(מאת מאוריציו ג'יאנוטי - נשיא SAI Ambrosini) המקרה של שמונה עשרה ספינה זה באמת מדאיג מכיוון שהוא חושף את קיומם של חילופי מידע מהימנים ומהימנים בין משרד הפנים לבין משמר החופים - חיל הים לבקרה וניהול חירום ההגירה, "תופעה" עדינה מאוד לביטחון מדינתנו.
מידע מהיר המופץ היטב בין הרשויות המוסמכות מאפשר מענה מבצעי מהיר, מתאים ומשותף בכל הרמות.
מה שחמור עוד יותר, המתרחש מדגיש גם זהות דלה של מרכיבים פוליטיים-מוסדיים שונים של הממשלה.
יש כנראה סכסוך חזק בין משרד הפנים למשמר החופים. היום "איל טמפו" מדבר על אנטיפטיה חזקה בין מטאו סלביני למפקד החיל, האדמירל ג'ובאני פטורינו. האדמירל תומך ב"חובה המוסרית "להציל את כולם. עכשיו הוא היה מסכן את הכיסא.
תמיד עקבתי מקרוב אחר בעיית זרמי הנדידה בים התיכון, שכאמור בנאום משנת 2017, מאז 1984-85 היו כל מדינות המערב והמזרח מודעות וכולם ידעו לאילו אסונות היינו מגיעים עם האלף החדש אם אמצעים לא נלקח בזמן.
כדי להתמודד עם המצב, הושקה תוכנית ספציפית לים התיכון בה כל המדינות הסכימו והצטרפו; למרבה הצער, למרות מחויבותה של איטליה, התוכנית לא הועילה מעט מכיוון שבאחת אחת כל המדינות, צרפת המובילה, החליקו, ונחשב ליותר נוח לפעול אחרת, בטח שלא לתת יתרונות למדינתנו, הרעיון של מארה נוסטרום עושה זאת השותפים שלנו מעולם לא אהבו את זה.
אנו במצב שכולנו מכירים ויותר מהגירה אנו מדברים כעת על פלישה אמיתית שעלינו מוטלת החובה להפסיק אם אנו רוצים לשמור על שלמותנו; בהקשר זה, אני מסכים עם התוכנית של האלוף CA וינסנזו סנטו, לשעבר ראש ה- SM של נאט"ו באפגניסטן, תזכיר לממשלה המציע שימוש ב התערבויות טקטיות צבאיות להתמודד עם תוכנית הפלישה המיושמת כבר זמן מה נגדנו.
שמה שקורה זו תוכנית אמיתית מוכיח הארגון הלוגיסטי של מי ששולט בפועל בהגירה לחופינו, בשיטות ההפעלה שהם נוקטים והתמיכה שהם יכולים לסמוך עליהם; מספיק לשאול מי מספק את הסירות המתנפחות הענקיות ומנועי החוץ הקשורים להתמודדות עם המעבר? האם כל כך קשה לאתר את היצרן? אומרים שהם סינים, ואם כן, איך הם משיגים את לוב? האם קשה מדי לאתר את הסככה ביבשת, או אם רק הבד מגיע מסין, היכן נמצאת בית המלאכה לבנייה? ואם מייצרים אותה באוניית משק, היכן היא עוגנת?
בעניין זה בילינו שנים בלי להרים אצבע, מדוע?
התמודדנו עם הבעיה במבצע האיטלקי היחיד שהושק בשנת 2103 בשם מארה נוסטרום שהשתלט עליו בסוף 2014, לפני שפג תוקפנו (2015), פעולת סוכנות פרונטקס של האיחוד האירופי בשם טריטון; ואז מגיע מבצע תמיס (מהגרים שיורדו בנמל הקרוב ביותר) שהושק גם על ידי פרונטקס שהחליף את טריטון מאז פברואר 2018. במקביל, מאז יוני 2015, מועצת האיחוד לענייני חוץ של האיחוד האירופי פתחה במבצע סופיה במעורבות נכסי חיל הים של EUNAVFOR MED וכלי טיס צבאיים לפחות עד ליום 31.12.2018.
כפי שניתן לראות, פריסת כוחות עצומה ובזבוז משאבים אליהם יש להוסיף את המחויבות של ארגונים לא ממשלתיים; אני שואל את עצמי ואני שואל אותך, האם כל אלה משנת 2013 ועד היום באמת שימשו להתמודד עם הפלישה שעוברת ארצנו ולא רק? האם האבטחה שלנו השתפרה?
לא רבים באיטליה יודעים שכבר שנים במקומות אחרים אך לא עד כה פועל כוחות ימיים משולבים של CMF כוח צבאי ימי רב לאומי בו משתתפות כשלושים מדינות, כולל איטליה.
ה- CMF נוצר בכדי להגן על התנועה באזורים ימיים רגישים במיוחד למאבק בפיראטיות, סחר בנשק, סחר בסמים, טרור וכל פעילות מערערת יציבות אחרת והפעלתו הקים 3 כוחות משיכה התלויים בפיקוד ארה"ב הממוקם בבחריין: מאז 2002 CTF 150 הפועל בים סוף, באוקיאנוס ההודי ובים הערבי, מאז 2009 CTF 151 הפועל במפרץ אדן ובחופי סומליה, מאז 2004 ה- CTF 152 שנמצא בים הערבי.
שיתוף הפעולה הרב-לאומי האמיתי הזה מקורו בראשית שנות ה -90 בזמן המשברים בעירק, כווית ובאזורים הסמוכים והניסיון שצברה ה- CMF הוא עצום כמו שילוב מבצעי בין הצי המשתתף, שהוא ברמות הגבוהות ביותר המבטיח הצלחה מלאה. מהמשימות שהוא מבצע מדי יום כפי שאתה יכול לקרוא באתר https://combinedmaritimeforces.com/author/cmf24/ או בפוסטים של כוחות ימיים משולבים (CMF) [donotreply@wordpress.com].
לא מובן כיצד לא ניתן היה להעביר חוויה כזו לים התיכון מיד עם תחילת הפלישה; גישה טקטית צבאית מסוג זה לא הייתה מאפשרת לנו להגיע לנקודה בה אנו נמצאים, כל כך הרבה חיי אדם היו נחסכים, סכום הכסף העצום שהוצא עד היום היה משמש כדי לעזור לאוכלוסיות חסרות כל הביתה, פשע עסקות לא היה לו "חומר" לעבוד עליו, היה פחות מרחב תמרון עבור הטרוריסטים וכנראה שהיה הרבה יותר בהירות בלוב, מדינה מוכה מלחמה שהיום אנו מכירים טוב לגמרי איך ומדוע זה פרץ, שנראה יציבות והתאוששות של ריבונות.
הכוחות הימיים המשולבים מורכבים מ -29 מדינות שכולן סולידריות, ואילו באיחוד האירופי יש 28 לעתים קרובות מאוד עוינות זו לזו ועל כך כולנו נקראים לשקף עמוקות.
אין ספק שמישהו יגיד שמדובר בשני דברים שונים ואני מסכים בבירור, אבל אני תוהה: EUNAVFOR MED האם מבצע סופיה, למשל, מצליח להילחם ביעילות בסחר בבני אדם ובכל מה שכולל פרקטיקה זו על ידי העמדת הדין לפשע העסקי הכרוך בכך? ומה עם העמותות שקשורות לכל זה?