(מאת רוזנגלה צ'זארו) לוסיה עזולינה, שרת החינוך, אמרה שלמידה מרחוק במגיפה זו הייתה הצלחה.
אני חושב על בדיחה, סאטירה, קרוזה שמחקה אותה. אני טועה, הוא אמר את זה ברצינות. זה רציני.
לאחר חודשיים של בתי ספר סגורים, השר הסיק את מסקנותיו כי מה שמכונה DAD מתנהל כשורה.
סוג זה של חגיגה עצמית של שירות מאולתר ללא שום הכנה על ידי אף אחד, עורר נסיבות קשות ומסובכות העומדות בחיי היומיום של משפחות איטלקיות הנמצאות בהסגר, בחיי הורים שנאלצים לעבוד יותר מבעבר כדי להתמודד עם הם מדאיגים משבר כלכלי מהבית בעבודה חכמה, אך עליהם לדאוג גם לבית, לבשל, לדאוג לילדים בכל הגילאים, לנהל מחשבים אישיים וחיבורי אינטרנט ולהקות שאינן מחזיקות בשלל הקשרים.
לשר עזולינה אין ילדים, מנהל משרד, אבל ניהול משפחה במצב משבר זה דבר אחר. לנהל את הכל ולכולם ברגע הנורא הזה יש איזונים עדינים ושבריריים, שמתפרקים זה רגע והתוצאות הן רבות, רבות מדי ואז טיפול בתיקון אינו פשוט כלל.
דמיין בית של 50 מ"ר, משפחה שגרה שם עם שני ילדים, לעתים קרובות שלושה, רק מחשב אחד זמין עם חיבורים קשים.
ילדי בית הספר היסודי שאינם מבינים מה קורה סביבם, המאמינים ש"בתי ספר סגורים "פירושם חופשה ובמקום זאת הם נאלצים לכיסאות על ידי הוריהם, שבעודם מנסים לעבוד, נשארים עם עיניהם עליהם, עיניים הם מחשמלים כל תנועה, מכריחים אותם ללמוד, מחקר שבכך מאבד את היופי של הידע. בזמן שהבן הצעיר עוד יותר רוצה לשחק, לאכול, יש לו התפרצות כי הוא רוצה ללכת לפארק על הנדנדה, במגלשה ואתה לא יכול.
אני מבקש לבקש מהשר לחזות ביום "רגיל" של חי DAD. שיעורים שלמים של: "האם אתה מרגיש אדון?"; "אין לי קו!"; "אני לא רואה שיתוף מסך!"; "אני כבר לא שומע!"; "המצלמה שלי נעולה!" ויכולתי להמשיך חמישים דקות, שזה משך השיעור.
אז יש, אבוי, בתי ספר שהחמירו עוד יותר, כאלו שמעולם לא החלו להשתמש ברשת כדי ללמד את תלמידיהם. זה המצב עד היום, אחרי חודשיים.
ומה יקרה אחר כך?
שמעתי את זה: שלושה ימים מחצית מהתלמידים תהיה פיזית בכיתה והחצי השני מחובר לאינטרנט, שלושת הימים האחרים יחליפו.
ארגו: כאוס בכאוס. סה"כ יותר. יותר ויותר משפחות בסכנה.
אני עדיין קורא שבריאות תהיה מוגנת בדרך זו. בשיטה זו? ומי אומר את זה? קוביד לא סיפר לאיש כיצד יתנהג בספטמבר.
בינתיים יחלפו שישה חודשים, זמן רב להתערב בצורה נחושה ויעילה במערכת האיקטיקה של בתי הספר האיטלקיים, על הכנת מבנים, כיתות לימוד, גנים, על חינוך טכנולוגי, על תכנות פס רחב אולטרה לכולם, אך מעל הכל למשלוח מחשב אישי לכל המשפחות הזקוקות לו.
מכיוון שעל כל הילדים להיות זכות ללמוד באותו אופן כמו אחרים, ללא כל הבדל.
ושוב, על בית הספר לדבר עם הילדים, להסביר להם מה קורה ומה יקרה או יקרה. עלינו להכין אותם לכל המשתנים האפשריים ועל בית הספר לעשות זאת, הרשות היחידה המוכרת על ידי ילדים בעניין זה.
עלינו להגן על עתיד ילדינו וללא תרבות זה לא אפשרי.
נכון להיום אין הנחיות, בתי הספר ממשיכים לגשש באפלה בחברת משפחות איטלקיות.