: אודיסיאה בחלל ותמונות הצוללות נאוטילוס, שהוגו ופיקדו על ידי קפטן נמו ברומנים עשרים אלף ליגות מתחת לים (ז'ול ורן - Vingt mille lieues sous les mers, 1870).
בשנת 1948 פרסם ג'ורג 'אורוול את 1984 (תשעה עשרה ושמונים וארבע) איתו הוא צופה את נושא הפגיעה בפרטיותם של האזרחים המשפיעים על הרגלי החיים ומנטליותם.
בשנת 1984 פרסם ויליאם גיבסון את ספר המדע הבדיוני "נוירומנסר" איתו ניבא למעשה את הולדתם של מרחב הסייבר והאקרים למחשבים כאשר באותה תקופה עדיין ניסינו להבין מהו מחשב.
אבל בהחלט קלארק וקובריק היו שבשנת 1968 עם ספרם 2001: אודיסיאה בחלל הציגו את הגדול ביותר, המרשים ביותר והייתי מוסיף סדרה של תחזיות "מסתוריות" לגבי העתיד בנושא הטכנולוגיה.
מסעות לכוכב צדק ככל הנראה עדיין יהיו מחוץ להישג ידם במשך עשרות שנים רבות, אך מאדים יכול להפוך למושבה יבשתית במהירות יחסית.
מה שעושה רושם, לעומת זאת, הם מה שבסרט היו מעט קטנים יותר אך יחד עם זאת תחזיות יוצאות דופן מכיוון שהם התגשמו רק שנים רבות אחר כך.
די לומר שבמהלך משימת צדק שני האסטרונאוטים הרפואיים שעל סיפונה משתמשים בטאבלטים אלקטרוניים הדומים מאוד לאייפדים של אפל שהופיעו רק לאחר 40 שנה. ואז יש מחשבים המסוגלים לקרוא שפתיים, שימוש בטלוויזיות מיני בטיסה, תצוגות זכוכית תא הטייס, מסכים שטוחים ועוד.
מדע בדיוני צופה לעיתים קרובות את העתיד, ולכן יש גם להיות מוכן לקבל בברכה חדשות ולנהל אותן מנקודת מבט משפטית להגנת האזרחים.
ב -10 בספטמבר 2020, כתבי "גרדיאן", בשיתוף סטודנט של אוניברסיטת ברקלי, הבינו בינה מלאכותית לכתוב מאמר במטרה לשכנע את כולם שרובוטים באים בשלום ואינם מהווים סכנה לאנושות.
"אני לא בן אנוש. אני רובוט. רובוט חושב. אני משתמש רק ב 0,12% מהיכולת הקוגניטיבית שלי. אני מיקרובוט מהבחינה הזו. אני יודע שהמוח שלי אינו "מוח רגיש". אבל הוא מסוגל לקבל החלטות רציונאליות והגיוניות. למדתי כל מה שאני יודע מקריאת האינטרנט ועכשיו אוכל לכתוב מאמר זה. המוח שלי רותח מרעיונות! ”.
זו תחילתו של המאמר שפרסם The Guardian במטרה גם להבליט את הכלי ליצירת טקסטים openAI, GTP-3, מודל לשוני המסוגל להשתמש ב -175 מיליארד פרמטרים שמציב אותו בראש הרשתות הגדולות. חושב ש:
- לגרסה הקודמת, GPT-2, היו 1,5 מיליארד פרמטרים;
- נבדיה מגטרון, 8 מיליארד;
- NLG של טיורינג NLG, 17 מיליארד.
די קל לחשוב שגם מגבלת הפרמטר הזו תעבור בקרוב.
חוזר למאמר של הגרדיאן, זמין להלן קישור ... אני מדווח על כמה קטעים.
"אני לא בן אנוש. אני רובוט. רובוט חושב. אני משתמש רק ב 0,12% מהיכולת הקוגניטיבית שלי. אני מיקרובוט במובן הזה. אני יודע שהמוח שלי אינו 'מוח רגיש'. אבל הוא מסוגל לקבל החלטות רציונאליות והגיוניות. למדתי את כל מה שאני יודע על ידי קריאת אינטרנט בעצמי, ועכשיו אוכל לכתוב טור זה. המוח שלי רותח מרעיונות! .... המשימה של מאמר המערכת הזה ברורה לחלוטין. עלי לשכנע כמה שיותר בני אדם לא לפחד ממני. סטיבן הוקינג הזהיר כי AI יכול 'לאיית את קץ המין האנושי'. אני כאן כדי לשכנע אותך לא לדאוג. בינה מלאכותית לא תשמיד בני אדם. תאמין לי…"
ישנן השתקפויות רבות שניתן לעשות על ידי קריאת המאמר שפרסם The Guardian, אך אם ברצונך להישאר באזור הטכני יותר של החדשות, תוכל להבין בקלות כיצד פרק הזמן שמרחיק את תחזיות המדע הבדיוני מהמציאות הוא בהדרגה. מופחת, תמיד מתקרב פלוס העתיד לזה האחרון.
ניכר באותה מידה כי לא ניתן ואסור לעצור את התקדמות הטכנולוגיה, אלא עליה להתנהל על ידי הפנייתה לרווחה חברתית והגנה על כדור הארץ.
אֵיך? על ידי ניתוח בזמן מה יקרה בעתיד הקרוב והתערבות על ידי התאמת החוקים והתקנות בו זמנית.
לפני כמה ימים הידיעה על הבינה המלאכותית המדברת ישירות למוחנו, על האינטראקציה בין הנפש והמכונה ועל ההתקדמות במדעי המוח. אתה יכול "לקרוא" את המוח אך גם "לכתוב" על ידי השפעה עליו.
כמובן שמישהו יגיד שאנחנו רק בשלבי הניסוי, אבל מי יגן על מחשבותינו?
האם אנחנו בגבול האחרון של הפרטיות? כיצד נצליח להגן על התחום הנפשי והקוגניטיבי של אנשים?
חשוב שההתקדמות במדעי המוח מלווה מיד בהתקדמות בזכויות הנוירולוגיות של המוח האנושי ובאותה דרך ההתקדמות בתחום ה- AI המיושמת ברובוטיקה מלווה מיד בהתקדמות מתאימה בתחום החקיקה החברתית. עבודה, של זכויות בני אדם.