מרכזיותם של משאבי אנוש וטכנולוגיות
(מאת דייוויד ד'אמיקו מיור מנהל ומנהל AIDR) ברגע חירום מורכב זה ביותר בארצנו בעקבות בעיית COVID-19, רוב העובדים הציבוריים והפרטיים נאלצו לשנות את מצב העבודה שלהם על ידי מעבר לעבודה חכמה, אשר ככל הנראה תמשיך מיושם גם לאחר ה- 18 במאי.
המשמעות היא שממשלות ועסקים ציבוריים יצטרכו לבצע בחירות אסטרטגיות נאותות כדי לתמוך בדרך שונה של עבודה לאורך זמן, ודאי על סמך השקעות בטכנולוגיות אך גם ובעיקר על חשיבותם של גורמים שונים, הקשורים למאפיינים מסוימים של "אנושיות", אליו יהיה צורך יותר ויותר להתייחס.
אחד המאפיינים הללו הוא "תחושת השייכות", שצריך לגלות מחדש, אותה תחושת גאווה של להיות חלק מקהילה של אנשים העובדים במינהל ועסקים ציבוריים, למען אינטרס קולקטיבי כללי במדינתנו. ככל שלמינהל או חברה ציבורית תהיה יותר היכולת לבנות, לתמוך ולחזק את תחושת השייכות, כך יהיו תוצאות חיוביות וניתן להשיג ערך ציבורי, ערך פרטי וכתוצאה מכך גם ערך למדינה.
אם אנו מודעים לכך, עלינו לאשר בתקיפות כי בעתיד, תפקידם של "אנשים" הוא יותר ויותר מרכזי.
הטיפול במשתפי הפעולה שלך, הצוות חייב להיות היעד המנחה האסטרטגי של כל רשות וכל חברה. במובן זה, יש צורך "לבנות" ו / או "לבנות מחדש" יחסי אמון עם הצוות. המשמעות היא, למשל, לחשוב על בריאותם ובטיחותם, התפתחותם המקצועית המתמשכת ושיפור הכשרון.
לפיכך על תפקידי ה- HR והפומבי יש אחריות גדולה ויש להם הזדמנות נהדרת, נכון לעכשיו, גם לבצע פעולות נאותות אשר בהכרח צריכות להתחיל מהעצמת המיומנויות והמחויבות המקצועית, כמו גם מהתערבויות מבניות באימונים.
אם ברצונך להתייחס ברצינות ובקפדנות לנושא העבודה החכמה בשלב 2 לאחר חירום, עליך בהכרח להתמקד בהתערבויות אימונים ממוקדות, לא רק למשתפי פעולה אלא גם בכל רמות הניהול, בפרט בפיתוח מיומנויות רוחביות, לעיתים קרובות מוזנח ומתואם: אוטונומיה, ביטחון עצמי, גמישות / יכולת הסתגלות, התנגדות ללחץ, יכולת לתכנן ולארגן את עבודתו או את עבודתם של אחרים במקרה של המנהל, להיות אחראי על עצמו. עדכון מקצועי, עבודה לקראת יעדים והשגת תוצאות, רוח יוזמה, מיומנויות תקשורת, עבודת צוות, פתרון בעיות, מנהיגות.
ללא מיומנויות אלה, יהיה קשה לעבור מתרבות של הגשמה (המבוססת על שעות עבודה) לתרבות של תוצאות (המתמקדת בהשגת יעדים מדידים ומאתגרים), אשר מתחתנת במלואן עם המתודולוגיות ה"עבודה החכמה ".
לתפקיד המרכזי של אנשים עלינו להוסיף כמובן את נושא המתרחש הדיגיטלי התשתית, הטכנולוגי והתרבותי שעלול לעבודה חכמה גם לגרום לבעיות של פתרון מורכב.
