(מאת פרנצ'סקו פגאנו, מנהל Aidr וראש שירותי ה- IT בספא Ales ו- Scuderie del Quirinale) ב -12 החודשים האחרונים נאלצנו לנקוט בכלים דיגיטליים לכל דבר: החל מלימוד מרחוק וכלה בכלי תקשורת, החל -מסחר לשירותים כדי לתקשר עם המינהל הציבורי.
ברור לכולם, שללא הכלים הללו, ההתמודדות עם מגפת התנועה של קוביד 19 והגבלות התנועה הייתה קשה עוד יותר מכפי שכבר הייתה.
במקביל, צצו כל המגבלות בהן סובלת המערכת הארצית ברמה הדיגיטלית, כמו גירעון תשתיות (כרוני) ועדיין גישה לקויה לקישוריות. כל ההיבטים עליהם ניתן וחייב להתערב די מהר, וכפי שהודגש לעתים קרובות על ידי כמה גורמים, בתחומים אלה הגורם הקובע הוא זה של הרצון.
הנושא הקוצני ביותר, לעומת זאת, נוגע להיבט אחר: זה של אוריינות דיגיטלית. איטליה בתחום זה סובלת מעיכוב מדאיג בשתי חזיתות מובחנות.
הראשון נוגע ליכולת להשתמש בכלים דיגיטליים בצורה יעילה (ומודעת). בתי הספר שלנו אינם מספקים דידקטיות המוקדשות לנושא זה, ובדרך כלל יוצאים מהכלל הראוי לשבח לפרויקטים מאולתרים, המקודמים לעיתים קרובות על ידי מורים בודדים.
החזית השנייה, הרבה יותר בעייתית, נוגעת להכשרת אותם מומחים בתחום האינטרנט וטכנולוגיות חדשות הנחוצות ביותר על מנת להגיע לאותה "קפיצה איכותית" שמופעלת על ידי רבים. שיהיה לי ברור: זו לא בעיה שנוגעת רק למדינתנו.
כל מכוני הניתוח העיקריים, גם במגזר הפרטי, מדווחים מזה זמן על מחסור כרוני במשאבים שהוכשרו כראוי בכדי לעמוד בדרישות השוק. סגירת פער זה דחופה ביותר, במיוחד במגזר הציבורי.
בהקשר זה, למעשה, מוסדות מסתכנים בהישארות מאחור (שוב), מוחצים על ידי התחרות מצד המגזר הפרטי.
עם זאת, האתגר של תחום החינוך הוא לא רק כמותי, אלא גם איכותי. העוסקים בהכשרה בתחום ה- IT חייבים למעשה להתמודד עם נוף דינמי ביותר, בו הצרכים (וכתוצאה מכך הכישורים הנדרשים כדי לספק אותם) משתנים במהירות מרשימה. לא רק זאת: הספציפיות של המגזר מובילה גם למיקוד תשומת הלב בנושא עדכון הכישורים עצמם.
האם נוכל לדמיין וליישם צורות נאותות לשינוי אימונים כך שיוכלו להבטיח אלמנטים אלה של דינמיות וגמישות?
יש להמציא את הצורה והשיטות. המודעות לכך שיש להתמודד עם הנושא, לעומת זאת, כבר תהיה צעד ראשון (גדול) קדימה.