חודש כן או חודש לא? בינתיים איטליה אומרת לא

דבר עורך

בלשכה התקיימה אתמול הצבעה מכרעת בנוגע להסמכה לאשרור ה-ESM (מנגנון היציבות האירופי). התוצאה הייתה דחיית ההצעה, עם 72 קולות בעד, 184 נגד ו-44 נמנעים. לפיכך הייתה חלוקה עמוקה בתוך הלשכה בנושא שאיטליה רודפת אחריו כבר שנים.

הפלגים הפוליטיים הביעו עמדות שונות: המפלגה הדמוקרטית, +Europa, Italia Viva ו-Action תמכו באשרור, בעוד ש-Fratelli d'Italia, Lega ו-Movimento 5 Stelle התנגדו. Forza Italia, אנו המתונים וברית הירוקים והשמאל נמנעו, וחשפו הטרוגניות פוליטית מורכבת.

באופן מפתיע, ראש הממשלה לשעבר ג'וזפה קונטה הצביע בהסכמה עם ג'ורג'יה מלוני ומתאו סלביני, והראה התכנסות של עמדות בין הפלגים המנוגדים. הממשלה ניסתה להמעיט בתוצאה, והדגישה את האיתנות של מערכת הבנקאות האיטלקית והציעה שלשינוי המוצע ל-ESM לא תהיה השפעה מכרעת על המדינה.

האופוזיציה הגיבה בקריאה להתפטרותו של שר הכלכלה, ג'אנקרלו ג'ורג'טי, בהתחשב בהצבעה בתבוסה. המתיחות הפוליטית צפויה לעלות ולסלול את הדרך להמשך הקמפיין לקראת הבחירות הבאות באירופה. יש לציין כי איטליה היא המדינה היחידה באיחוד האירופי שטרם אישרה את רפורמת ה-ESM, מה שיצר נקודת מוצא פוטנציאלית לדיון ברמה האירופית.

מהו ה-ESM?

מנגנון היציבות האירופי (ESM) הוא ארגון בין-ממשלתי המהווה חלק מהאסטרטגיה המיושמת על ידי האיחוד האירופי להבטיח יציבות פיננסית בגוש האירו. באופן קונקרטי, הוקמה קרן קבועה, המכונה גם "קרן החילוץ הממלכתית", שמטרתה להעניק תמיכה כספית למדינות הנקלעות לתנאים כלכליים קשים.

יש לה פוטנציאל הלוואות של 500 מיליארד שניתן ליישם בדרכים שונות: הלוואות (בפרט ממדינות נושים לאלו בקושי); רכישות של איגרות חוב ממשלתיות; קווי אשראי כאמצעי זהירות.

עם זאת, מדובר בכלים שניתן להשתמש בהם רק בתנאים ספציפיים. במצבים מורכבים יותר, א תזכיר המכילה תוכנית התאמה מאקרו-כלכלית (ולכן מספקת מדיניות המשפיעה על ההוצאה הציבורית או המיסוי) בעוד שניתן להקפיד פחות במצבים זהירים.

ברמת הממשל, ה-ESM מונחה על ידי "מועצת נגידים" המורכבת משרי אוצר מאזור האירו. עבור רוב ההחלטות נדרשת הצבעה פה אחד של הגוף, אך עבור בקשות דחופות, שעשויות להגיע מהוועדה או מהבנק המרכזי האירופי (ECB), הרוב הנדרש עשוי לרדת ל-85%. עם זאת, לא לכל השרים יש משקל זהה במועצה: הרלוונטיות של ההצבעה של האדם תלויה למעשה בכמות ההון ששילמו המדינות הבודדות עבור הקמת ה-ESM.

כל מדינות גוש האירו חתמו על חלק מהון לטובת ה-ESM. כל מדינה תורמת לקרן ביחס לאוכלוסייתה ולתוצר המקומי הגולמי שלה. ההון שנרשם עד כה שווה ל-704,8 מיליארד יורו, מתוכם 80,5 מיליארד שולמו בפועל לקופת הארגון.

המממנים העיקריים הם צרפת, גרמניה ואיטליה, בהתאמה עם 189,45 מיליון יורו, 142,27 מיליון ו-125,02 מיליון הון רשום. הם תורמים בסך הכל למימון 64,5% מהקרן. לכן הן מדינות שיש להן משקל רב יותר בקבלת החלטות בהצבעה, שווה בסדר גודל ל-26,7%, 20,1% ו-17,6% ויכול להפעיל את זכות הווטו בהחלטות הדחופות ביותר. תפוקות מתחת לשני מיליון עבור המדינות הקטנות ביותר של האיחוד: לטביה (1,94). אסטוניה (1,79), לוקסמבורג (1,75), קפריסין (1,37) ומלטה (0,63).

עם זאת, במונחים של הון שנפרע, כל המדינות עומדות על 11,4% מהמנויים. בנתונים מוחלטים, גרמניה שילמה 21,65 מיליון יורו, צרפת 16,26 ואיטליה 14,29.

נכון לעכשיו, קיימות חמש תוכניות מימון שהושלמו בהן ה-ESM: אירלנד (2010-2013), יוון (2012-2018), ספרד (2012-2013), קפריסין (2013-2016) ופורטוגל (2011-2014).

חודש כן או חודש לא? בינתיים איטליה אומרת לא