הדו"ח האחרון של ISTAT משנת 2019 מספק לנו אחוז ממוצע של משפחות שיש להן חיבור לאינטרנט בפס רחב של 74,7% (78,1% במטרופולינים), ומדגיש כיצד באיטליה, המתרחש הדיגיטלי של התשתית של רשתות תקשורת עדיין מייצגות נושא קריטי, למרות המאמצים וההשקעות המבניות שנעשו עד כה. נתוני הכיסוי הטריטוריאלי של בתים משפחתיים בפס רחב (עד הורדה של 30 מגהביט לשנייה) ובפס רחב אולטרה (מ- 100 מגהביט לשנייה ל -1 גיגהבייט לשנייה במורד הסוללה) מראים אחוז של 96% ו -45,4% בהתאמה ברמה הארצית (מקור http://bandaultralarga.italia.it/). יתרה מזאת, ישנו מצב של כיסוי לא אחיד בשטח הלאומי, מה שמוביל גם להדגשת אי השוויון הקישורי בין הערים והאזורים השונים, שלא לדבר על האזורים ההרריים והאפנינים.
באשר לחלוקה הדיגיטלית הטכנולוגית, מתייחסים במקום זאת להענקתם האישית של עובדים ולכלים העומדים לרשות החברות או הממשלות הציבוריות לעבודה חכמה, לעיתים קרובות אינן מספיקות כדי להבטיח ביצועי עבודה אפקטיביים.
לדוגמא, יכול לקרות שעובד במינהל ציבורי צריך לשתף את בנו האישי או הטאבלט האישי שלו עם בנו, שבמקביל עליו לקחת שיעורי הוראת מרחק. או שהחברה לא רכשה שירותי תוכנה נאותים כדי לאפשר למשתפי הפעולה שלה לעבוד מרחוק ביעילות. אם נוסיף לכך גם את הפער הדיגיטלי התרבותי (רק 29% ממשתמשי האינטרנט בקבוצת הגילאים 16-74 הם בעלי כישורים דיגיטליים גבוהים), המועדפים גם על ידי גיל ממוצע גבוה מאוד למדינתנו, אנו יכולים לדמיין כמה בתנאים אלה קשה לחשוב כיום על עבוד חכם יעיל באמת, כמו גם להבטיח את קיימותו לאורך זמן. לכן יש להגדיר מדיניות ציבורית המכוונת גם לסבסוד להקצבות אינסטרומנטליות של עובדים ציבוריים ופרטיים ולחברות, בעיקר בינוניות-קטנות, מבלי להזניח את ההתערבויות בהפצת תרבות דיגיטלית ברחבי השטח הלאומי.
לבסוף, איננו יכולים להזניח את הסיכונים הכרוכים בעבודה חכמה, אשר חלקם מתייחסים לבריאות כגון, למשל, לחץ הקשורים לעבודה, קשיי ניתוק, אשר חשוב להם להגדיר תקנות יישום נאותות וכאלה הקשורים לבידוד ו הסיכון להישאר מחוץ לדינמיקה הארגונית והקשרית של חברות ומינהלים ציבוריים. כדי להקטין את הסיכון לבידוד מהדינמיקה של היחסים בתוך הארגון, ניתן לעודד פעולות תקשורתיות אפילו מרחוק, שמטרתן לחזק את הקשר בין מנהלים ומשתפי פעולה באמצעות סקירה כללית של היעדים הרדפים וההשפעות הנלוות, מבחינת גם חברתי והשפעה על המדינה של פעילויות העבודה שבוצעה.
למרות זאת, לא ניתן לחשוב על עבודות חכמות כפעילות המתבצעת באופן בלעדי "מחוץ למוסד". חשוב, למעשה, להבטיח רגעים במשרד, בנוכחות, בהם ניתן לעורר פגישות במה שמכונה "הפסקות קפה", המהוות "רגעים חשובים" של חיי העבודה, בהן הפעלה סימולטנית של "5 החושים" זה עוזר לגדול את הארגון באמצעות ידע מרומז וחשיבה ביקורתית משותפת.
מסיבה זו, האתגר האמיתי של עבודה חכמה יוכוון יותר ויותר להשגת איזון נאות של פעילות בעבודה בנוכחות ובאינטרנט, תוך הקפדה על זיהוי שיטות, תהליכים וטכנולוגיות שיכולים לשלב את ארגון העבודה ליעדים עם ההבטחה הנדרשת קיימות של ערכי יחסי אנוש ושיתוף ידע.