למרות שהתעשייה שלנו במובן המחמיר תורמת "רק" 21 אחוז לתוצר הלאומי, בין 2007 ל-2022 הערך המוסף הריאלי של פעילות הייצור האיטלקי ירד ב-8,4 אחוזים, בצרפת ב-4,4, 16,4 אחוזים, בעוד שבגרמניה השינוי היה חיובי. ואפילו שווה ל-+8,9 אחוזים. מבין מדינות אירופה העיקריות, רק ספרד, עם -XNUMX אחוזים, רשמה תוצאה גרועה משלנו. זה מה שמשרד המחקר של CGIA אומר.
הבה נזכור שמסוף מלחמת העולם השנייה ועד היום, 15 השנים האחרונות היו השנים הקשות ביותר עבור רוב מדינות המערב. לגבי איטליה, למשל, המיתון הגדול של 2008-2009, משבר החוב הריבוני של 2012-2013, המגיפה של 2020-2021 והפלישה לאוקראינה על ידי רוסיה ב-2022 שינו באופן עמוק את פני הכלכלה שלנו. עם זאת, כדאי להדגיש שבין 2019, השנה שקדמה לפרוץ המשבר הכלכלי/בריאותי הגדול ביותר מאז מלחמת העולם השנייה, לבין 2022, מגזר הייצור האיטלקי השיג התאוששות גדולה מזו שנרשמה בשאר המדינות העיקריות האחרות. מדינות האיחוד האירופי. בקיצור, אם נרחיב את תקופת התצפית החל מהמשבר הפיננסי של משכנתאות הסאב-פריים, עדיין לא החזרנו את הקרקע האבודה, אחרת, אם נצמצם אותה החל ממשבר המגיפה שהתפוצץ לפני 4 שנים, לאף תעשיית ייצור גדולה אחרת באירופה.
לפיכך, סביר להניח שהמשברים של 2008-2009 ו-2012-2013 בהחלט הפחיתו והחלישו את מספר חברות הייצור הקיימות באיטליה, אך חיזקו את החוסן והביצועים של אלו שנותרו בשוק, אשר בהשוואה למתחרות זרות. , התגברו על ההשפעות השליליות שנגרמו על ידי משבר המגפה 2020-2021 במומנטום רב יותר.
ההצלחה שנרשמה במיוחד בשנתיים האחרונות על ידי המוצרים המיוצרים באיטליה בכל השווקים העיקריים בעולם היא, למעשה, אישור לתזה שנחשפה זה עתה.
- מיצוי מוביל, תרופות ומזון גם טובים. זיקוק שמן, עץ וכימיקל גרוע
המגזר בתעשייה האיטלקית שסבל מההתכווצות השלילית הכבדה ביותר בערך המוסף ב-15 השנים האחרונות היה זיקוק קוקס ונפט (38,3 אחוזים). אחריהם עץ ונייר (-25,1 אחוז), כימיקלים (-23,5 אחוז), ציוד חשמלי (-23,2 אחוז), חשמל/גז (-22,1 אחוז). מאה), רהיטים (-15,5 אחוז) ומטלורגיה (- 12,5 אחוזים). לעומת זאת, הסקטורים שמראים שינוי צפוי מהסימן פלוס הם מכונות (+4,6 אחוז), מזון ומשקאות (+18,2 אחוז) ומוצרי תרופות (+34,4 אחוזים). בין כל החטיבות, החולצה הוורודה מגיעה למגזר המיצוי שאמנם יש לו ערך מוסף מוגבל יחסית במונחים אבסולוטיים, אך רשם עלייה מפחידה של 15 אחוז ב-125 שנה.
- הדרום קרס ורק הצפון מזרח החזיק
גם בין 2007 ל-2022, הערך המוסף הריאלי של הענף בדרום קרס ב-27 אחוז, זה של המרכז ב-14,2 אחוזים ובצפון מערב ב-8,4 אחוזים. רק הצפון-מזרח[5] רשם תוצאה חיובית שהגיעה ל-+5,9 אחוזים.
ברמה האזורית, החברות של בזיליקטה הן שרשמו את הצמיחה בערך המוסף של הענף החשוב ביותר (+35,1 אחוז). תוצאה שלפי משרד המחקר CGIA מיוחסת במידה רבה לתוצאות המצוינות שהשיג מגזר המיצוי, הודות לנוכחותן של Eni, Total ושל Shell ב-Val d'Agri ו-Valle del Sauro. במקום השני נמצא טרנטינו אלטו אדיג'ה (+15,9 אחוזים) שהצליחה לסמוך על הניקוד של מגזר המזון החקלאי, הפצת אנרגיה, מפעלי פלדה וחברות מכניות. במיקום השלישי, לעומת זאת, אנו רואים את אמיליה רומניה (+10,1 אחוז) וממש ליד הפודיום ונטו (+3,1 אחוז). מהמקום החמישי ואילך, כל אזורי איטליה מציגים שינוי שלילי בצמיחה בערך המוסף. המצבים הקריטיים ביותר התרחשו בקלבריה (-33,5 אחוז), ב-Valle d'Aosta (-33,7 אחוז), בסיציליה (-43,3 אחוז) ובסרדיניה (-52,4 אחוז).
- מילאנו, טורינו וברשיה נותרו המחוזות התעשייתיים ביותר במדינה. צמיחה פורחת בטריאסטה, בולצאנו ופארמה
ברמה המחוזית, מילאנו (עם 28,2 מיליארד יורו של ערך מוסף נומינלי ב-2021) נותרה האזור הכי "ייצור" במדינה. אחריה טורינו (15,6 מיליארד), ברשיה (13,5 מיליארד), רומא (12,1 מיליארד) וברגמו (11,9 מיליארד). מתוך 10 המחוזות המתועשים ביותר באיטליה, 7 ממוקמים לאורך הכביש המהיר A4. מבין כל 107 המחוזות שנבדקו, המחוז שרשמה את הצמיחה הגבוהה ביותר בערך המוסף התעשייתי הנומינלי בין 2007 ל-2021 הייתה טריאסטה (+102,2 אחוזים). מיד לאחר מכן אנו רואים את בולצאנו (+55,1 אחוז), פארמה (54,7 אחוז), פורלי-צ'זנה (+45 אחוז) וגנואה (+39,5 אחוז). עם זאת, השטחים שבהם ההפסדים בערך המוסף היו משמעותיים יותר, נגעו לסאסארי (-25,9 אחוז), אוריסטנו (-34,7 אחוז), קליארי (-36,1 אחוז), קלטניסטה (-39 אחוז) ונואורו (-50,7 אחוז).
הירשם לניוזלטר שלנו!