הסדר העולמי מבוסס הכללים שהוקם על ידי המדינות המנצחות במלחמת העולם השנייה נופל תחת מכות של סכסוכים חדשים: מלחמות מתמשכות הן הכלי הנבחר כדי להיות מסוגל לחלק מחדש את הכוח בין מדינות בקנה מידה עולמי. אם ההרתעה הצבאית הופכת פחות יעילה בהרתעת התקפות מצד עמיתים, יש צורך לחזק את החוסן של מדינות.
דבר עורך
הכללי Pasquale Preziosa באחד ממאמרי המערכת שלו על Formiche.net מסביר את התרחיש הבינלאומי בעקבות המלחמות המתמשכות באמצע אירופה ובמזרח התיכון.
אמנת פריז משנת 1990, הבסיס לארכיטקטורת הביטחון באירופה, הופרה על ידי הפלישה הרוסית לאוקראינה, ולפני כן על ידי הפלישה הרוסית לגאורגיה. סופה של המלחמה הקרה הוביל ל"אטומיזציה של איומים", שרבים מהם (כמו חמאס, למשל) מחזיקות בנשק ובתמיכה של מדינות אזוריות חזקות (איראן), שבמקרים מסוימים הופכות אותן ליכולות כמו מדינות אחרות.
במזרח התיכון, היכולות הצבאיות של כמה קבוצות בשילוב עם קנאות אידיאולוגית הפכו את החישוב הרגיל של עלות-תועלת שבבסיס הרתעה צבאית שעליו מבוססת יציבות אזורית ארוכת טווח. אם ההרתעה הצבאית הופכת פחות יעילה בהרתעת התקפות של עמיתים, יש צורך לחזק את חוסנן של מדינות. בתרחישים של היום, אם כן, קיום רק כוחות מזוינים ברי קיימא הוא מרכיב הכרחי אך לא מספיק.
כּוֹשֵׁר הִתאוֹשְׁשׁוּת
החוסן של מדינה הוא מעבר להישג ידה של אחת בלבד השקעות בביטחון (עמוד צבאי), דחייב לשקול גם את שני העמודים האחרים של הביטחון הלאומי, כלומר זה הכלכלי וזה של כוח רך קשור לערכים לאומיים ולכן להגנה על אזרחיה. הנושאים המרכזיים של ימינו הקשורים למלחמה ושלום חורגים ממחקר של נסיבות צבאיות ויש להטמיע אותם לתרחישים בהם עוסקת הגיאופוליטיקה של אסונות טבע ומגפות.
מדינות המערב כיום חייבות להיות מוכנות גם להרתיע התקפות מתוקפים חיצוניים וגם מוכנות לספוג, להתאושש ולנצח אם ההרתעה הצבאית תכשל במטרתה. השאלה החשובה ביותר היא האם למדינה, בכללותה, יש את התכנון, המבנים, היכולות, ובעיקר את הלך הרוח והרצון, הדרושים להשגת רמת חוסן מספקת. לא ניתן ליישם או להפיק מושגים אלו ערב סערה אפשרית. תכנון ארצי חדש להתמודדות עם משברים חדשים נחוץ כדי להתמודד עם בעיות שעלולות להתעורר בסופו של דבר עם הזמן.
תוכניות המגזר יכסו הקצאה, אחסון של דלק, אנרגיה, מים, מזון, תחבורה, ספנות, תעופה, תקשורת, שירותי בריאות, תרופות, משאבי בנייה וכן הלאה. לכן, ההגנה של המאה ה-21 אינה יכולה להיות ממוקדת רק בכוחות המזוינים ובהשקעות ארוכות טווח, אלא גם להכין את המגזרים הכלכליים, התעשייתיים, החקלאיים וההגנה האזרחית להיות מוכנים לכל אירוע.
מדינות אוטוקרטיות רבות רוצות/דורשות את המעבר מהעולם החד-קוטבי שלאחר המלחמה הקרה לעולם רב-קוטבי, שכלליו אינם ידועים עדיין, ובכך מעלה את רמות אי הוודאות לפתרון סכסוכים מתמשכים. כל מדינה צריכה לפתח יכולת חוסן לאומית בטווח הקצר כדי להגביר את רמות הביטחון הלאומי ולנווט טוב יותר את המאה ה-21 הסוערת.
הירשם לניוזלטר שלנו!